כיצד בנק ישראל נערך לאפשר את ההמשכיות העסקית של המגזר הפיננסי?

משבר הקורונה והשלכותיו הכלכליות אתגרו גם את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים, בכל ימות השנה ועל אחת כמה וכמה בתקופות משבריות, הוא לשמור על הרציפות התפקודית הן שלו עצמו והן של המערכת הפיננסית כולה.

חזי כאלו, מנכ"ל הבנק, שמתוקף תפקידו הוביל את היערכותו נוכח משבר הקורונה, אמר בראיון לאנשים ומחשבים בסיפוק שכל המערכות הקריטיות בבנק המרכזי ממשיכות לתפקד, כמו גם כל המערכות הפיננסיות בישראל. הוא ציין בהקשר זה לטובה את מערכות המידע ואת חטיבת הטכנולוגיה של הבנק, בהובלת אבנר זיו.

אבנר זיו, מנמ"ר בנק ישראל. צילום: ניב קנטור

כיצד הקורונה תפסה את בנק ישראל?
"כבר מהרגע הראשון שבו הכריזו על המגפה הבנו שמדובר פה באירוע בממדים עולמיים, בעל השלכות כלכליות ופיננסיות.

ההיערכות שלנו הייתה בשני צירים: היערכות לשמירה על רציפות בתחום המוניטורי, והציר השני – שמירה על רציפות תפקודית של הבנק, כי אנחנו הבנק של הממשלה. נגיד בנק ישראל הוא שותף מלא להחלטות של הממשלה וראש הממשלה בכל מה שקשור לתכניות הסיוע למשק במסגרת היציאה מהמשבר, וזאת סיבה נוספת מדוע קריטי שהוא ישמור על רציפות תפקודית".

איך נערכתם פנימית להמשיך לתפקד?
"בשנים האחרונות בנינו שורה של תרחישים לאסונות ומצבי קיצון, יחד עם פיקוד העורף, רח"ל (רשות הירום הלאומית) ויתר הגורמים שאנחנו עובדים איתם. אחד התרחישים היה היערכות למגפה. במסגרת זו, לקחנו בחשבון שכאשר מדובר בתרחיש בריאותי, פתרונות מקובלים של המשכיות עסקית, שבהם מושיבים הרבה אנשים בחדר אחד, כמובן לא מתקבלים. גם תרחיש של פגעי טבע, שבו מעבירים אנשים למתקנים חלופיים, לא תופס במקרה של מגיפות כמו הקורונה. לכן, היינו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים לחדרי שליטה בתוך הבנק, שאנשים שחייבים לעבוד יוכלו להגיע אליהם מבלי לסכן את עצמם. אחד הפתרונות היה פיצול יחידות שונות וציוותנו את עובדיהן לחדרים, תוך הקפדה על הכללים של משרד הבריאות ואספקת כל הכלים הדרושים על מנת שימשיכו את עבודתם כסדרה".

כמה עובדים ממשיכים לעבוד מהמשרדים וכמה עובדים מהבית?
"בבנק מועסקים כ-900 עובדים, שכמחצית מהם הוגדרו כחיוניים. חלקם עובדים מהבית, ו-180 מהם, ביניהם 100 עובדי חטיבת המחשוב".

כיצד נערכה התמיכה הטכנולוגית בתהליכי ההמשכיות העסקית?
"האתגר המרכזי היה מעבר של עובדים לעבודה מרחוק, תוך הקפדה חמורה ביותר על אבטחת מידע, בגלל רגישות העבודה והמידע בבנק ישראל. את כל נושא האבטחה מוביל אצלנו גיל פולק, שלא מתפשר בשום אופן על אבטחה גם כשהעבודה נעשית מהבית. אין זה סוד שמשבר הקורונה מגביר את הסיכונים בתחום ההונאות ופריצה, ושמנו דגש חזק על כך".

איך נערכתם לתת מענה ברמת התשתיות, מחשבים לעובדים וכדומה?
"מיד כאשר הוכרז על היערכות לאומית, כל חטיבת הטכנולוגיה שלנו גויסה לעבודה, ובה חטיבת התשתיות, בראשותו של ליאור ג'ורג'י, יחד עם ראש יחידת התמיכה, כפיר אדרי. האתגר שלנו הוא יוצא דופן בכל המובנים: בשעה שבחירום 'רגיל', שהכרנו אותו, נדרשים לתת פתרונות להמשכיות עסקית ל-80 עד 100 עובדים, כאן בבת אחת היינו צריכים להעביר 400 עובדים מחטיבות שונות לעבודה מרחוק. לצורך העניין סיפקנו 120 מחשבים ניידים חדשים והוסבו חמישה מחשבים ניידים נוספים. הכל נעשה בזמן אפס, במהירות שיא וללא כל תקלות.

