המשך מצעד הגאווה של ההיי-טק

פרויקט חודש הגאווה של אנשים ומחשבים, שבו להט"בים.ות בהיי-טק משיבים מהי גאווה בעיניהם, האם הענף אמנם מספיק סובלני לקהילה הגאה והאם הוא צריך להיות הקטר של המשק גם בנושא זה ● חלק ג'

אור זינו, מהנדס תוכנה במחלקת ה-IoT במוטורולה סולושנס

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא בעיניי קודם כל הדרך שלי לקבל את עצמי באופן מלא, מבלי להסתיר או לחשוב כיצד הצד השני או הסובבים אותי חושבים או מקבלים אותי. זו ההבנה שכל בני האדם שווים גם אם הם הגיעו מרקעים שונים, אמונות שונות ודרכים מגוונות. אדם הוא אדם".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"בארבע השנים האחרונות, שבהן אני עובד כמהנדס תוכנה במוטורולה סולושנס, אני מצפה בכל שנה לחודש הגאווה כפי שהוא בא לידי ביטוי בחברה משתי סיבות עיקריות: ראשית, אני מתמלא בגאווה להגיע למשרד ולראות את דגל הגאווה, שמסמל עבורי המון, תלוי בכניסה, ושנית, עקב ההזדמנות לקחת חלק בפעילויות שונות להסברה ולהעשרה שקשורות לקהילה הלהט"בית".

אור זינו, מהנדס תוכנה במחלקת ה-IoT במוטורולה סולושנס.

אור זינו, מהנדס תוכנה במחלקת ה-IoT במוטורולה סולושנס. צילום: פרטי

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק הישראלי ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק הישראלי הוא חלוץ בגיוון, סובלנות וקבלת האחר, וכך גם של הקהילה הגאה, אך כמו בתחומים רבים, אני חושב שיש עוד דרך לעבור לקבלה מלאה. חודש הגאווה הוא הזדמנות מעולה להציף את ההכרה בקהילה, את הדרך שהקהילה וחבריה עשו, ולהזכיר לכולנו שזה לא מובן מאליו. זוהי האחריות שלנו לשמר את כל מה שהצלחנו להשיג עד כה, ושזה לא ייגרע, אלא רק ישתפר".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום זה?
"ההיי-טק הוא הקטר של הרבה דברים במדינה, והוא זה שצריך להיות המניע של כל מה שנוגע בתחום הגאה. אלא שזה צריך לחלחל לכל השכבות השונות במדינה, ולמקומות שבהם הנושא הלהט"בי פחות מורגש".

דור חיים בוברוצקי, מפתח פרונטאנד בגלאסבוקס

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא האפשרות לעבוד וליהנות ממה שאתה עושה, להיות בסביבה שמאפשרת לך להיות מי ומה שאתה, ואף עוזרת לך לצמוח".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"התרומה של גלאסבוקס לנושא הלהט"בי היא שזה כלל לא נושא לדיון, זה נון-אישיו. מהרגע הראשון הרגשתי בנוח לשים את זה על השולחן ושמחתי לראות כמה זה הרגיש טבעי, בדיוק כפי שצריך להיות.

בדלפק הקבלה מוצב באופן קבוע דגל גאווה קטן, שמקנה לי תחושה של ביטחון ושייכות. החברה חוגגת את חודש הגאווה ומקדמת את המודעות בפעילויות שונות לאורך השנה. היא מיישמת חזון של גיוון והכלה מלאים, שמתבטאים בין השאר בשוויון הזדמנויות לנשים ולגברים מכל סוגי האוכלוסיות. הדלת של כל מחלקה פתוחה בפניהם לממש את כישרונותיהם ללא כל מגבלה".

דור חיים בוברוצקי, מפתח פרונטאנד בגלאסבוקס.

דור חיים בוברוצקי, מפתח פרונטאנד בגלאסבוקס. צילום: מיכל כהן

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים?
"בעוד שלגברים הומואים יש נוכחות משמעותית בארגוני ההיי-טק, ללסביות ולקהילה הטרנסית יש תת ייצוג, ובחברות מסוימות אף אפס ייצוג. צריך לוודא שארגונים עושים יותר בשביל להשתפר בתחום זה, כדי שהאוכלוסיות הללו ירגישו רצויות יותר. אני שמח לראות שבגלאסבוקס יש ייצוג גם לאוכלוסיות אלה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"אנחנו צריכים לשאוף להיות קהילה ליברלית ומכילה, שחיים ועובדים בה מגוון מלא של אנשים. האחריות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו היא לקדם גישה זו בסביבה שלנו. הציפייה שלי היא שמקומות עבודה מודרניים ידעו לדאוג לצרכים של העובדים שלהם, בפרט בדברים שקשורים לביטחון האישי ולתחושת השייכות בסביבת העבודה".

איתן חמו, מפתח בקאנד בביוניק

מהי גאווה בעיניך?
"בעיניי, גאווה בעיניי היא הקבלה העצמית והאהבה של כל אדם את עצמו. ככל שאדם מקבל את עצמו, ככה קל לו לשדר ולהביא את האני הפנימי שלו לידי ביטוי מול הכלל".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"ביום הראשון שלי בביוניק ראיתי דגל גאווה בעמדה של אחד העובדים. כבר בשבוע הראשון מצאתי שיש בחברה עוד כמה עובדים מהקהילה, בהם גם ראש צוות. ביוניק פועלת לגיוון בצורה הכי מקצועית שפגשתי – היא בודקת אם האנשים מתאימים לתפקיד מקצועית, ללא קשר למין או למגדר שלהם, ונותנת תחושת שייכות מהרגע הראשון".

איתן חמו, מפתח בקאנד בביוניק.

איתן חמו, מפתח בקאנד בביוניק. צילום: אסף קופרשטיין

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים?
"קשה לענות על השאלה הזאת, מכיוון שלכל חברה יש את ה-DNA והערכים שלה. כל חברה צריכה להסתכל איך לגרום לעובדים להרגיש בנוח להיפתח, לשתף ושיחושו שמקבלים אותם כפי שהם, בלי קשר מאיזו קהילה הם באים. לפעמים צריך אומץ כדי לקבל את האחר, אבל אומץ הוא מרכיב חשוב להצלחה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"אני לא חושב שההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק במה שנוגע לקהילה הגאה, אבל הוא הכי מתאים לה. העולם מבין שהמשיכה המינית היא יותר גמישה, וחברות שלא משלימות את הפער פשוט מסתכנות בלאבד לקוחות, ולא רק עובדים".

אלכסיי טומסוב, ראש צוות פיתוח הנדסת מזון ברידיפיין מיט

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא בראש ובראשונה לקבל את עצמך, איך שאתה, ולתרום מאותו סט של תכונות וערכים לסביבה שלך. תמיד יהיו רבים שיקטינו, יגלגלו עיניים, יפלו ויזרקו אבנים – ואצלי זה מבוסס, לצערי, על סיפורים אמיתיים מהעבר הרחוק, כי הם פשוט לא מקבלים אותך בגלל היותך זה או אחר. הגדולה היא לקבל ולחבק את עצמך, להתעלם מרעשי הסביבה. אני עדיין בתהליך לעשות את זה בעצמי. עצם ההתמודדות וההתגברות על חוסר קבלה והומופוביה – פנימית או חיצונית – מחזקת ומחשלת את הייחודי והטוב שבנו ותורמת, בסופו של דבר, לסביבה טובה, מגוונת, מקצועית ואפילו חדשנית יותר".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"בתור העובד הראשון ברידיפיין מיט, אני יכול להגיד שקבלת השונה הייתה שם מהרגע הראשון – מאז שפגשתי את אשחר בן שטרית, המייסד והמנכ"ל, בבית קפה, כשעוד לא היה כלום, ועד היום, כשאנחנו חברה בין לאומית של מאות עובדים, כשביניהם עובדים מהקהילה. בתור מנהל, אני גאה בכך שהצוות שלי הוא עם רוב נשי ושיש בו נציגות מכובדת לקהילה – ואני מטפח אותו להיות מגוון, מקבל ומשפחתי.

