משרד הביטחון: רק 1% מהסייבר יהיה תחת רגולציה

לדברי דובי לביא, ראש אפ"י, "הפיקוח יהיה על עולם האיסוף והתקיפה, שמוצריו משמשים ככלי נשק לכל דבר" ● "אולם", סייג, "גם בתחום זה נכניס לצו הפיקוח רק את הנושאים שהכרחיים לביטחון המדינה"

דובי לביא, ראש אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון

"הפיקוח על הסייבר יהיה אך ורק על דברים הכרחיים. 99% מעולם ההגנה לא יידרש לפיקוח". כך אמר דובי לביא, ראש אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון. עוד הבהיר כי ברצונו להפיג את חששותיהם של היצואנים באשר לתחומים שעליהם מתכוונת המדינה לפקח.

מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ואגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון (אפ"י), פרסמו לפני שבועיים טיוטת "צו הפיקוח על יצוא סייבר", אשר קובעת כי יש סכנה בכך שחלק מתוכנות הסייבר המפותחות במדינה, יגיעו לידי האויב. לכן, הטיוטה של הצו מגדירה חלק מהפעילות בתחום הסייבר כאילו היה כלי נשק לכל דבר ועניין, ומכפיפה את היצוא של תוכנות הסייבר לרגולציה אשר חלה על חברות בתחום הביטחוני. חברות הסייבר, כצפוי, התקוממו.

בעקבות הודעת משרד הביטחון על כך שיטיל פיקוח על תחום הסייבר, ערך הרצוג פוקס נאמן כנס חירום לתעשיית הסייבר במשרדו הבוקר (ד'), בהשתתפות רבים מחברות הסייבר במדינה.

לביא הסביר במפגש כי "טיוטת הצעת החוק גובשה בתום תהליך ארוך של יותר משנתיים, שלו היו שותפים כל גופי הממשלה ובראשם מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה". "קיימנו מפגשים מקדימים עם חברות סייבר מובילות, שילבנו את ההערות שלהן בנוסח המוצע, משרד הביטחון ומטה הסייבר נכונים להקשיב לכל הערה או הצעה".

לדברי ראש אפ"י, "הפיקוח יהיה על עולם האיסוף והתקיפה, שמוצריו משמשים ככלי נשק לכל דבר. אך גם בתחום זה נכניס לצו הפיקוח רק את הנושאים שהכרחיים לביטחון המדינה". לביא הסביר כי בעבודה על צו הפיקוח,  נלקחו בחשבון הצרכים של תעשיות הסייבר הישראליות לעבוד מול חברות-אם בחו"ל. "לכן לא תפוקח התקשורת בין החברה האם בחו"ל והחברה הבת בישראל, או להיפך. כך גם לגבי חברות בינלאומיות שמפעילות סניפים בארץ. גם מחקרי אקדמיה שהידע שלהם הוא נחלת הכלל לא יפוקחו", הסביר.

"יצרנו איזון נכון בין צרכי השוק והביטחון. לקחנו סיכונים מחושבים ושחררנו הרבה תחומים מפיקוח", אמר. "בשלוש השנים האחרונות משרד הביטחון הנפיק 900 רישיונות יצוא למוצרי סייבר. יש חברות סייבר שמשגשגות בזכות אגף הפיקוח על היצוא. יש יתרון בזה שמשרד הביטחון מעניק רישיון. זה 'תו איכות' לתעשייה הישראלית ואישור לכך שהרגולטור לא ימנע את היצוא".

לדבריו, "מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון מבינים היטב שעולם הסייבר הוא קטר כלכלי. האינטרס שלנו, בראש ובראשונה, הוא לעודד את פיתוח ושגשוג הענף. לכן יצרנו איזון בין החובה לפקח, לבין האפשרות לקדם את תעשיית הסייבר הישראלית בארץ ובחו"ל". לביא סיים באומרו כי "משרד הביטחון יקים מנגנון ייעודי למתן רישיונות לסייבר במסלול מזורז. זאת כדי לתת מענה לצרכים הדינאמיים של עולם תוכן זה".

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, יזם, שותף בקרן JVP ובמשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, ומרצה באוניברסיטת תל אביב. צילום: פלי הנמר

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, יזם, שותף בקרן JVP ובמשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, ומרצה באוניברסיטת תל אביב. צילום: פלי הנמר

"אנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד"

"גינזו את הרעיון של רגולציה בסייבר כרגע. אם יהיה בו צורך אמיתי נחזור לזה – אני יודע שצריך לכך אומץ, אחרי עבודה של שנים. אבל, שיקלו מחדש, תוך היוועצות עם אנשי התעשייה. כרגע, הרעיון של רגולציה לסייבר גורם נזק ואני לא רואה מה תועלתו". כך אמר ד"ר עו"ד נמרוד קוזלובסקי, שותף במחלקת הסייבר בהרצוג פוקס נאמן.

לדברי ד"ר קוזלובסקי, "אני מודאג ואנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד. במקום להבין עד כמה התעשייה הזו חיונית לנו ולתעשיית הביטחון – אנחנו מתבלבלים לחשוב שצריך להסדיר את כולה. אפ"י והמטה עושים עבודה אדירה. אבל האם באמת יש אינטרס ביטחוני בדבר? לדעתי חד משמעית לא". הוא ציין כי "צריך להבין איך בעולם תופסים את הדבר שבישראל, משרד הביטחון מפקח על התעשייה. המדינה כבר עשתה את הטעות הזאת בעבר, כאשר השב"כ רצה להכפיף את הבורסה לפיקוח שלו. בא מנכ"ל הבורסה ואמר 'אתם מבינים מה המשמעות של ההחלטה הזו כלפי העולם? אם אנחנו נגיד לחברות שהן מפוקחות על ידי השב"כ הן יפחדו להתקרב לבורסה'. הם הבינו את הבעייתיות והחליטו להטיל פיקוח אזרחי של האוצר".

"אנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן ומאמץ לפתות חברות לאומיות להגיע לכאן, מתוך הבנה שזה יתרום רבות לכלכלה הישראלית", אמר ד"ר קוזלובסקי. "יש בישראל 290 חברות רב-לאומית שפתחו את מרכז הפיתוח שלהן פה. אם החברות יצטרכו לפגוש איש משרד הביטחון לפני שיעשו פה משהו, הן ימותו מפחד מזה. אני רוצה לראות איזו חברה תיתן למשרד הביטחון לעבור לה על התוכנה".

"הנשיא לשעבר שמעון פרס אומר שבכל העולם נהייתה תחרות בה מדינות מתחרות על החברות הרב לאומיות", סיכם. "מנכ"ל משרד הכלכלה מסתובב בעולם ומשכנע להשקיע בישראל. אחת השאלות המרכזיות שעולות תמיד היא הקלות לעשות עסקים. מבחינתם העובדה שפקיד יסתכל על הטכנולוגיה שלהם זה אסון".

עו"ד דניאל רייזנר, מנהל תחום התעשיות ביטחוניות במשרד הרצוג פוקס נאמן

עו"ד דניאל רייזנר, מנהל תחום התעשיות ביטחוניות במשרד הרצוג פוקס נאמן

לשנות או לצמצם את היוזמה

"ראוי ונכון להטיל רגולציה על תחום הסייבר – אולם הטלת הרגולציה הזאת צריכה להיעשות רק בצורה כזאת שתשרת צרכים לאומיים המצידיקים את הנזק הוודאי שהרגולציה הזו צפויה לגרום", אמר עו"ד דניאל רייזנר, מנהל תחום התעשיות ביטחוניות במשרד הרצוג פוקס נאמן. "בעד ההצעה אפשר לסמן עובדות כמו צרכי ביטחון לאומי, שמירה על יחסי החוץ והתחייבויות בינלאומיות". מנגד הציג עו"ד רייזנר את הבעייתיות בהצעה: "כל רגולציה פוגעת במכירות והיא תפגע גם כאן. בנוסף, היא מחזקת מתחרים מחו"ל. מעבר לכך ישנו חשש כי הרגולציה תעודד מעבר טכנולוגיה למדינות אחרות, משמע זליגת ידע. במישור המשפטי – ישנה ברגולציה הנוכחית בעייה של פגיעה בחופש העיסוק".

עו"ד רייזנר סיים את דבריו בהמלצות: "לחברות – שלחו את כל ההערות וההצעות לאפ"י. כמה שיותר מהר. למדינה – שיקלו את העיתוי והנחיצות של היוזמה. בחנו את ההערות וההצעות בנפש חפצה. במידת הצורך אל תהססו לשנות או לצמצם את היוזמה וחשוב לזכור כי לא מספיק לפרסם נוסח – חשוב גם  לפרסם הבהרות. אין לנו את הפריבילגיה לטעות גם בתעשיית הסייבר שלנו. אם השמועה תצא שישראל מקשה על הפיקוח לסייבר – נצטער על כך".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים