הפן האחר של החרדים – ואיפה נכשלו החילונים?

המהומות בבני ברק יכולות להזכיר את הצד ההפוך - שיש לא מעט חרדים שעובדים בתעשייה ומוסיפים הרבה לחברות ● זאת עוד אחת סיבות מדוע כדאי שמערכת היחסים בין החרדים לחילונים תעלה על פסים אחרים

יותר פגיעה כלכלית כתוצאה מהתוכנית המשפטית של הממשלה = פחות חרדים בענף ההיי-טק?

הימים האחרונים מסמנים את אחת מנקודות השבר הדרמטיות ביחסי חילונים-חרדים בישראל. המהומות האלימות מצד קבוצות מאורגנות מהמגזר הזה (לא כולם, כמובן) העמיקו את אחד השסעים העמוקים ביותר בחברה הישראלית מאז קום המדינה. המראות המזעזעים שמוקרנים במהדורות החדשות מערערים את מערכת היחסים העדינה שבין המגזרים הללו.

אחת הדרכים לגישור על הפערים הללו היא הגברת שילובם של צעירים חרדים בעולם העבודה, ובכלל זה, ואולי אפילו במרכז זה – בהיי-טק. דו"ח שפורסם בקיץ האחרון על ידי ארגון קמא טק, שעוסק ביזמות ובהיי-טק בחברה החרדית, ובשיתוף עם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), העלה כי בארבע השנים האחרונות הסתמן גידול של 52% בשיעור החרדים שעובדים בהיי-טק. מגמה חיובית נוספת שעליה הצביע הדו"ח היא שמספר החרדים הפונים ללימודי היי-טק הוכפל בתקופה זו פי שניים. הרוב הגדול שלהם אלה צעירים מתחת לגיל 28. יש גם מהפכה שקטה של שילוב נשים חרדיות בענף, שעל פי אותו דו"ח חל זינוק של 90% בתעסוקה שלהן בענף מאז 2014.

אבל למרות הנתונים המעודדים הללו, אם מסתכלים על התמונה הכוללת, הרי שהמצב רחוק מלהיות משביע רצון – מה גם שעולה החשש שמשבר הקורונה, ואותו ערעור בולט של מערכת היחסים בין החילונים לחרדים רק ירע אותו. בסך הכול עובדים כיום בענף ההיי-טק כ-9,700 צעירים חרדים. זה מספר קטן מאוד, מאחר שהמגזר החרדי מהווה יותר מ-10% מכלל האוכלוסיה בישראל, ומספר העובדים הכללי בהיי-טק עומד על כ-300 אלף. כלומר, מספרם של החרדים בענף קטן מאוד ועומד על לא הרבה יותר מ-3%.

מי אחראי?

את האחריות למצב לא הגיוני זה יש לחלק בין שני גורמים: המעסיקים והחרדים עצמם. המנהלים הבכירים בענף יגידו לך שהם בעד העסקת חרדים ואף מנסים ליישם את זה בארגונים שאותם הם מנהלים. "מנסים" היא מילת המפתח. נכון שיש כוונה טובה, אבל גם כאשר מגיעים שני מועמדים שסיימו עם ציונים גבוהים – האחד חילוני והאחר חרדי – עדיין ביותר מדי פעמים, מי שיקבל את המשרה הוא לא המועמד החרדי. גם במקרים שבהם המנכ"ל ממליץ לשלב חרדים, זה לא תמיד מחלחל למטה, ומעט מאוד מנכ"לים החליטו שהם יוצאים על זה למלחמה. יש לכך כל מיני סיבות, שאחת מהן היא דעות קדומות – גם אם אף אחד לא יודה בזה.

בראשו של מנהל משאבי אנוש שיושב לפניו מועמד חרדי עולות כמה מחשבות: המגבלות שלו, בפרט האיסור על שילוב עם עובדות נשים; הצורך לתת לו את התנאים הבסיסיים כדי שיוכל לשמור על אורח חייו; ואי הידיעה כיצד העובדים האחרים יקבלו אותו – שהרי אחד הדברים הראשונים שאותו מנהל רוצה הוא שקט בארגון.