אחת הדרכים שלנו, ברידיפיין מיט, לתמוך ולתרום לקהילת הלהט"ב היא הדוכן שלנו בהפנינג הגאווה, ביום ו' הקרוב בפארק הירקון בתל אביב, עם מנות מגוונות של בשר חדש".

אלכסיי טומסוב, ראש צוות פיתוח הנדסת מזון ברידיפיין מיט.

אלכסיי טומסוב, ראש צוות פיתוח הנדסת מזון ברידיפיין מיט. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"האחריות לשפר מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו. כל אחת ואחד מאיתנו צריך.כה להדגיש את היותו.ה מיוחד.ת ומדהים.מה, לצאת מהארון בכל יום מחדש.

הרבה שנים הרגשתי צורך להיכנס לתבנית מסוימת, להיות משהו מסוים – מקצועית ואישית. רק ברגע שחיזקתי את עצמי והבאתי לידי ביטוי את החוזקות שלי, בדרך שאני מאמין בה – הצלחתי".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"גאווה, חופש ושיוון ללא הבדלי דת, גזע, מין, נטייה מינית, גיל, דעה ומגדר חייבים להיות נחלת הכלל. אני חושב שההיי-טק ככלל והפודטק בפרט הם הקטר של המשק בהמון תחומים. גם בתחום הזה – אם נדגיש את הנראות והיתרונות שבגיוון, נוכל לתרום רבות לחברה בישראל ובחו"ל".

נופרי לב ארי, מובילת Marketing Program בווקמי

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי היא החופש להיות מי שאני בפנים וגם בחוץ, החופש לאהוב את מי שאני בוחרת על פי צו ליבי והחופש לחיות את החיים במלואם. כמו כן, גאווה בעיניי היא הרצון להוות דוגמה וסמל לעולם שאפשר להיות ממש כמו שאנחנו – אוהבים, אהובים, צבעוניים, מעיינים, מעיזים וחופשיים".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
ווקמי יש א.נשים מקשת רחבה של רקעים ואוכלוסיות. בעיניי, בשורה התחתונה, כדי לבחון מקום עבודה צריך להסתכל על מי שעובד סביבך. בסופו של דבר, זה מה שמייצר את סביבת העבודה שלך ואת חוויית העבודה היום יומית שלך. מעבר לזה, בווקמי דואגים לחגוג את השוני וגם להבהיר את המדיניות שלה שנותנת מקום לכולם. אצל אנשי משאבי האנוש שלנו יש דגלי גאווה, שמצהירים, ללא מילים, על קבלה והכלה. בנוסף, יש בחברה קבוצת ERG (קבוצת ייצוג של הקהילה הגאה), שדואגת לעשות פעילויות שונות על מנת לחנך בנושא".

נופרי לב ארי, מובילת Marketing Program בווקמי.

נופרי לב ארי, מובילת Marketing Program בווקמי. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בתחום הזה, כמו בתחומים אחרים, ההיי-טק 'לוקח' את רוב מגזרי העבודה במשק, אבל תמיד אפשר יותר – לחנך יותר, להתנדב יותר, להעמיק בתחום, להציע שירותים שקשורים לטיפולים, בריאות הנפש ועוד שהקהילה הגאה צריכה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כן. ההיי-טק מייצג את הקידמה ולכן, מן הראוי שייצג את אלה שלא תואמים לקווים המסוימים שהחברה התוותה וצריכים להילחם על היותם הם".

גל לוין, עמית בכיר וראש צוות במקינזי ישראל

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה היא הזכות להרגיש מועצמים ולאמץ את האני האותנטי שלנו, ללא חשש משיפוטיות או אפליה. האחריות שבאה איתה היא לטפח מסביבנו חברה שמקבלת וחוגגת את המגוון על כל צורותיו, שמעריכה את האותנטיות של כל אחד ואחת מאיתנו, ומתגמלת אותה".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"בשנים האחרונות שמנו במקינזי דגש מיוחד על הגברת הגיוון וההכלה דרך שלוש פריזמות: גיוס, תרבות ארגונית, ופיתוח קהילת העסקים הלהט"בית.

מבחינת גיוס, מקינזי הייתה בין הראשונות בישראל לקיים אירועי גיוס ונטוורקינג לקהילה הלהט"בית באופן ספציפי – אירועים שנועדו לחשוף צעירים להט"בים לקריירת ייעוץ בינלאומית, וכן לעורר דיון סביב נושאים שמעסיקים סטודנטים ואנשי מקצוע להט"בים בתחילת דרכם המקצועית. שנית, התרבות של מקינזי מקדשת את השונות שלנו, וכוללת את החובה להשמיע את כולנו. כמו כן, מקינזי פועלת לפיתוח מנהיגים עסקיים להט"בים.

יש לציין שהשנה קיימנו את ה-McKinsey LGBTQ+ Senior Executive Leadership Forum הראשון בישראל. זהו פורום שמפגיש בין המנהיגים העסקיים הלהט"בים המובילים במדינה, וכולל הכשרה סביב פיתוח מנהיגות לקראת מעבר לתפקידים בכירים".

גל לוין, עמית בכיר וראש צוות במקינזי ישראל.

גל לוין, עמית בכיר וראש צוות במקינזי ישראל. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"כן, הגם שההיי-טק בישראל התקדם ביחסו ללהט"בים.ות. ראשית, ייצוג. חברות ההיי-טק הישראליות יכולות לפעול להגברת הנראות והייצוג של להט"בים בתפקידים בכירים. ייצוג לאורך רמות הארגון השונות מסייע ביצירת מודלים לחיקוי ולטיפוח תרבות מכילה. בנוסף, חברות יכולות לפתוח את עצמן לפול אדיר של טאלנט להט"בי שלא נגיש להן מספיק כיום, דרך גיוס ממוקד, תוכניות חונכות ויוזמות חסות, כדי להבטיח הזדמנויות שוות. כמו כן, הן יכולות לעדכן את מדיניות ההטבות שלהן, כדי להכליל בצורה טובה יותר עובדים להט"בים. זה כולל מתן הטבות בריאות מכלילות יותר, הכשרת מתקנים ניטרליים מגדרית, כמו חדרי שירותים, ותמיכה במבנים משפחתיים מגוונים.

עוד דרך היא ליצור תוכניות ברית (Allyship), על מנת לעודד ולהקים רשתות תמיכה לעובדים להט"בים ומקבוצות שונות. חברות יכולות לספק משאבים והכשרה כדי לעזור לבעלי ברית להבין את החוויות והאתגרים שאיתם מתמודדים עובדים להט"בים, ולייצר הזדמנויות לחיבור בין העובדים בחברה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"להיי-טק יש הזדמנות ואחריות ייחודית להוביל את המאמץ לשילוב להט"בים במשק הישראלי. כמגזר הידוע בחדשנות, הוא יכול להוות דוגמה לתעשיות אחרות. זאת, הן על ידי ההשפעה והנראות הגבוהה שלו, והן ביכולת שלו למשוך טאלנטים. ואולם, אסור לנו לשכוח שמגזר ההיי-טק הישראלי מעסיק רק קצת מעל 10% מהעובדים במשק. לכן, תעשיית ההיי-טק צריכה לייצר את הדוגמאות המקומיות, ולהראות כיצד שילוב טאלנטים מגוונים משפר את התוצאות העסקיות ואת שורת הרווח של החברות".

