מהי אסטרטגיית הענן הממשלתית לשנים הבאות?

כחלק מההיערכות לקראת פרויקט נימבוס שכבר החל, הממשלה פרסמה בסוף השבוע דו"ח המפרט אודות מדיניות אסטרטגיית הענן שלה ● נכון ל-2021, רק אחוז אחד מתקציב המדינה הושקע בענן כשמדינות אחרות - כ-12 אחוזים

פרויקט נימבוס. אילוסטרציה.

בסוף השבוע פורסם דו"ח המסכם ומגדיר את מדיניות אסטרטגיית הענן הממשלתית של מדינת ישראל לשנים הבאות – הנקראת 'קלאוד פירסט' – זאת כחלק מההיערכות לקראת יישום ומעבר משרדי הממשלה לפרויקט נימבוס שכבר החל.

המסע על הענן הממשלתי החל באוגוסט 2021 , לאחר שהוכרזו הזוכים במכרז. בהחלטת ממשלה מספר 231 הוחלט על קידום המעבר הממשלתי לענן ציבורי, וכחלק מההחלטה, יוקם צוות בראשות מערך הדיגיטל הלאומי, מינהל הרכש הממשלתי, מערך הסייבר הלאומי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ואגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה.

היעדים של המעבר לענן כפי שהוגדרו בדו"ח: שיפור השירתים הדיגיטליים לציבור, ביצוע קפיצת מדרגה ביכולותיה הטכניות של הממשלה, שיפור האפקטיביות וייעול ההוצאה הממשלתית בתחום הטכנולוגיה, והבטחת המשילות הריבונות וההגנה מפני סייבר על התשתיות הטכנולוגיות של ישראל .

לצד הגדרת היעדים, מגדירים מחברי הדו"ח את משמעות מחשוב הענן הממשלתי. בין היתר יש התייחסות לתפישת ההפעלה של הענן, לניהול השינוי הארגוני המתחייב מעצם מעבר לענן, ולההשלכות שלו על כלל העבודה בממשלה, שתשפיע גם על אופן צריכת השירותים של כלל אזרחי המדינה ועל המשק כולו. לכן, כך על פי המסמך, "הענן יהיה המצפן לכלל הפעילות של הממשלה בהווה ובעתיד, וממנה תיגזר המדיניות".

על בסיס מדיניות זו, משרדי הממשלה יבחנו את מדיניות ההגירה לענן, שלב שמוגדר בדו"ח כקריטי ביותר. "בתהליך זה יבצעו כל המשרדים מיפוי שקוף של המצב בארגונים, בדיקת אופן ההגירה, בדיקת הנכסים הארגוניים ולקבל החלטות עסקיות וטכנולוגיות".

בפרק על המדיניות נאמר "שהממשלה תקים מרכז מצוינות לענן, שיהווה גוף הניהול וקביעת המדיניות לתחום הענן" . זה יהיה גוף על ארגוני, שיהיו שותפים בו כלל הגורמים בממשלה. הדגש יהיה על אחידות ביישום המדיניות ומשילות ה-IT , ניהול סיכונים וסייבר.

בפרק על האסטרטגיה של ניהול השינוי הארגוני, יש דגש נרחב על שיתוף הפעולה בין המשרדים ברמת ידע, שקיפות והתאמת המבנה הארגוני וההון האנושי לעבודה בענן.

רק אחוז אחד מתקציב הממשלה הושקע במחשוב ענן

"על אף ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות IT ארגוניות בעשורים האחרונים, הממשלה מתקשה למנף אותה לתהליכים טכניים ועסקיים יעילים ורווחיים, כאשר הדרישה לעבודה אג'ילית (Agile) ,זריזה, מקבילית ומורכבת נתקלת בחסמים ארגוניים ובירוקרטיים", נאמר בפרק זה של הדו"ח.

עוד צוין כי "מגמה זו, תרמה לכך שקבוצות ומחלקות מהססות לחלוק מידע ומשימות במשרדים עצמם ולרוחב משרדי הממשלה. מנתונים שמופיעים בדו"ח עולה כי שבעים ואחד אחוזים מתקציב הממשלה למחשוב, מושקע בחומרה, תוכנה ושירותי מחשוב, ואילו היתר במיקור חוץ ובעובדי מדינה. רק אחוז אחד מופנה לענן, נכון ל-2021, לעומת מדינות בעולם, שם היקף ההשקעה בענן הוא קרוב ל-12 אחוזים.

"הבדל משמעותי זה ברמת ההשקעה בפתרונות ענן ציבורי מדגיש את הצורך בתהליך סדור להדבקת הפער של הממשלה, גם אל מול ממשלות אחרות בעולם ולא רק אל מול המגזר הפרטי", נאמר במסמך.

בנוסף, היקפי השימוש וההוצאה על טכנולוגיה צפויים לעלות באופן יחסי במהלך השנים הקרובות, הן לאור תהליך המעבר לענן ותחזוקה מקבילה, והן בשל שיפור הנגישות לכלים ולמוצרים בענן, העתידים להגביר את היקף השימוש בטכנולוגיה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים