2018: מה שהיה הוא שיהיה?

המומחים והעיתונאים עוסקים בימים אלה של תחילת השנה בניחושים מה יקרה במהלכה – גם בתחום ההיי-טק: האם נראה טכנולוגיות חדשות? עד כמה יתפתחו אלה הקיימות? או שאולי הכל יישאר פחות או יותר אותו הדבר?

הסוגיה הזו הייתה אחת מאלה שעלו לדיון ברב השיח השנתי של אנשים ומחשבים לסיכום 2017 ולקראת 2018, שאת חלקו הראשון פרסמנו אתמול (ב'). סביב השולחן התכנסו רני אסנת, סמנכ"ל השיווק של אקווה סקיוריטי; עו"ד גיל ברנדס, שותף וראש מחלקת היי-טק במשרד עורכי הדין נשיץ-ברנדס-אמיר; חיים גירון, מנכ"ל משותף ומייסד Infinity Labs; שגיא דגן, ממלא מקום מנהל זירת הצמיחה ברשות החדשנות; עמית הראל, ראש ה-ITT (ר"ת Innovation Tech Terminal) בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte); רונן יהושע, מנכ"ל מורפיסק; עופר מאור, מנהל תחום פתרונות אנטרפרייז בסינופסיס; ומירב קינן, מנהלת איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. מנחה המפגש היה כותב שורות אלה.

מרבית המשתתפים לא צופים מהפכות בשנה שזה עתה נכנסה, ומעריכים שהטכנולוגיות המובילות כיום ימשיכו למשול בכיפה. כך, לדברי יהושע, "אני לא צופה ב-2018 שינויים גדולים יחסית ל-2017. עם זאת, להערכתי, התחרות תגדל. זה לא יבוא לידי ביטוי בתחום המימוני, בגיוסים, אבל כן במכירות". דברים דומים אמרו דגן ועו"ד ברנדס. אסנת סבור שהשנה החדשה תביא עמה "התפתחויות בתחום הסייבר שייטיבו עם ישראל. ככל שגוברות הפריצות, דרישות הכופר וההונאות הפיננסיות, ובכל פעם שההאקרים תוקפים בטכנולוגיות חדשות, יש צורך בטכנולוגיות נגד וישראל היא אחת המובילות בעולם בתחום".

גירון והראל סבורים שהמחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי צפוי להחמיר ב-2018 ומאור צופה שיוקמו במהלכה סטארט-אפים בתחומים כמו הפרטיות, הבלוקצ'יין והבית החכם, מבוסס האינטרנט של הדברים.

בהמשך הופנתה שאלה ייעודית לכל אחד ממשתתפי הרב שיח.

האם לרשות החדשנות יש מדיניות ברורה במה משקיעים?
שגיא דגן: "אנחנו מקבלים בקשות מכולם ובוחנים כל אחת מהן לגופו של עניין. אין לנו העדפה מסוימת לגבי סקטור זה או אחר".

שגיא דגן, ממלא מקום מנהל זירת הצמיחה ברשות החדשנות. צילום: יניב פאר

טבע נמצאת במשבר ומפטרת כרבע מכוח האדם שלה. האם זה יכול לקרות לחברות אחרות?
מירב קינן: "בהחלט, ואני מקווה שבעקבות מה שקורה בטבע הממשלה תנקוט בצעדים הנדרשים. המדינה יודעת מתי שהיא רוצה כיצד לסייע לחברות להבריא חברות שנקלעו לקשיים, אבל לא לכך אני מתכוונת, אלא לצעדים לסייע לעובדים שמוצאים את עצמם בלשכת התעסוקה. צריך לנקוט בצעדים הנחוצים על פי פרופיל המפוטרים ובאמצעות כך לקבוע איזה צעד לעשות: לקיים השבות מקצועיות, לסייע לחברות קיימות לקלוט עובדים או צעדים אחרים".

מירב קינן, מנהלת איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יניב פאר

מה מצב ההשקעות המקומיות בחברות היי-טק במדינה?
רונן יהושע: "מההיבט הלאומי, אנחנו משקיעים הרבה. לפני 20 שנים היינו בתחתית המדינות שמקצות משאבים למחקר ופיתוח – פחות מ-1%. כיום אנחנו בפסגה, עם השקעות ששוות כ-4%-5% מהתל"ג, כש-85% מסכום זה בא מהתעשייה, מהסקטור העסקי".

רונן יהושע, מנכ"ל מורפיסק. צילום: יניב פאר

בעולם הסייבר, אנחנו מוכרים בעיקר לחברות גדולות, כי הצרכנים הפרטיים פחות רוכשים מוצרים בתחום. אם כך, לא צריך הרבה אנשי מכירות, כי כמה חברות גדולות כבר יש…?
עופר מאור: "הכל תלוי כיצד מגדירים אנשי מכירות. במכירות יש מה שנקרא High touch ו-Low touch. ב-Low touch מוכרים מוצר ובזה נגמר הספור. אלא שכשמוכרים טכנולוגיה, התהליך לא נגמר ברגע מכירת המוצר, שכן חייבים לספק שירות ותחזוקה ברמה גבוהה עבור הלקוחות. מכאן שיש אמנם איש מכירות שמטפל במכירות לחברה גדולה אחת או לקבוצה של חברות, אך מסביבו יש קבוצה של אנשים שאינם אנשי מכירות קלאסיים, אלא נותני שירות ותמיכה. זה נקרא High touch ויש צורך באנשים רבים כאלה".

עופר מאור, מנהל תחום פתרונות אנטרפרייז בסינופסיס. צילום: יניב פאר

מהן הבעיות שיכולות להתעורר כתוצאה מפיתוח בקוד פתוח?
עו"ד גיל ברנדס: "פעמים רבות, לטכנולוגיות כאלה יש תנאי שימוש. בדרך כלל, מי שמפתח בקוד פתוח לוקח בחשבון מה מותר ומה אסור. הבעיות מתעוררות בהמשך, כשמפתחים יישומים נוספים, בניגוד לתנאי השימוש. על פי רוב זה נעשה ללא כוונה רעה, אך כשזה קורה, המקרים יכולים להגיע לתביעות משפטיות ולהניב בעיות נוספות".

תקנות הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי – ה-GDPR – ייכנסו לתוקף במאי השנה. כיצד זה ישפיע על ישראל?
עמית הראל: "התקנות האלה יעשו מהפכה של ממש וישפיעו גם עלינו. באירופה מאוד קשוחים במה שקשור להגנה על הפרטיות. על אף שתקנות ה-GDPR הן לא רגולציה ישראלית, כל חברה שיש לה קשר אינטרנטי עם חברה אירופית תהיה חייבת לעמוד בתנאים האלה, ומי שלא תעמוד בכך עלולה לספוג קנסות כבדים. מכאן שכל חברה אירופית שעושה עסקים עם גוף ישראלי כלשהו תרצה לדעת שהגוף הזה עומד בדרישות של הרגולציה, כי אחרת, כאמור, היא עלולה לשלם קנסות".

כגוף שמכשיר עובדים בענף ההיי-טק, איך אתם מתמודדים עם הקצב המטורף של השינויים הטכנולוגיים?
חיים גירון: "מאחר שבגלל השינויים הטכנולוגיים, מה שלומדים היום עלול להתיישן מחר, אנחנו מדריכים את החניכים שלנו כיצד ללמוד לבד. במהלך חיי העבודה של איש היי-טק הטכנולוגיות יתהפכו כמה פעמים וטוב יעשה איש כזה אם ידע איך ללמוד בעצמו".

פגיעות סייבר עלולות להביא לנזקים כספיים ניכרים לחברות. איך חברות קטנות ובינוניות שורדות מצבים כאלה?
רני אסנת: "כיום יש מודעות לצורך להתגונן מפני מתקפות סייבר, אבל התגוננות היא לא דבר זול. לחברות הגדולות יש את האמצעים הכספיים לכך, אבל לא לחברות הקטנות והבינוניות. לא מן הנמנע שמדובר בחברות ששורדות בקושי עקב המתקפות הללו".