האקתון מסוג אחר: הנשים ששוברות את תקרת הזכוכית

בהאקתון יוצא דופן שנערך אתמול (א'), לקחו חלק 50 סטודנטיות חרדיות ששקדו יחד במשך 12 שעות על מציאת פיתוחים טכנולוגיים שיענו על הבעיה המציקה לכולנו - הגודש של אלפי התמונות בסמארטפונים שלנו

האקתון יוצא דופן וראשון מסוגו התקיים אתמול (א') בתל-אביב, במתחם WeWork שבלונדון מיניסטור. במסגרת האירוע – שנברא כתוצאה משיתוף פעולה בין מיזם קמא-טק, הפועל לשילוב חרדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, עם יחידת האקסלרטור של מיקרוסופט (Microsoft Accelerator) והמרכז האקדמי לב – לקחו חלק 50 סטודנטיות חרדיות, ששקדו יחד במשך 12 שעות על מציאת פיתוחים טכנולוגיים שיענו על הבעיה המציקה לכולנו – הגודש של אלפי התמונות בסמארטפונים שלנו.

המשתתפות התחילו את עבודתן על הפרויקטים כבר ב-7:30 בבוקר, בתוך שהן נעזרות במנטורים מטעם מיקרוסופט ישראל, ובמרצה החרדית שלהן, ד"ר הדס טישלר. בסיום היום עמדו הקבוצות מול חבר שופטים, הציגו בפיץ' מהיר את הפיתוחים ואף זכו בתעודות וכמובן בהכרזת הקבוצה המנצחת.

לא רצות לראשות הממשלה. צילום: מיכאל ארנבורג

לא רצות לראשות הממשלה. צילום: מיכאל ארנבורג

ההתרחשות המיוחדת מילאה את חדרי וחללי מתחם WeWork היפהפה באנרגיות טובות ובהמון התרגשות.

"תביאו את התשוקה שלכן"

באחת הפינות בחלל המרכזי עמדו רעות עמר ואורפז לוי, החברות באחת הקבוצות, ועבדו על הצגת אפליקציית Galler-me שפיתחו, תוך שהן מתלבטות על ניסוח הפיץ'. השתיים קיבלו הכוונה משרולי טייבר, מנטור חרדי שהגיע במיוחד מהמו"פ של מיקרוסופט ושהתגלה כמומחה שפיתח את כל יכולותיו כאוטודידקט. טייבר הרגיע את הסטודנטיות. "אתן לא רצות לראשות הממשלה. תביאו את התשוקה שלכן. לא יקרה כלום אם תתבלבלו או תגמגמו".

לאחר בירור יסודי הוחלט הייעוד הספציפי של האפליקציה – מענה לחברות שמטרידות ומבקשות מהבנות שישלחו תמונות אחרי אירועים משותפים. עמר, לוי ויתר חברות הקבוצות שלהן, מציעות יישום שמזהה פנים ומאפשר משלוח תמונות ישירות אל מי שמתועדות בהן. אבל עוד נחזור אליהן.

אווירה נהדרת בעולם אוטופי. צילום: מיכאל ארנבורג

אווירה נהדרת בעולם אוטופי. צילום: מיכאל ארנבורג

טייבר עזר לכל הקבוצות בשטח יחד עם המנטור הנוסף שהגיע מהמו"פ של מיקרוסופט, מרדכי הלפרין, גם הוא חרדי ובוגר המרכז האקדמי לב. הלפרין מכונה בחברה "העילוי".

עדי סנטו, מנהל טכנולוגיות ראשי, והילה בר, מנהלת הקהילה והקואופרציה, במיקרוסופט אקסלרטור, הם דמויות מובילות בהשקת הרעיון להאקתון ובהפיכתו למציאות. סנטו ערך עם הסטודנטיות ארבעה מפגשי היכרות לפני האירוע עצמו והכין אותן לליבת הפעילות – יום ההאקתון האינטנסיבי והיצירתי.