אלכס לכנר, דירקטור משאבי אנוש בדיגיטל טורביין לאזורי EMEA ו-APAC

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה עבורי היא החופש לבחור להיות מי שאני ולחיות את החיים שלי בחופשיות, ללא הפחד מרדיפה, אפליה או השלכות שליליות מהסביבה שבה אני בוחר לחיות".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"דיגיטל טורביין מציעה סביבה תומכת לקהילת הלהט"ב, ובאופן כללי, גיוון והכלה הם חלק מהיום יום שלה. יש בחברה מדיניות של אפס סובלנות כלפי אפליה מכל סוג, ואנחנו מוודאים, בעזרת חינוך ותהליכים פנימיים, שעובדים ומנהלים ידעו להימנע גם מאפליה לא מודעת".

אלכס לכנר, דירקטור משאבי אנוש בדיגיטל טורביין לאזורי EMEA ו-APAC.

אלכס לכנר, דירקטור משאבי אנוש בדיגיטל טורביין לאזורי EMEA ו-APAC. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"אי אפשר להתעלם מזה שההיי-טק הוא סביבה פרוגרסיבית, מכילה ומתקדמת בנושאים האלה. אבל גם בסביבה הטובה הזאת – לא הכול מושלם. עדיין רואים התנהגות הומופובית ואפליה בכמה מקומות ורמות, גם אם הן פחות בולטות לעין ונסבלות פחות מאשר במקומות אחרים. חינוך וידע הם כוח עצום במיגור של אפליה. לתת לעובדים את הכלים להבין את הנושאים המורכבים האלה, עבור קהילות שונות – זו הדרך לעודד סובלנות והבנה. בנוסף, עמידה איתנה ותמיכה פומבית של חברות הענף במטרות קהילת הלהט"ב הן חשובות".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"יש להיי-טק הרבה כוח, אבל הוא לא יכול להיות המנוע היחיד. מה שכן, גיוון והכלה צריכים להיות חלק גם בעבודה של החברות עם שותפים וספקים, ובבחירה בהם. ככל שיותר ויותר חברות יאמצו את הגישה הזאת, וחברות ההיי-טק בראשן, זה יכול לקדם הרבה. אנשים באים לעשות עסקים, למכור מוצרים ולהצליח, ואם נעשה חיבור בין זה לבין אפס סובלנות לאפליה – נוכל לעשות שינוי".

אלירן מאור-טריפמן, מנהל הדרכה בצוות השיווק בנאייקס

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא האפשרות שלי לחיות את החיים שלי כגבר הומו במדינה שלנו, נשוי לחבר הכי טוב שלי, יובל, שאיתי כבר כמעט 12 שנים, ואבא לגאיה בת השבעה חודשים, שהאח הקטן שלה אמור להיוולד ממש בקרוב.

האפשרות שלי ושל משפחתי לנצח את הביורוקרטיה, למרות כל האתגרים שהיא מציבה, היא הגאווה שלי. עצם העובדה שאנחנו שולחים את גאיה לגן, ואנחנו ההורים החד מיניים היחידים בו – יש בה תחושה של שליחות. גם כי הגננות עפות עליה, וגם כי אנחנו מראים לאחרים מודל של משפחה גאה, שבעינינו הוא רגיל לחלוטין, ואנחנו הכי גאים לנרמל את המשפחה הזאת.

גם סיכת הגאווה הקטנה שיש לי על התיק של העבודה והרצועה הצבעונית של השעון הם גאווה בעיניי, כי הם מביאים לידי ביטוי את מי שאני, ואני מקווה שזה עוזר לסביבה לקבל את המסר הזה".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"כמו כל חברה שמכבדת את עצמה, נאייקס עושה Happy Hour גאה בחודש יוני. בשנה שעברה זכיתי להיות חלק מהצוות שהוביל את זה, ומעבר לממתקים צבעוניים, קונוסים גאים ועוד מרצ'נדייז, היה לי חשוב להדפיס עמודים אינפורמטיביים, שמספרים קצת על הקהילה שלנו. כמנהל ההדרכה בחברה, חשוב לי להעביר ידע, וזו הייתה הזדמנות לשתף את העובדות והעובדים במהומות סטונוול, שפרצו את הדרך למצעד הגאווה הראשון בניו יורק; ברעיון האינקלוסיבי, שבזכותו דגל הגאווה מלא צבעים; בקיומה של ארגון הנוער הגאה איגי, שעושה חיל למען הקהילה בכלל ולמען הנוער הגאה בפרט; ועוד. זה היה Happy hour מדהים, שפתח שיח מעניין בין העובדות והעובדים, במיוחד אלה שניזונו ממידע מאוד ספציפי על הקהילה שמוצג בתקשורת".

לירן מאור-טריפמן, מנהל הדרכה בצוות השיווק בנאייקס; בעלו, יובל; ובתם, גאיה.

לירן מאור-טריפמן, מנהל הדרכה בצוות השיווק בנאייקס; בעלו, יובל; ובתם, גאיה. צילום: פרטי

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"לצערנו, הנראות של הקהילה הגאה עומדת בזמן האחרון בפני אתגר. הפוליטיקה נכנסת לחיים האישיים ונוצרת הבניית מציאות מאוד ספציפית שלפיה להיות להט"ב זה 'לא טוב', בלשון המעטה, ושאנחנו עושים יותר נזק מאשר תועלת. ההיי-טק הוא חוד החנית של השיח ויש לנו, בענף, את האפשרות לייצר שיח אחר. זה כבר קורה באמצעות פורומים כמו LGBTech, שמקדם ומעצים עובדות ועובדים להט"בים.ות, ועדיין יש מקום לעוד. לצערי, אין מספיק קבלה של הקהילה הטרנסית במקצועות ההיי-טק, למרות הפוטנציאל העצום, ויש עוד כברת דרך לעשות בנושא זה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"לחלוטין! מעבר להיותו מוביל שיח, ההיי-טק הישראלי הוא מאמץ מוקדם של טכנולוגיות פורצות דרך, שאחר כך מחלחלות ליתר הענפים, וכך צריך להיות גם בכל הנוגע לשיח על הקהילה הגאה. ככל שההיי-טק ינרמל ויקבל יותר עובדות ועובדים להט"בים.ות, ויעצים אותם.ן, זה יעשה רק טוב לכל שוק העבודה".

ישראל מאיר נוסם, מנהל פרויקטים בוואן-טלדור, חטיבת היועצים

מהי גאווה בעיניך?
"להתגאות במי שאתה ובמה שאתה מייצג – שייכות לקהילה הגאה, לקבל את מי שאתה ולאהוב את עצמך".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אחד העקרונות החשובים והמשמעותיים ביותר ב-וואן הוא שוויון הזדמנויות מלא. העובדה שאני חבר בקהילת הלהט"ב מעולם לא שינתה את היחס אליי או את יכולת ההשתלבות ואופק הקידום המקצועי שלי בחברה. להיפך, אני יכול להיות מי שאני בצורה גלויה ולהרגיש חופשי, כשאני יודע שמעריכים אותי מבחינה מקצועית בגלל היכולות והאישיות שלי. זה נותן לי חופש אדיר".

ישראל מאיר נוסם, מנהל פרויקטים בוואן-טלדור, חטיבת היועצים.

ישראל מאיר נוסם, מנהל פרויקטים בוואן-טלדור, חטיבת היועצים. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"עולם ההיי-טק היה מאז ומתמיד ליברלי ופתוח, וחשוב שהוא ישמר את הערכים הללו לאורך זמן, ללא קשר לקולות כאלה ואחרים שנשמעים בארצנו. חברות היי-טק נדרשות להמשיך לקדם את ערך השוויון עבור כל מגזר באשר הוא, כולל עבור קהילת הלהט"ב.

