"ישראל מעכבת את צמיחת הכלכלה הדיגיטלית הפלסטינית"

הכלכלה הדיגיטלית קריטית לצמיחה ברשות הפלסטינית וברצועת עזה – אולם ישראל מונעת אותה; כך נכתב בדו"ח הערכת הכלכלה הפלסטינית של הבנק העולמי, שיצא היום (ד'). בבנק אומרים שהפתרון הוא בהסדר בין ממשלת ישראל לרשות.

דו"ח הערכת הכלכלה הדיגיטלית הפלסטינית, שהנפיק הבנק העולמי, מעריך את מצב הכלכלה הדיגיטלית ברשות, מזהה הזדמנויות ומספק המלצות לרפורמות, שיכולות לסייע להאיץ את ההתקדמות הדיגיטלית ובסופו של דבר – את הצמיחה הכלכלית.

על פי הבנק, ההגבלות של ישראל על יבוא ציוד טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT), הקצאת טווח תדרים – שמוגבל כיום לדור 2 בעזה ולדור 3 בגדה המערבית, וזכויות מעבר בשטחי C – כל אלה מהוות מכשול מרכזי להקמת תשתית דיגיטלית, וחיבור וגישה לרשת מהירה, עם פס רחב. "הגבלות אלה מעכבות את החיבור והתקשורת בתוך השטחים הפלסטיניים ועם שאר העולם", נכתב בדו"ח. לפי מדד פיתוח ה-ICT העולמי, הגדה המערבית ועזה ממוקמות מתחת לממוצע המדינות המתפתחות בשיעור חדירת הפס הרחב.

אנשי הבנק מציינים כי "חיזוק הכלכלה הדיגיטלית הפלסטינית ידרוש הסדר לטווח ארוך עם ממשלת ישראל להסרת ההגבלות הנוכחיות. במקביל, יהיה צורך ברפורמות מדיניות פנימיות ובהקצאת משאבים כספיים של הרשות הפלסטינית ליישום טרנספורמציה דיגיטלית מלאה של הכלכלה". הדו"ח ממליץ לחדש את עבודתה של הוועדה הטכנית הישראלית-פלסטינית וקורא לממשלת ישראל להקצות את טווח התדרים הדרוש לפריסות של דורות 4 ו-5 בשטחי הרשות וברצועה, עוד לפני שתושלם פריסת הדור החמישי בישראל.

יזמיות פלסטיניות. צילום: הבנק העולמי

"האצת הכלכלה הדיגיטלית – חלק מהפתרון לאבטלה הגואה בשטחים הפלסטיניים"

בדו"ח נכתב כי "ההשקעה בכלכלה הדיגיטלית הפלסטינית חשובה מתמיד, שלא לומר קריטית. לא רק שהיא משפרת את התחרותיות והגישה לשווקים הגלובליים, מספקת מקומות עבודה ומהווה מקור להכנסות, אלא שהיא הפכה חיונית גם בתקופות משבר".

"היינו עדים למעבר המשמעותי של עסקים פלסטינים רבים לאונליין במהלך מגפת הקורונה", אמר קנתן שנקר, המנהל האזורי של הבנק העולמי בגדה המערבית וברצועת עזה. עם זאת, בדו"ח מצוין כי הכלכלה הפלסטינית לא הצליחה לייצר מספיק מקומות עבודה ויותר מרבע מהאוכלוסייה הייתה מובטלת ברבעון השני של 2021. בגדה המערבית עמד הנתון על 17% וברצועת עזה – על 45%. נשים מוחלשות במיוחד, עם רמת השתתפות של 17% בלבד בשוק העבודה לעומת 68% בקרב גברים. בבנק אומרים שהאצת הפיתוח הדיגיטלי הפלסטיני ובניית כלכלה פלסטינית מקושרת היטב "יסייעו ביצירת מקומות עבודה חדשים, יגשרו על הפער המגדרי וישפרו את הצמיחה הכלכלית".

בבנק העולמי מצביעים אמנם על התקדמות מסוימת בכלכלה הדיגיטלית, אבל לדבריהם, עדיין יש מקום לשיפורים משמעותיים. "המעבר לעידן הדיגיטלי בגדה המערבית ובעזה היה איטי באופן יחסי בשנים האחרונות, ומדורג מתחת לממוצע של מדינות ערביות אחרות", על פי הערכת הבנק.

"לפלסטינים יש את כל היכולות הדרושות כדי לזנק לכלכלה הדיגיטלית", אמר שנקר. "פיתוח הכלכלה הדיגיטלית הוא בין סדרי העדיפויות הלאומיים של הרשות הפלסטינית. לכן, חשוב להבטיח המשך של מנהיגות פוליטית נחושה בקביעת אג'נדה דיגיטלית, כדי להקל על התיאום המוסדי והבין מגזרי".

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. צילום: ממשלת רוסיה, מתוך ויקיפדיה

קריאה לרפורמות ברשות הפלסטינית

טיפול בליקויים ברגולציה הפלסטינית ושיפור התיאום בין המוסדות סביב סדרי עדיפויות בתחום הדיגיטלי נמצאים תחת אחריות הרשות הפלסטינית. בבנק העולמי קוראים לרשות לבצע כמה רפורמות רגולטוריות, שיביאו לחיזוק התחרות בשוק, עדכון חוק העסקאות האלקטרוניות ופיתוח חוקי הגנת הצרכן ואבטחת סייבר. לא פחות חשוב מכך הוא יישום חוק התקשורת וחוק החברות שנחקקו באחרונה, נכתב בדו"ח. המלצה נוספת היא להקים ועדה בין משרדית לפיתוח דיגיטלי, ולהבטיח תיאום מוסדי והקצאת משאבים לסדרי עדיפויות רוחביים ומגזריים.

הדו"ח מתייחס גם לאימוץ המועט של התשלומים הדיגיטליים בגדה וברצועה. "התשלום במזומנים ובצ'קים עדיין שולט בכלכלה הפלסטינית, והאי-קומרס ממשיך לפעול בעיקר באמצעות תשלום מזומן בעת המשלוח", נכתב. "אימוץ מוגבר של תשלומים דיגיטליים טומן בחובו פוטנציאל גדול לשיפור היעילות של מוסדות ממשלתיים ועסקים דיגיטליים, תוך הקלה על חיי היומיום של הפלסטינים".

אנשי הבנק העולמי סיכמו בציינם ש-"פיתוח דיגיטלי דורש שדרוג כישורים של הפלסטינים ותמיכה בצמיחת עסקים דיגיטליים. מגפת הקורונה האיצה את הביקוש למיומנויות דיגיטליות, ויותר עסקים ומשרדים של הרשות הפלסטינית החלו להשתמש בפתרונות דיגיטליים. שיפור המיומנויות הדיגיטליות יחייב עדכונים בתוכניות הלימודים והכשרת מורים, כמו גם חיזוק הקשרים בין מוסדות חינוך וגורמים בתעשייה. בנוסף, עסקים דיגיטליים יכולים ליצור מקומות עבודה חדשים ולהגדיל את הפריון. קידום הצמיחה של עסקים דיגיטליים ידרוש תוכניות תמיכה להגדלת ההיקף והגישה לשוק הבינלאומי, לשיפור היכולת של ארגוני תמיכה, כגון חממות וקרנות הון-סיכון, ולחיזוק הגישה למימון".