השמיים הם הגבול

לפי סנטו, במתחם הייחודי התרחשה פעילות מלאת השראה שהניבה גם הפתעות, כמו למשל סיפור האנדרואיד – חלק מהסטודנטיות נזקקו לעזרה בהתאמת היישום שלהן לאנדרואיד וכשלאנשי מיקרוסופט לא היה המענה הנדרש, הגיעה לבסוף עזרה מאנשי WeWork, שכמה מהם פשוט הצטרפו בהתנדבות לצוותים וסייעו במשך שעות בהתאמה הרצויה למערכת ההפעלה.

כשהסטיגמות והחששות נעלמים זה מצליח. צילום: מיכאל ארנבורג

כשהסטיגמות והחששות נעלמים זה מצליח. צילום: מיכאל ארנבורג

על עתידן של הסטודנטיות בשוק העבודה אומרת המרצה, ד"ר טישלר, שזיהתה בשלב מוקדם את הפתח לשילוב של חרדיות בתעשייה ושבאמתחתה תארים והצלחות רבות, כי "יש בוגרות שמעדיפות להשתלב בחברות חרדיות ויש שמעוניינות לעבוד בחברות מעורבות. ומעוניינים בהן. הדייט הראשון קצת מפחיד, אבל כשהסטיגמות והחששות נעלמים זה מצליח".

סוף ההאקתון קרב לפי שעון העצר שמוקרן על המסך הענק, והבנות בהכנות אחרונות, בולעות רוק, עושות חזרה נוספת בשירותי הנשים, מסתודדות. בהתבוננות מסביב ניתן לראות אווירה נהדרת בעולם אוטופי, שבו גברים ונשים חרדים וחרדיות, חילונים וחילוניות, מתקבצים יחדיו ויוצרים.

וזהו. הזמן תם. שש הקבוצות עולות בזו אחר זו לשלוש דקות הצגה בלבד לכל קבוצה.

בחבר השופטים: יורם יעקובי, מנכ"ל מו"פ מיקרוסופט ישראל, מירב דווידסון, CTO מיקרוסופט ישראל, ד"ר לימור לחיאני (שזכתה לכינוי סיירת המטכ"ל של המתכנתים במיקרוסופט), כתבת ההיי-טק של דה מרקר ענבל אורפז, סנטו, והראש האקדמי של קמפוס לוסטיג המרכז האקדמי לב, ד"ר אריה טייטלבוים.

מימין לשמאל: יוסי זעירא מנכ"ל המרכז האקדמי לב; יורם יעקובי מנכ"ל מו"פ במיקרוסופט ישראל; פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב; משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק. צילום: מיכאל ארנבורג

מימין לשמאל: יוסי זעירא מנכ"ל המרכז האקדמי לב; יורם יעקובי מנכ"ל מו"פ במיקרוסופט ישראל; פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב; משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק. צילום: מיכאל ארנבורג

בטרם הצגת התוצאות פנה יעקובי אל הסטודנטיות, שידוע בעיסוקו הנרחב בגיוון בענקית, ואמר כי "אחד הדברים שמתקשים להתגבר עליו בתעשייה הוא אחוז הנשים הנמוך העומד בערך על 20% בלבד. בנוסף אין כמעט חרדיות, כך שאתן בדיוק מה שחסר – ואני אומר אותו דבר לערביות".

מימין לשמאל: הרב צבי שרייבר, ראש קמפוס לוסטיג לנשים חרדיות של המרכז האקדמי לב; פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב; ד"ר אריה טייטלבוים, הראש האקדמי של קמפוס לוסטיג. צילום: מיכאל ארנבורג

מימין לשמאל: הרב צבי שרייבר, ראש קמפוס לוסטיג לנשים חרדיות של המרכז האקדמי לב; פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב; ד"ר אריה טייטלבוים, הראש האקדמי של קמפוס לוסטיג. צילום: מיכאל ארנבורג

יעקובי סיפר כי מחקרים רבים מעידים על כך שהחיבור בין תרבויות, מגדרים וקהלים מייצר סינרגיה ולכן תוצאות טובות יותר, וסיים בכך שאמר שהוא מקווה שחלק מהמשתתפות אכן יגיעו למיקרוסופט ולסטארט-אפים.