התמיכה באנשי הקהילה חשובה מאין כמוה, שכן רבים מהם מתמודדים עם סוגיות קשות ומורכבות, משפחתיות ואישיות. פעילויות בשיתוף עמותות וארגונים בקהילה, אירועים פנימיים, קבוצות תמיכה ופרויקטים תקשורתיים, כמו הפרויקט הזה, ימשיכו להעלות את המודעות לנושא. יתרה מכך, חשוב להמשיך לספק רוח גבית להתארגנות עובדים.ות סביב תאים גאים בארגונים".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בהחלט. מאחר שהוא מעסיק עובדים רבים, רובם צעירים, ומן הסתם חלקם להט"בים, חשוב שההיי-טק יפעל לשיפור ולקידום סוגיות לטובת הקהילה. יש לו את הכוח להשפיע בסיוע, תמיכה וקידום של קהילת הלהט"ב. הוא יכול ומסוגל להוביל לשינוי ולשיפור זכויות הקהילה הגאה".

עודד מוסטוב, ראש צוות פיתוח הדרכה ב-ורביט

מהי גאווה בעיניך?
"קודם כל זו התחושה הבסיסית שאתה יכול להיות מי שאתה, ולהתבטא באופן חופשי, על כל הגוונים שלך, בכל מרחב שאתה נמצא בו. זהו בעיניי ביטוי לגאווה, מהמקום של להרגיש ביטחון וקבלה. כשמדברים על מקום עבודה, זאת אווירה שנוצרת גם מהמרקם של האנשים שעובדים בארגון, וגם מהערכים שהוא בוחר לקדם – ואלה כלל לא מובנים מאליהם עבורי. עבדתי בארגונים שהיו מאוד שונים האחד מהשני במובן הזה".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"הן המגוון האנושי והן הערכים של ורביט גורמים לי להרגיש הכי בנוח להיות מי שאני, וזה משהו שהרגשתי ממש מיום העבודה הראשון שלי במשרד. אני חושב שכשאתה לא צריך לספר לאחרים, כי כל כך ברור שאתה גיי, עד כדי כך שאין מה לספר, ועובדת היותך גיי היא נון-אישיו – זאת בדיוק תחושת הקבלה שאני מדבר עליה.

מעבר לפעילויות שקשורות ספיציפית בגאווה, תרומה לקהילה וכדומה, הערכים של ורביט נובעים גם מהבסיס של האופי של השירותים שהיא נותנת: הנגשה של תוכן עבור אוכלוסיות עם מוגבלויות שונות. הדבר הזה מאוד חי בתרבות הארגונית ובווייב של החברה, וממילא מורגש גם בהקשר של גאווה וקהילת הלהט"ב".

עודד מוסטוב, ראש צוות פיתוח הדרכה ב-ורביט.

עודד מוסטוב, ראש צוות פיתוח הדרכה ב-ורביט. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"עבדתי גם בארגונים שבהם כמעט שלא הייתה התייחסות ללהט"ביות, אז אני בטוח שיש מה לשפר, במיוחד להביא למצב שהיחס הטוב לבני ובנות הקהילה הגאה יהיה סטנדרט".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"התקופה האחרונה בישראל מוכיחה שההיי-טק כבר מהווה הקטר של המשק בכל הנוגע לשוויון זכויות, חופש ודמוקרטיה באופן כללי, וההשפעה שלו מאוד בולטת. כך גם בנושאי הגאווה וקהילת הלהט"ב, והוא צריך להמשיך להיות הקטר של המשק גם בנושאים אלה".

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

המשך הפרויקט – מחר (ד').

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. זיו

    את מי בכלל מעניין שהם להט"בים??? הם אנשים כמו כולם. עושים טוב את תפקידם? מעולה! אם לא, שילכו הביתה. אני לא שם על השולחן כל הזמן עם מי אני שוכב. מספיק כבר עם הטמטום הזה

אירועים קרובים