במסגרת התהליך הטמענו שיפורים בתחומי התשתיות: הגדלנו את קווי התקשורת והוספנו משאבים בתחום הסיטריקס. כמו כן, הוספנו חידוש בדמות גישה של העובדים למייל מהטלפון הנייד והרחבנו את השימוש בפלטפורמת בלקברי למחשבים אישיים פרטיים בבתים של העובדים. אלה הם שני דברים שלא אפשרנו עד כה.

בנוסף, בימים האחרונים הוקם, בראשות אגף יישומי הליבה ובכוחות משותפים, 'פורטל קורונה', שמציג אינדיקטורים עיקריים בלבד, אינטגרציה של נתונים ומידע מסוגים שונים וממקורות שונים ומידע אמין ברמה יומית, ומאפשר גישה אליו מכל מקום".

כיצד אתם מנהלים ישיבות בתקופה הנוכחית?
"הטמענו מערכת של שיחות וידיאו, על בסיס הפלטפורמה של מיקרוסופט, Teams. אנחנו לא מאפשרים לעבוד בזום, אחרי שהחברה הודיעה על פרצת אבטחה במערכת. השימוש בפלטפורמה של מיקרוסופט אפשר לנו לקיים דיונים ופגישות שוטפות. רק אתמול, לדוגמה, ערכנו דיון וירטואלי בהשתתפות 35 איש על גבי פלטפורמה זו".

"בסך הכל, נתנו מענה ל-1,100 אתגרי מחשוב ותשתיות, כדי שהרציפות התפקודית תימשך, ואני שמח שהיא מתנהלת כסדרה", אמר כאלו. הוא ציין כי "גם מערכות התשלומים וה-ATM (כספומטים) למיניהן, שמבוקרות על ידינו כל הזמן, עובדות ברציפות, ואין כמעט מצב שבו יש מחסור במזומנים באחת מהן. זה מאפשר רוגע וביטחון לאזרחים, שיודעים שאין להם צורך לרוץ לכספומטים, כמו שקרה עם המרכולים, כי אין מצב שיהיה חוסר במזומנים".

כיצד שומרים על קשר עם העובדים בתקופת משבר?
"עם מעבר הבנק למתכונת חירום נדרשנו להגדיר מכסה של עובדים שיוגדרו באופן פורמלי כחיוניים – צעד שהדגיש עוד יותר את הצורך ההכרחי בשמירה על הקשר עם העובדים, שחלקם נמצאים בבית וחשים מנותקים. לצורך כך נקטנו במספר צעדים: בין היתר, הקמנו חמ"ל ואתר חירום לרשות עובדי הבנק בו מועלים כל עדכוני הבנק, לרבות עדכוני משאבי אנוש, מכתבי ההנהלה לעובדים, הנחיות לעובדים ועוד. הוקם מוקד ייעודי של יחידת הפרט למענה על שאלות בנושאי משאבי אנוש ושכר, ויחידה זו שומרת על קשר טלפוני ישיר עם העובדים שאינם נמצאים בעבודה ומזמינה אותם לפנות בכל נושא, בערוצי המדיה השונים".

כיצד שמרתם על הרציפות התפקודית של המטבע?
"אני יכול לומר בפה מלא שהרציפות התפקודית של מכשירי המשיכה האוטומטיים גבוהה אפילו יותר מאשר בשגרה.

קיים מלאי שטרות ומטבעות למתן מענה לכל תרחיש של ביקוש, ועובדי מחלקת המטבע שהוחרגו כעובדי חיוניים פועלים בשיטה של צוותי גיבוי. כמו כן, מערכת נתוני אשראי ממשיכה לפעול במתכונת חירום בשיתוף עם מטריקס, באמצעות מוקד השירות, על מנת על מנת לתת לציבור מענה בכל שאלה שקשורה במערכת נתוני האשראי. אנחנו מודעים למצבים רגישים וסוציאליים דווקא בתקופה זו, והבקשות נבחנות בתשומת הלב הראויה ובמסגרת החוק".

לסיום, כמי שמכיר היטב את המשק, האם יש לך הערכה לגבי יציאה מהמשבר?
"אני חושב שהנבואה ניתנה לשוטים ולא יהיה נכון שאתבטא בנושא הזה בנקודת הזמן הזו. באופן כללי, אני חושב שהמהלכים של הממשלה, שהקצתה לא מעט כסף לסיוע לעסקים, הם נכונים. כך או כך, לדעתי, היציאה מהמשבר חייבת להיות הדרגתית וזהירה".