"הטכנולוגיה מעניקה למשרד החוץ כלי פעולה נוספים"

"חשוב לנו ליצור קשר אמיתי עם קהילות. המרחב הדיגיטלי הוא מקום לפעילויות רבות, לא רק לבניית תדמית טובה", אמר יפתח קוריאל, מנהל תחום דיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ

פתח קוריאל, מנהל תחום דיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ. צילום: ניב קנטור

"פעם חשבו שאין מקום למשרד החוץ בעידן המודרני כי מנהיגים מדברים בעצמם. אנו פועלים להקמת קהילות וירטואליות בתחומים שונים – תרבות, כלכלה ביטחון ועוד. משרד החוץ הוא דוגמה קלאסית לארגון גלוקאלי, הלחם המילים גלובלי ולוקאלי. הטכנולוגיה העניקה לנו מרחב נוסף וכלים חדשים לפעולה בשדה הדיפלומטי", כך אמר יפתח קוריאל, מנהל תחום דיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ.

קוריאל דיבר במליאה המרכזית בכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ד') באולם אירועים LAGO בראשון לציון. את הכנס, בהשתתפות יותר מאלף מקצועני IT, הנחו זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל ומוטי סדובסקי, מנהל פעילות אזורי באינפורמטיקה.

לדברי קוריאל "המאפיינים הבולטים ביותר כיום הם השינוי והצמיחה המהירה. כך, תחום הדיפלומטיה הדיגיטלית לא היה קיים לפני שבע שנים וכיום הפעילות בתחום בראשותי מונה עשרים עובדים".

"לאתר שלנו בערבית יש 1.5 מיליון עוקבים"

הוא ציין כי 103 נציגויות של משרד החוץ פועלות בעולם. "התחום בראשותי מפעיל ומתפעל מדיה חברתית בעשרות שפות. הנציגויות עם הדיפלומטים בחו"ל הופכות אותנו לבעלי חשבון במדיה החברתית – מהגדולים במדינה. כך, לאתר שלנו בערבית יש 1.5 מיליון עוקבים. לפני כחודש העלינו סרטון שדן בשאלה היכן לטייל בעולם הערבי. הסרטון זכה למיליוני צפיות, רבות מהן עם תגובות חיוביות", אמר.

"חשיבות מרחב הדיגיטל היא לא רק בהעלאת התכנים אלא גם בהידוק הקשר עם הגולשים והעוקבים. חשוב לנו ליצור קשר אמיתי עם קהילות. המרחב הדיגיטלי הוא מקום לפעילויות רבות, לא רק לבניית תדמית טובה. למדיה זו יש גם בעיות – החדשות הכוזבות, פייק ניוז, שמחלחלות – כי התקשורת לא בודקת עובדות אלא רק מעתיקה ומפיצה אותן. בעיה נוספת היא דיסאינפורמציה. כדי להילחם בה, אנו מנהלים שיח עם חברות המדיה. החברות מבינות שיש להן אחריות על מה שקורה ברשת. בדרך זו אנו מצליחים להאט התבטאויות בעייתיות. אנו מפעילים צוות מו"פ שלנו, שתפקידו לבנות אלגורתמים שיסייעו להעצים את המסרים שלנו ולהחליש את מסרי אויב", הוסיף.

"כיום עומדים לרשותנו פתרונות דיגיטליים, המסייעים לנו להגדיל את מרחב הפעילות שלנו. אנו רוצים למצות את המידע באמצעות טיפול ב-Big Data. לטכנולוגיה יש פוטנציאל להפוך כל דיפלומט – למנהל מאגר מידע אג'ילי ויעיל", סיכם קוריאל.

ערן וולף, מנכ''ל מימון ישיר. צילום: ניב קנטור

ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר. צילום: ניב קנטור

ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר, אמר באירוע כי הקבוצה נכנסה ארצה בשנת 1994 וכי היא נועדה להביא להורדת המחירים בעולם ביטוחי התחבורה ולהוזלת העלות שלהם.

"באתי מביטוח ישיר. הקמנו חברה אחות לטובת הלוואה לכלי רכב. זה פתר את המלכוד שנוצר בשל בעיית אמון בין הסרת שעבוד מול הרכישה. בעזרת בנק הדואר, פתרנו את הבעיה וכך נכנסנו לשוק כלי הרכב המשומשים. בשנת 2008 נכנסנו לתחום הלוואות לכל מטרה. החל משנת 2010 אנו רווחיים בצורה נאה", אמר.

קוריאל הוסיף כי "עברנו להלוואות לכל מטרה תפיסת הלקוח השבוי קיימת בכל הבנקים. פה, זה בליינד דייט. מצאנו תהליך דיגיטלי, מוצר נוח לעולם הדיגיטל לטובת קבלת הלוואה, עם ריבית והחזר חודשי. בדרך זו ניתן להחליט לגבי לקוחות במהירות, על בסיס נתונים מגוונים: נתוני אשראי שליליים, השימוש בכרטיסי האשראי וכן נתונים המופיעים ברשת. כך, מתקבל תהליך שסופו יש אישור או סירוב למתן ההלוואה".

הוא סיכם באומרו כי "אנו אוספים מידע בזמן אמת. ממגוון מקורות. על בסיסם אנו בונים פרופיל של הלווה בזמן אמת. המטרה המרכזית היא לנטרל סיכונים, ואת זה אנו עושים עם הערכת סיכונים מבוססת בינה מלאכותית. צריך מסע לקוח עם אישור מיידי – ובהליך אחד".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים