צה"ל יחזיר פנימה פרויקטי IT בתחום השו"ב המבצעי במטרה לחסוך מאות מיליוני שקלים
אגף התיקשוב יקצה לטובת גופי התעשייה האזרחיים הפועלים עימו בפיתוח מערכות השו"ב כ-150 מיליוני שקלים למשך חמש שנים, לעומת מאות מיליונים שהוקצו מאז מחצית העשור הקודם ● המהלך יביא לחיסכון של 300-200 מיליוני שקלים בתוך חמש שנים ● בין ספקיות ה-IT שצפויות להיפגע מהמהלך: מיקרוסופט, סאפ, אורקל, יבמ, EMC, נט-אפ, סיסקו וג'וניפר ● האינטגרטורים שעתידים אף הם להינזק: אלביט ונס
אגף התיקשוב בצה"ל יקצץ משמעותית בפרויקטי IT שהוא מבצע בשיתוף התעשייה האזרחית, כחלק מהצורך בהתייעלות ובחיסכון תקציבי. לצורך כך הוא צפוי להחזיר פנימה חלק ניכר מפרויקטי השו"ב המבצעי שלו, ולהמשיך בפיתוח שלהם באופן פנימי – תוך שיתוף פעולה פחות בהרבה עם התעשייה האזרחית.
במהלך העשור הקודם השקיע צה"ל מיליארדי שקלים בפיתוח מערכות שליטה ובקרה מבצעיות, ומתוכם נהנה המגזר האזרחי, העובד מול צה"ל בשיתוף פעולה, בתקציבים שעלו לצבא מאות מיליוני שקלים. כעת, צפויה ההוצאה התקציבית להיות קטנה יותר משמעותית: במסגרת התכנית הרב-שנתית החדשה של צה"ל, "תעוזה" שמה, נקבע כי לוט"ם – היחידה הטכנולוגית לתיקשוב מבצעי שבאגף התיקשוב, תקצה לטובת גופי התעשייה האזרחיים הפועלים עימה בפיתוח מערכות השו"ב, כ-150 מיליון שקלים למשך חמש שנים, משמע רק 30 מיליון שקלים בשנה.
לדברי גורם בכיר באגף התיקשוב, למהלך יש כמה מניעים: המציאות הכלכלית בארץ ובעולם, ובתוכה הקיצוץ בן 7.5 מיליארד שקלים בתקציב הביטחון; השינוי בזירת האיומים של ישראל המשנה את הצרכים המבצעיים שאותם מספק ה-ICT הצבאי; הצורך בגמישות מבצעית מבוססת מיחשוב בשל אותם שינויים אמורים; העובדה כי האויב משתנה; הרצון לעשות יותר בפחות; השינוי בשיח הכלכלי-חברתי שחל בחברה בשנתיים האחרונות.
מפקד לוט"ם, תת-אלוף דני ברן, אמר כי "המציאות התקציבית של צה"ל מחייבת בחינה מחדש של תהליך פיתוח מערכות שליטה ובקרה". לדבריו, "מהלך החזרת הפיתוח של מערכות שליטה ובקרה לתוך צה"ל יחסוך יותר מ-300-200 מיליון שקלים עד 2018, תוך המשך שיתוף הפעולה עם התעשיות. המדובר באירוע משמעותי ליחידת לוט"ם ויכולות הפיתוח בצה"ל ערוכות לאתגר".
על פי גורם בכיר באגף התיקשוב, לצד צמצום כוח האדם ביחידת לוט"ם בהיקף של 200 אנשי קבע, מתוך יותר מ-3,000 קצינים וחיילים המשרתים בה כיום, הוחלט על בניית מודל פעולה חדש לעבודה מול התעשייה הביטחונית האזרחית. במסגרת מודל זה נקבעו כמה עקרונות. האחד, צמצום התקציבים המופנים לאזרחות. השני, סיוע לתעשיות הביטחוניות בקידום מכירת מוצריהם לגורמים ביטחוניים בחו"ל, תוך קבלת האישורים הנדרשים לכך ממשרד הביטחון, תוך הסתמכות על צה"ל כעל "סיפור לקוח".
במסגרת המודל החדש, הסביר הגורם הבכיר, הוחלט כי לא ייעשה "In-House" מלא, אלא רק יצומצם משמעותית מיקור-החוץ והפיתוח באזרחות. זאת, תוך התבססות על הידע והתשתיות אשר פותחו בתעשייה מצד אחד, וההכרה כי עלות כוח האדם הטכנולוגי בצבא זולה משמעותית. הבכיר הסביר, כי יהיו מקומות בהם תהיה האטה בקצב הפיתוח של המערכות, בעיקר אלה הלוגיסטיות, בשל הקיצוצים האמורים. זאת, לצד משא ומתן אגרסיבי, להגדרתו, מול ספקיות ה-IT, על מנת להשיג מחירים בעלות אפקטיבית. גורמים בשוק העריכו בפני אנשים ומחשבים, כי ספקיות ה-IT שצפויות להיפגע מהמהלכים הללו, הן, בין השאר, EMC, מיקרוסופט (Microsoft), סאפ (SAP), אורקל (Oracle), יבמ (IBM), נט-אפ (NetApp), סיסקו (Cisco), ג'וניפר (Juniper) ואחרות. האינטגרטורים שצפויים להיפגע מהמלך, העריכו גורמים בשוק, הם בעיקר אלביט מערכות ונס טכנולוגיות.
צה"ל, אמר הבכיר, מצוי בימים אלה בגיבוש תכנית "צה"ל רשתי", שהוא פיתוח של תכנית "צה"ל ברשת" מהעשור הקודם. התכנית צפויה לעבור בקרוב אישור על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, לרבות תהליכי ההתייעלות שהיא כוללת.
גורם המעורה בענף ה-ICT הישראלי אמר לאנשים ומחשבים, כי "לצד הרצון האמיתי לחסוך ולהתייעל, בצה"ל רוצים להחזיר את הידע שהיה מצוי בשנים האחרונות בידי התעשיות הביטחונית – חזרה לצבא".
הגיע הזמן לשים קץ לשיטת השקשוקה הצהלי"ת - הא\זרח הקטן איבד את האמון מול הבזבזנות בצה"ל