אלדד גפן, מטרומוטור: "במיחשוב כמו בטיסה – עננים יכולים להיות מאד מסוכנים"

"עננים מאד משפיעים על טיסה. במיחשוב כמו בטיסה – לעתים עננים יכולים להיות מאד מסוכנים", כך אמר אלדד גפן, מנמ"ר מטרומוטור.

גפן, טייס זה יותר מארבעה עשורים, דיבר בכנס מכרז ענן 2 – CloudCon 2013, שהופק על ידי אנשים ומחשבים והתקיים היום (א') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדבריו, ישנם שני סוגי עננים המסוכנים לטייסים ולשוהים במטוסים. האחד, עננים מסוג קומולונימבוס, אשר מהירותם 250 קמ"ש ובהם קרח, והעננים המסוכנים ביותר הם אלה המסתירים מוצק, דוגמת הר.

גפן תיאר שני מקרים בהם החברה שלו בחרה במיחשוב ענן, ונחלה אכזבה. במקרה הראשון, אמר, "הייתה לנו הצעה לשים כל תשתית ה-IT שלנו באירוח, אלא שהמערכת של הספק קרסה. ההתקנה מחדש ארכה עשרה ימים ולאחר חודש קרסה שוב. למזלנו השארנו את התשתיות כגיבוי אצלנו, וכך התגברנו על המצב".

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

מקרה נוסף, ציין גפן, היה כאשר לפני שלוש שנים הוצע לו ציוד תקשורת וניהלו, כחלופה לציוד הקיים. "התברר שהציוד לא משהו, ושגם השירות והאספקה ואבטחת המידע לא משהו. נאלצנו להוסיף שכבות IT, שילמנו יותר בכך שהוצאנו את הניהול החוצה, וכשהייתה תקלה גילינו שהספק אינו ערוך למענה".

לצד שני סיפורים אלה, ציין גפן מקרה של הטמעת מיחשוב ענן של איירווטש (AirWatch), המיוצגת בישראל על ידי מוביסק. הפתרון בענן שהוטמע, אמר גפן, טיפל בתחום MDM, ניהול הרכיבים הניידים בארגון, ובצורה טובה.

גפן סיכם באומרו, כי "אמינות ואיכות השירות של ספקי מיחשוב הענן הם תחומים חשובים. יש לבחון היטב מי הגורם המציע את שירות הענן, ולאחריו – מול מי המנמ"ר יעבוד, בשוטף ובעיקר כשיש תקלות. סיפורי העננים הם לא תמיד הצלחה. מישהו צריך לנהל את זה, לדעת מה קורה, על מנת שלא לחוות את מה שאנו עברנו – שבר ענן. רוב הזמן זה עבד – אבל הבעיות היו גדולות יותר".

אלי שובל, מנמ"ר ריקור, הציג תזה הפוכה לזו של גפן. לפיה, "אין כמו הגמישות המתקבלת בשל הטמעת פתרון מיחשוב ענן. כאשר הטמענו אותו, בשנת 2009 – איש לא ידע מה זה. הגדרנו מטרות ויעדים והשגנו אותם".

הוא תיאר הטמעת פתרון מיחשוב ענן מבוסס תשתיות של נט-אפ (NetApp) ויבמ (IBM). לדבריו, "מיחשוב הענן ענה לנו על הצורך בעלויות ובתחזוקה, כאשר כמויות המידע עולות באופן אקספוננציאלי, ותצורות המידע משתנות. הפתרון שהוטמע הביא לכך שלא נדרשנו להחליף את הטכנולוגיה הקיימת. קיבלנו יכולת עבודה בצורה חכמה, עם אפשרות לגידול. קיבלנו היכולת להוציא שירותים לא הכרחיים החוצה".

"בעתיד נוציא שירותים נוספים לענן", אמר שובל, "שירותים שאיני רוצה להתעסק עימם. בעתיד נוציא את האי-מייל הארגוני החוצה, נטפל בנושאי שו"ב ומיכון תהליכים, ובמקביל נעמיק את השימוש בכלים הקיימים".

רונן קנובליך, מנמ"ר מכון התקנים הישראלי, אמר כי מדובר בגוף ציבורי ולא ממשלתי עם 18 אתרים ברחבי הארץ, 30 אלף לקוחות פעילים ותשתיות IT מבוססות יבמ ונט-אפ. "את המערכות הקריטיות אני משאיר בארגון", אמר קנובליך, ותיאר כיצד בשל חיבור שיש לחלק מהמערכות שלו למערכות ה-IT של המכס – נפגעה יכולת השירות שלו. זאת, הסביר, כיוון שמערך ממשל זמין, במהלך מבצע עמוד ענן, בחר לחסום את הפעילות של המכס, למניעת מתקפות. מצב זה, הסביר, "בו לקח יממה עד שחזרה יכולת מסוימת – הדליק לנו נורת אזהרה לגבי שימוש בענן בשירותים קריטיים. למרות זאת, תחומים כמו DR ונגישות – כן נצרוך בענן".

ישראל דק, סמנכ"ל מערכות מידע, המסלול האקדמי המכללה למינהל, אמר כי "יש לנו כמה מערכות בענן. האחת, מערכת שכר, של חילן, עם תקשורת מאובטחת בין הארגון והספק. בנוסף, יש לנו שתי מערכות של Salesforce.com. עוד אנו מעלים לענן קבצי תמונות מאירועים שונים שנערכו".

"עברנו את מערכת הסינון לספקית השירות", אמר דק, "דבר החוסך לנו רוחב פס, כאב ראש וכסף". לדברי דק, "יש בעיות. לא תמיד ענן זה יותר זול. לעתים 'בתוך הבית' יותר זול". דק סיכם באומרו, כי "אנו מאמינים בענן. יש להקפיד על היבטי אבטחת מידע בענן, זה נושא חשוב. חשוב שיש עם מי לדבר לאחר ההעברה לענן. יש לאפשר גיבו מקומי של המידע אצל הלקוח, כי לא תמיד ניתן לסמוך על הספק. כדאי לעבור כל הזמן לענן, כי זהו תהליך ארוך".