סימני אזהרה: מתי להפסיק השקעות ב-IT?

הקורונה תפסה חלק מהארגונים כשהם בעיצומן של השקעות בתחומי טכנולוגיה שונים. אלא שבשוק מדברים על כך שכדי לצאת מהמשבר, וכחלק מלקחי הקורונה, יש לבדוק האם ההשקעות שבוצעו לפני פרוץ המגפה רלוונטיות – ולבחון השקעות חדשות.

זו סוגיה שנכונה תמיד לכל ארגון, שהלך על השקעות בתחומים מסוימים כי הם היו נכונים לעת מסוימת, אבל בדרך נוצרו תנאים שונים שאיש לא יכול היה לצפות. עצירת השקעה בזמן היא יתרון שייזקף לזכות מנהל אחראי, לעומת המשך ההשקעה, שעלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ואולי לעלות לו בקריירה.

מתי למשוך את התקע מהשקע?

שורה של מנהלי טכנולוגיה ועסקים גלובליים בכירים ששוחחו עם המגזין המקוון CIO התייחסו לסוגיה זו והעלו כמה תובנות חשובות, שנכונות גם לארגונים בישראל.

שם המשחק, לתפיסתם, הוא לדעת מתי למשוך את התקע מהשקעה כושלת ב-IT.

הסימן הראשון הוא בחינה של הציפיות שהיו מהפרויקט לפני שאושר, בבחינת מידע צופה פני עתיד, שהיה נכון לאותה התקופה, לבין המימוש שלו בפועל. אם ההשקעה בפרויקט לא מניבה תוצאה כלשהי חצי שנה אחרי שיצאה לדרך, ואין מפת דרכים שמראה מתי התוצאה תגיע – זה אות אזהרה שצריך לבדוק אם יש כדאיות לפרויקט.

סימן אחר שיכול להוביל לעצירת פרויקט הוא דרך המימון שלו. אם מראש ההשקעה היא הדרגתית ולא הזרמת כסף בבת אחת, יש סיכוי סביר שהפרויקט ייתן תוצאות בשלב זה או אחר, כי לפעמים הטכנולוגיה מבשילה מהר יותר. אולם, שווה להמתין כל עוד אין סיכון ממשי.

לאורך כל הדרך, ממליצים המומחים, חייבים לבדוק כמה ההשקעה קרובה ליעדים שהוגדרו לה, וככל שהיא רחוקה יותר – זה הזמן להרים דגל אדום, להפעיל אותות אזעקה היכן שצריך ולעקוב. בעידן של היום, ובוודאי בזמן קורונה, השקעות ב-IT צריכות להיות מוכוונות יעדים קרובים, שניתן לממשם מיידית.

מה עם החברות הציבוריות?

סימן נוסף מתייחס לחברות ציבוריות, שיש להן בעלי מניות. אם פרויקטים לא מתקדמים ולא משפיעים מספיק על התוצאות העסקיות, בדרך כלל מתחילה תופעה של מימוש מניות ונטישה של בעלי עניין מרכזיים, שרוצים לשמור על הכסף שלהם. זה נכון גם כשיש תחושה שהפרויקט הסתיים ולא מניב תוצאות – והתוצאה באה לידי ביטוי בבורסה.

בהקשר זה, ההמלצה היא לבדוק את שביעות רצון המשתמשים ורמת התמיכה בפרויקט ובפירותיו. גם אם זה הפרויקט הכי מבטיח בעולם הטכנולוגי, אין מנוס מלהיפרד ממנו אם, למשל, מספר המשתמשים בו נמוך, או יורד בעקביות.

יש מצבים די שכיחים, שבהם פרויקט מסוים החל עם טכנולוגיה מסוימת, אבל מה לעשות ובמעלה הדרך היא התייתרה. אין במקרה זה כל הגיון עסקי להמשיך ולפתח את הפרויקט בטכנולוגיה הישנה, וצריך לאזור אומץ ולחתוך.

החזר ההשקעה

מנהלי הטכנולוגיה מזהים בדרך כלל רק בשלב מאוחר שהחזר ההשקעה (ה-ROI) שבוצעה בפרויקט לא מספק, על אף שהצוות עמד בלוח הזמנים, ביצע את כל השלבים ואפילו קיבל מחמאות מההנהלה. ואם החזר ההשקעה לא עומד בפרמטרים מקובלים, זה הזמן לשקול את המשך הפרויקט. נכון שזה חלום רטוב של אנשי הטכנולוגיה, שכואב להתעורר ממנו, אבל יש מקרים שבהם הדבר מתבקש.

הפסקת פרויקט היא לא עניין פשוט, והיא תמיד תפגיש את המנמ"ר והצוות הטכנולוגי אל מול המנכ"ל ומנהלי העסקים. בישראל יש לא מעט פרויקטים שהחלו ומהווים כיום פיל לבן, לעומת פרויקטים שנעצרו, אולי קצת באיחור, אבל עצירתם מנעה את המשך ההידרדרות. בסוף השנה שעברה היו שני מגה פרויקטים בשני גופים פיננסיים – בנק לאומי ובנק הפועלים – שהוקפאו או הופסקו. לא ברור האם העצירה הייתה בזמן הנכון או שאפשר היה לעשות זאת קודם. בשירות הציבורי יש את המגה כישלון של פרויקט החלפת מערכות הליבה בביטוח הלאומי. הוא הופסק בחריקת בלמים אדירה, עם נזק של כמעט מיליארד שקלים, לאחר שש שנים.

השורה התחתונה: בתי הקברות של ה-IT מלאים בפרויקטים שהחלו בקול תרועה רמה ונעצרו על ידי ההנהלה, או לפעמים על ידי המנמ"רים. יש הבדל עצום בין הפסקת פרויקט בזמן, לאחר שמלאו כל הסימנים שזה הזמן לנתק את המכשירים, לבין פרויקט שהופסק או נפל ברעש גדול עם נזקים עצומים.