האם רעננה תחזור להיות עיר ההיי-טק של ישראל?

רעננה היא כבר מזמן עיר של היי-טק. חברות גדולות כמו סאפ, רד-האט, נייס ולייבפרסון קבעו שם את מושבן, וגם מיקרוסופט החזיקה מרכז גדול ברעננה – עד שהוא אוחד עם הפעילות שלה בהרצליה ועבר לשם. אולם, עם הזמן, ערים אחרות באזור המרכז הפכו לערי היי-טק או שמספר החברות הטכנולוגיות שממוקמות בהן גדל. תל אביב ופתח תקווה הן הבולטות בכך, עם אזורי התעשייה החדשים באם המושבות וההתרחבות של ההיי-טק התל אביבי מרמת החייל לעוטף נתיבי איילון (כולל רחוב הארבעה הלוהט) ולאזור שדרות רוטשילד ואחד העם.

אלא שרעננה נותנת פייט, ותיתן עוד יותר פייט בשנה הקרובה: עשרות חברות היי-טק וחברות שנותנות שירותים לענף יאכלסו בקרוב שלושה פרויקטי תעסוקה להיי-טק, שנבנים במקביל ברחבי העיר. ראש העיר, חיים ברוידא, אמר לאנשים ומחשבים כי "אנחנו חווים תנופת בנייה חסרת תקדים, למרות משבר הקורונה". לדבריו, זה נובע מכך ש-"חברות מעדיפות להגיע לרעננה, ראשית כי הנדל"ן זול בה יותר מערים אחרות במרכז, ובנוסף, בגלל עומסי התנועה והפקקים בכניסה לתל אביב, שגורמים לעובדים בענף לבזבז זמן יקר – והם רוצים להימנע מכך".

Infinity Park ברעננה. הדמיה.

בין פרויקטי הבנייה הגדולים שמתבצעים בימים אלה בעיר נמנה פארק ההיי-טק רעננה, שיאכלס משרדים של חברות בענף במגדל רב קומות, כמו גם חוות שרתים ענקית של אינפיניטי, שתשרת חברות בעיר ומחוצה לה. הפרויקט מוקם בשיתוף החברות ריט1 וס.ע.ן זהב בסמוך למתחם אמדוקס, שעומדת להעביר את משרדיה לאזור אחר בעיר, במקום המבנה שהיה מיועד לטבע.

שני פרויקטים נוספים מתבצעים באזורים אחרים של העיר, וגם הם יאכלסו חברות חדשות מההיי-טק ומהאקו-סיסטם, שיהוו מקור תעסוקה לאלפי עובדים.

ברוידא אמר כי "למיטב ידיעתי, מרבית השטחים שבבנייה באזורים הללו כבר הושכרו".

פרויקטי מחשוב בעיריית רעננה

במקביל לפריחת ההיי-טק ברעננה, העירייה ממשיכה לממש את תוכניות העיר החכמה שלה. בשנה שעברה היא השלימה מכרז גדול להחלפת ואיחוד מערכות ה-CRM שלה – מכרז שבו זכתה אלעד מערכות. ברוידא רואה במכרז הזה פרויקט דגל של עיר חכמה, שישנה את תפיסת השירות לתושב בעיר. "המערכת מייצרת שפה ושקיפות, כל עובד יודע כעת שהעבודה שלו נמדדת, יש מעקב והמטרה היא כל הזמן להשתפר", אמר. אבל את גולת הכותרת במימוש חזון העיר החכמה רואה ראש העיר במערכות השו"ב המורחבות שהעירייה מיישמת, שמאשפרות לקבל תמונת מצב מלאה על כל הפעולות בעיר. זו מתקבלת בין היתר באמצעות מצלמות חכמות מבוססות אנליטיקה ו-BI. ברחבי רעננה כבר מותקנות 400 מצלמות כאלה, והשאיפה היא להגיע ל-600 בתוך זמן קצר. לדברי ברוידא, "מערכות השו"ב משמשות גם לביטחון, סיוע לתושבים, במיוחד בזמן הקורונה, והתרעות בזמן אמת מסכנות שיטפונות והצפות".

פרויקטים טכנולוגיים נוספים שעיריית רעננה מתכוונת להשקיע בהם השנה הם המשך הטמעת הסיבים האופטיים, המאפשרים לה להפחית את השימוש בשירותים של חברות התקשורת, ופרויקט תשתיתי רחב היקף של רמזורים חכמים, שהוא חלק מהתוכנית של משרד התחבורה לתת עדיפות לתחבורה הציבורית. הפרויקט יצא לפיילוט בקרוב ולאחר שיאושר על ידי משרד התחבורה, יאפשר גל ירוק קבוע לתחבורה ציבורית – בדומה לפרויקט אחר שכבר עובד בירושלים.

השנה מציינת רעננה 100 שנה להיווסדה. "בשנת ה-100, אנחנו הופכים את רעננה למודל בינלאומי לערים חכמות", אמר ראש העיר. "אנחנו מקבלים פניות מכל העולם, וראשי ערים וגורמי ביטחון באים לכאן ללמוד כיצד אנחנו ממנפים את מערכות השו"ב שלנו ומיישמים את חזון העיר החכמה".

דגנית בן יעקב, מנמ"רית עיריית רעננה. צילום: שמעון פסחוב

מהו תקציב המחשוב של עיריית רעננה?

תקציב המחשוב והחדשנות של העירייה ל-2022, שעומד להיות מאושר במועצת העיר, הוא 18 מיליון שקלים. כ-1.2 מיליון שקלים מתוכם משוריינים להמשך פרויקטי העיר החכמה ותקציב נוסף – לפרויקטים נוספים בעולמות החדשנות, ההתייעלות ושיפור השירות לציבור. את אגף המחשוב מובילה מנמ"רית העירייה, דגנית בן יעקב. היא ציינה שפרויקט הרמזורים החכמים נמנה על הפרויקטים המרכזיים שהאגף שלה יוביל, בשיתוף הגורמים המקצועיים. "פיילוט הרמזורים הוא תוכנית נוספת, שתעשיר את התוכניות הקיימות, כאשר כבר כיום כל הרמזורים בעיר מחוברים למערכת השו"ב במוקד וניתנים לשליטה", אמרה.

"פרויקטים נוספים שמתוכננים השנה קשורים לשיפור מתמיד לשירות לתושב, כמו החלפת מערכת החוגים והרישום לגני ילדים, הוספת חיישנים לפחי האשפה הכתומים ומערכת פנימית לייעול פניות עובדים", ציינה בן יעקב. זאת, לצד המשך הטמעת הפרויקט המרכזי של ה-CRM שהיא הובילה בשנה שעברה.

כמו רוב ענף ההיי-טק ורשויות מקומיות אחרות, גם עיריית רעננה מתמודדת עם אתגר ההון האנושי – לא רק בהיבט של התחרות על כל עובד בענף, אלא גם עם העדר תקנים לתפקידים כמו מנהל אבטחה. "יש לנו כרגע כמה משרות פתוחות ואנחנו עושים מאמצים לגייס את העובדים. זו משימה לא קלה. בין היתר, אנחנו מנסים לפתור את המצב על ידי הכשרת עובדים פנימית", אמרה בן יעקב.