בלעדי

אלה המועמדים לתפקיד ראש מערך הסייבר הלאומי

השבוע צפוי ראש המערך, יגאל אונא, לפרוש ● בין המוזכרים כמחליפים להחלפתו: רפאל פרנקו, סגנו לשעבר, אלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ', שהיה ראש אגף התקשוב בצה"ל, וראש האגף הנוכחי, אלוף ליאור כרמלי ● מי ייבחר?

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי.

יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, צפוי השבוע לפרוש מתפקידו. למרות זאת, טרם מונה לו מחליף. בורסת השמות לתפקיד ראש מערך הסייבר החדש רוחשת, ומערכת אנשים ומחשבים מביאה לכם, הקוראים, את המועמדים החמים שמוזכרים.

אונא פורש אחרי ארבע שנים בתפקיד. מינויו אושר על ידי הממשלה בינואר 2018. הוא החליף בתפקידו שניים: את ד"ר אביתר מתניה, ששימש כראש מטה הסייבר הלאומי, ואת בוקי כרמלי, ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר. זאת, לאחר שכמה שבועות לפני מינוי אונא אישרה הממשלה את הצעת ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לאחד את המטה ואת הרשות ליחידה אחת – מערך הסייבר הלאומי, שמאז מהווה חלק ממשרד ראש הממשלה. המערך אחראי על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי – החל מגיבוש מדיניות ובניין כוח טכנולוגי ועד להגנה מבצעית בסייבר.

לפני שמונה לראש המערך שימש אונא כראש היחידה לטכנולוגיות סייבר במטה הסייבר. בעברו הוא שירת במשך כשלושה עשורים במערכת הביטחון בתפקידי סיגינט (מודיעין גלוי) וסייבר המשלבים מודיעין, פיתוח והטמעת טכנולוגיות יחד עם מבצעים אופרטיביים, וכן בתפקידי מטה ובניין כוח. אונא שירת ביחידה 8200 ובתפקידי ניהול בכירים בשב"כ. בין השנים 2014 ל-2017 הוא עמד בראש אגף סיגינט-סייבר בשירות הביטחון הכללי, עד להצטרפותו למטה הסייבר ביוני 2017.

על תפקידו של אונא מתמודדים לא מעט אנשים, וההחלטה הסופית מי מהם יזכה במינוי מצויה בידי ראש הממשלה, נפתלי בנט. בין השמות שהוזכרו בהקשר זה: רפאל פרנקו, ששימש סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לעמידות המשק, אלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ', שעמד בראש אגף התקשוב בצה"ל במשך ארבע שנים, עד מרץ 2016, ואלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר הנוכחי. בלשכת ראש הממשלה בחרו שלא להגיב לפרסום.

רפאל פרנקו, לשעבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי.

רפאל פרנקו, לשעבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור

מעט היסטוריה

במאי 2011 החליט נתניהו על הקמת מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, ומינויו של ד"ר מתניה לראשות הגוף החדש אושר על ידי מליאת הממשלה שבעה חודשים לאחר מכן. ההחלטה על הקמת המטה התקבלה בעקבות עבודת ועדה לבחינת התחום, בראשות אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. ועדה זו מנתה 100 מומחים מתחומי הביטחון והאקדמיה, שעבדו קרוב לשנה והניחו את תשתית החשיבה לתחום. אחת מהמלצותיה הייתה הקמת מטה קיברנטי לאומי.

אלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ'.

אלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ'. צילום: יח"צ

בספטמבר 2014 החליט נתניהו על הקמת רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר והנחה את ד"ר מתניה להוביל את המהלך. הרשות קיבלה את האחריות ואת הסמכויות הנדרשות להגנת המרחב האזרחי מפני איומים בתחום והיוותה גוף אופרטיבי, שפועל לצד מטה הסייבר הלאומי. המטה, מצדו, המשיך "בבניין הכוח המדינתי ובחיזוקה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום".

החלטת נתניהו התקבלה בהמשך לעבודת מטה שעסקה בהסדרת ההיערכות הלאומית להגנה אופרטיבית במרחב הסייבר. מהעבודה עלה הצורך בגוף ייעודי, שיחבר בין המרחב האזרחי לעולם הביטחוני, ירכז את טובי המומחים ויוביל את כלל פעילות ההגנה בישראל "בהסתכלות ארוכת טווח על האיומים הגוברים והמתפתחים בסייבר".

אלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר.

אלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: דובר צה"ל

הממשלה אישרה בפברואר 2015 את החלטת נתניהו להקים את רשות הסייבר. במסגרת הרשות הוקם CERT (ר"ת Cyber Event Readiness Team – מרכז למוכנות מפני מתקפות סייבר) לאומי, נוסף על זה שכבר היה קיים.

לצד העשייה – ביקורת

פועלו של מערך הסייבר הלאומי זכה בלא מעט שבחים. לצד אלה, הוא ספג גם ביקורות: הראשונה – על שהקמת הגוף החריפה את המחסור, הקיים ממילא, במקצועני אבטחת מידע והגנת הסייבר – בסדר גודל של עשרות רבות של אנשי מקצוע. ביקורת נוספת הינה מהותית, ובמסגרתה עלו ספקות לגבי יעילותה של הגנת הסייבר הישראלית. משמע, המערך מגיע לארגונים שהותקפו בסייבר על מנת לאסוף מודיעין, אך לא מספק להם פתרונות. עוד עלו נגד אנשי המערך טענות על התנהגות כוחנית, "שמחפה על היעדר סמכויות אכיפה".

המערך פעל באירועי הסייבר האזרחיים הבולטים שהיו נגד יעדים אזרחיים ישראליים בשנים האחרונות, לסיוע לחברות שהותקפו – בין היתר, חברת הביטוח שירביט וחברת אחסון האתרים סייברסרב.

תגובות

(4)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. CISO

    בסופו של יום העלות-תועלת של המערך לא מצדיקה את השקעת משלם המיסים: הפרויקטים לקידום כלכלי וההכשרות המקצועיות יכלו להיות מנוהלים ממשרדים קיימים ולחסוך כסף על תקנים. פרויקט הרגולציה כשל לגמרי בהיעדר חוק סייבר, וטוב שכך. כל הספרות שנכתבה יכלה להתנהל ממשרד קיים (תקשורת? שב"כ?) ובמיקור חוץ ולחסוך, שנית, למשלם המילים. ואחרון חביב, כל המערך האופרטיבי הוא בזבוז כספים ענק ובשביל מה? שני אירועים משמעותיים בעשור? התערבות ממשלתית בעניינן של חברות פרטיות?

  2. רפאל פרנקו

    רפאל פרנקו הוא מועמד מטעם עצמו.... חלאס עם היחסי ציבור האלו...

  3. אליה

    כמה פטטי.. מועמדים פיקטיביים מהנפטלין לגוף מיותר - כתבה מוזמנת ומגמתית שמשרתת רק את מי שמאדירים את שמם ומעשיהם הרדודים .. זה הזמן למנות מנהל מנוסה המבין דבר או שניים בעולם הסייבר ( ניר צוק, גיל שוייד, שירי דולב ועוד.. ) שיובילו את המערכה במעשים ולא בדיבורי רהב

    1. גוף ריק מתוכן

      נשען אך ורק על קבלני משנה ויועצים חיצוניים שכמובן לא יכרתו את הענף עליו הם יושבים. אין להם את האומץ לומר המלך עירום. כל מקצוען שגויס בעבר למערך , בדגש על Tier2 ו -3 עזב מהר מאוד.

אירועים קרובים