דרושים מנמ"רים עם אומץ לב וראש פתוח לשינויים

השבוע פרסמנו ראיון עם ויקטור מלכה, סמנכ"ל מערכות המידע של סלקום, שבו הוא סיפר כיצד הוביל בארגון במשך שנתיים פרויקט החלפת מערכת CRM קניינית של ספק בינלאומי מוכר במערכת שפותחה באופן עצמאי, על ידי החברה, יחד עם צוותי פיתוח של אמדוקס. באחד מימי שישי אחר הצהריים ירד השאלטר מעל המערכת הקיימת, שהיא מערכת ליבה קריטית בחברה כמו סלקום, ובמקומה עלתה זו החדשה.

אין כמעט מילים שיכולות לתאר את המתח והלחץ שליוו את היום הזה בקרב אנשי סלקום. בסופו של דבר, המתח השתחרר אחרי שבחברה ראו שהעלאת המערכת לאוויר בוצעה בהצלחה – מה שגרם למתן תשבחות רבות לארגון ה-IT של החברה ולשותפים הנוספים בפרויקט. העלאת המערכת השיגה את המטרה שלשמה מלכה נלחם על הפרויקט: הוזלת עלויות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. אבל מעבר לזה, הואר במקרה זה זרקור על נקודה חשובה במיצוב ובתפקיד של המנמ"ר, דווקא בימים אלה.

ראשית, הפרויקט בסלקום הוכיח שמנמ"ר לא צריך להסתפק אף פעם בשימור הקיים, במיוחד כאשר הוא נכנס לתפקיד, במקום מנמ"ר אחר – כפי שקרה במקרה של מלכה. הארגון מצפה ממנו שיוביל אותו מבחינה טכנולוגית, כדי שיסייע למימוש ליבת עסקיו, הגדלת הרווח ושיפור השירות ללקוחות. מעבר לזה, נדרשת תכונה חשובה שצריכה להיות למנמ"רים: כזו שכוללת אומץ לב, תעוזה ובעיקר הנכונות לקחת סיכונים.

ויקטור מלכה, סמנכ"ל מערכות המידע של סלקום. צילום: סיון פרג'

כאשר מלכה בא להנהלת סלקום והציג את תוכניתו מרחיקת הלכת להחליף מערכת ליבה של חברה רב לאומית במערכת מפיתוח עצמי, הוא קיבל את התגובות שלהן ציפה מראש – שליליות. הנהלות הן בדרך כלל שמרניות, לא אוהבות לקחת סיכונים תפעוליים מיותרים, ובוודאי נכון הדבר כאשר מציעים להן תוכנית שאפתנית כמו זו שמלכה שם על השולחן. נדרשת כאן תכונה נוספת מהמנמ"ר – יכולת לשכנע את ההנהלה. כך עשה מלכה. הוא הוכיח להנהלת סלקום שאמנם, המערכת הקיימת היא של חברה בינלאומית מכובדת, וזה ספק סוג של תעודת ביטוח, אבל העלויות השוטפות שהיא משלמת עליה מצדיקות בחינה מחדש.

אין ספק שמלכה לקח במקרה זה סיכון אישי עצום. הוא לא חשש לשכנע את ההנהלה לצאת מאזורי הנוחות של הארגון, ואצלו הוא הפנים שבעוד שלהצלחה יש שותפים רבים, לכישלון יש כתובת אחת – במקרה הזה מדובר בו עצמו, כמנמ"ר.

הפרויקט בסלקום נגע בנקודה רגישה במערכת היחסים שבין ספק ללקוח. לא פעם, עלות הקמת המערכת הופכת להיות זניחה עם השנים לעומת עלויות התחזוקה שלה. בארגונים גדולים כמו סלקום, מדובר בסכומים שמהווים חלק משמעותי בסל ההוצאות של הארגון. כאן נדרש מהמנמ"ר, שאולי מתלהג מהיכולות של המערכת, להסתכל על המספרים – או, במילים אחרות, להיות מחובר לביזנס.

איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים. צילום: גיא ראובני

חיבור לביזנס של עיריית ירושלים

הוכחה לכך קיבלנו בראיון אחר שפרסמנו השבוע – עם איתמר קורנפלד, המנמ"ר הוותיק של עיריית ירושלים. קורנפלד סיפר לאנשים ומחשבים על שורה ארוכה של פרויקטים שהאגף שלו עשה, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, כאשר המשותף בין כולם הוא המענה לליבת העסקים של העירייה – שיפור השירות לתושב. גם פה הוביל המנמ"ר מהלכים משמעותיים, שבמקרה של עיריית ירושלים הם הורדת השאלטר על המיינפריים והחלפת מערכת הגבייה במערכות אחרות, כמו דוט.נט. זה אמנם לקח עשור, אבל ההחלטה ללכת על המהלך הזה דרשה הרבה מאוד אומץ לב וגם ניסיון רב, שלקורנפלד בהחלט יש.

רבים מהארגונים כבר מחפשים מנהלים טכנולוגיים בעלי יכולת לחשוב מחוץ לקופסה, לקחת סיכונים ובעיקר להיות ה-ווייז הטכנולוגי של הארגון, כדי לשים אותו בחזית הטכנולוגיה רגע לפני כולם

התמודדות עם ה-AI

התכונות הנדרשות למנמ"רים שהוזכרו כאן יעמדו למבחן בהתמודדותם עם המגמה החדשה של הבינה המלאכותית. מדובר במהפכה של ממש, שלא דומה במאפייניה למהפכות אחרות.

סקר שערכה סיילספורס, שאת ממצאיו פרסמנו השבוע, הראה ש-76% ממנהלי ה-IT בארץ סבורים שה-AI הג'נרטיבית תמלא תפקיד חשוב בארגון. השאלה היא מה הם עושים כדי להתאים את הארגונים שלהם לעולם החדש, איך הם מסבירים להנהלות שהמהפכה כבר כאן, ומה התוכניות שלהם כדי לקדם את פניה, רגע לפני שהדבר יצא משליטתם.

בישראל, לפחות, התשובות הן בדרך כלל בחינה שקטה, בתחומים ואזורים שלא מסכנים את הפעילות של הארגון. כטקטיקה זה בהחלט סביר והגיוני, אבל השאלה הגדולה היא מי יהיו החלוצים, בעלי האומץ והתעוזה, שיישמו את אחת ממערכות ה-AI הג'נרטיביות. מערכות אלה צפויות לחולל שינוי של ממש, ואפילו מהפכה, בתפיסת העבודה של הארגון – דבר שהנהלות עלולות לחשוש ממנו. השאלה היא כיצד המנמ"רים יסבירו את החשיבות של יישום מערכות אלה להנהלות, למועצות המנהלים, לבעלי המניות ולמשקיעים בארגוניהם. כיצד הם יסבירו להם איך ומדוע הבינה המלאכותית יכולה לקדם את ליבת העסקים של הארגון, ולמה להם להשקיע בזה.

השורה התחתונה: הקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה מחלחל גם לארגונים, ורבים מהם כבר מחפשים מנהלים טכנולוגיים בעלי יכולת לחשוב מחוץ לקופסה, לקחת סיכונים ובעיקר להיות ה-ווייז הטכנולוגי של הארגון, כדי לשים אותו בחזית הטכנולוגיה רגע לפני כולם. זה כבר קורה, ויתגבר מאוד בעתיד הנראה לעין.