ברגע השיא של היום המפרך הוצגו הפיתוחים השונים:

● Picshare – אפליקציה פשוטה ומדויקת, שמאפשרת יצירת אלבומים משותפים ועיבוד תמונות בקבוצה. היישום מקפיץ התראות ומייצר זיכרונות ומבוסס אחסון בענן.

● Pic it – שולחת את התמונות עצמאית להדפסה בחנות הקרובה ביותר שמאתר לה כלי Google Maps, לאחר סינון של תמונות לא טובות, עיניים אדומות והורדת כפילויות באמצעות זיהוי פנים.

● MemUp – יישום שמעלה על מסך הבית תמונה יומית משנים קודמות, התואמת לתאריך של אותו היום. בנוסף מאפשר היישום שיתוף התמונה והחלפתה בתמונה אחרת התואמת לאותו התאריך. בחירת תדירות להחלפת התמונה נמצאת בידי המשתמת, והאפליקציה מספקת אופציה לקבלת התראה על שינוי התמונה המלווה בצליל.

● Galler-me – של עמר, לוי וחברותיהן הוצג בסרטון שהדגים כיצד האפליקציה סורקת את הגלריה ומסננת אותה לפי דמויות, ואז מאפשרת לשלוח את התמונות ישירות למי שמופיע בהן, במקרים שבהם כשהמשתמש לא נמצא בצילום. האפליקציה מאפשרת להגדיר מראש מי יהיו החברים שיזוהו ויקבלו את המשלוח, וכן לוודא שלא ימחקו תמונות של קרובים מועדפים.

● כחביבת השופטים נבחרה הקבוצה שהציגה את הפיתוח – Selfix – המקורי מבין הרעיונות, שעסק במשתמשים שעברו ניתוחים פלסטיים ומעוניינים להתאים את תמונות העבר שלפני השיפוץ למראה החדש. האפליקציה שפיתחו תעדכן את כל הגלריה הוותיקה ותשדרג את התמונות למשל עם האף החדש.

● ולבסוף הקבוצה הזוכה שפיתחה את ifix – מסנן תמונות שמיועד להתמודדות עם מחסור בזיכרון פנימי בדיוק ברגעים הכי חשובים, ושמטפל בעומס של צילומים מיותרים על הנייד. האפליקציה ממיינת תמונות מטושטשות, לא ברורות, שחורות וכדומה, ובוחרת אוטומטית מה מיותר. המסננים מוגדרים על ידי המשתמש, שיכול לבחור למשל למחוק תמונות עם עיניים עצומות. כל מה שהאפליקציה מוחקת ניתן לשחזר. התמונות יושבות בענן וניתנות לשיתוף.

בקרוב יוזמנו כל הסטודנטיות למפגש עם מנהלת הגיוס מהמו"פ של מיקרוסופט, להדרכה והכנה באמצעות סימולציה לראיונות עבודה, שהרי המטרה הסופית היא שילוב הבוגרות, שזוהי להן שנתן השלישית בלימודים, בשוק העבודה המקומי. לדברי סנטו "אם הן ישמרו על אותה התלהבות ורצון גם אחרי הלימודים – השמיים הם הגבול".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. ציפי הוכרמן (הרמן)

    הרעיון של האפליקציה הזוכה אינו ברור דיו. iFil = image Filter סינון תמונות. נשמח שתוסיפו תודה רבה!

  2. חנה טויטו

    תודה רבה על הפרגון !אבל אם כבר לפחות תתקנו את שם הקבוצה שלנו (הזוכה) iFil

אירועים קרובים