נכון שיש חריגים, אבל יותר מדי חברות פשוט מוותרות על אותם צעירים, שיכולים במקרים רבים לתרום לחברה הרבה מאוד, לא פחות מעובדים אחרים. נכון שעל פי רוב, החרדים לא לומדים לימודי ליבה, אבל מעסיקים שמחליטים שהם לא מוותרים עליהם מוצאים בדרך כלל את הדרך לגשר. בין המעסיקים שקלטו חרדים בארגונים שלהם אין מחלוקת: ברובם, מדובר בעובדים מסורים, מוכשרים, בעלי כישורים גבוהים וכאלה שתורמים רבות לארגון.

החברה האזרחית החילונית צריכה להביט במראה, דווקא בימים אלה, ולהודות: נכשלנו. לא עשינו מספיק כדי לנצל את המומנטום שחל אצל החרדים שרוצים לצאת לעבודה ורוצים להצליח בהיי-טק. לא נתנו להם את ההזדמנות להצליח וכך להגדיל את חלקם במספר המועסקים בענף. זוהי מטרה לאומית ממדרגה ראשונה, שהגשמתה נופלת לא רק על המעסיקים: הממשלה חייבת לתת לשילוב החרדים בהיי-טק עדיפות עליונה. זה אומר יותר תמריצים למעסיקים שיעסיקו חרדים וחרדיות, עוד מסלולי לימוד שיאפשרו להם להתקבל ללימודים אקדמיים מלאים ושיתוף עם הרבנים, כדי שיתנו לכך את ההכשר ההלכתי. חלק מהם כבר הסיר את התנגדותו ליציאת חלק מהצעירים החרדים לעבודה, אבל זה לא מספיק – צריך לשכנע אותם לעשות פעולות אקטיביות כדי להעביר את המסר שלפיו הם יכולים לעבוד בהיי-טק מבלי שאורח חייהם ייפגע.

הנושא לא חדש, אבל דווקא בימים קשים אלה, בשיאו של המשבר, זו ההזדמנות ליצור את השינוי המיוחל, כדי שלא נצטרך להמשיך ולצפות בקרבות רחוב בין שוטרים לפורעים, שמקלקלים את שם המגזר כולו.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אבי נפתלי

    החרדים ״ הצליחו״ במה הם הצליחו? שאני לא אבחר בנתניהו לרשות הממשלה , אני מרגיש בן ערובה שלהם( של החרדים) הם ״הצליחו״ בכך שהעמיקו את התהום שיש שינם לבין שאר העם , מזלזלים בהחלטות הממשלה , לא שמים עלינו ( על החילונים) פס , אנחנו לא מעניניים אותם ,

  2. יוסי נדיבי

    מספיק עם ההלקאה העצמית. מי שבוחר לנהל מדינה בתוך מדינה, וממלא אחר הוראות רב שחי במאה ה- 13 ולא מקיים הלכות ומנהגים שהוגדרוי במשך הדורות לא יזכה ממני לטיפת חמלה, התחשבות או כל דבר אחר. אני לא עושה הכללות, אבל אם החרדים רוצים להיות חלק מאזרחי ישראל עליהם לבצע מהפך ולהתאים את עצמם במאה ה- 21. כמה דוגמאות: ערך החיים - פיקוח נפש דוחה הכול שבת, יום כיפור הכול. חשש לסכנת חיים דוחה הכול כנ"ל ציות להוראות השלטון - "דינא דמלכותא דינא" בארמית, בעברית מדוברת חוקי השלטון והמדינה קובעים בכל מקום בעולם, כלל זה נועד למנוע בעיות עם חוקי המדינות בגלות בהן חיו יהודים אלפי שנים. באירופה, בצפון אמריקה, אוסטרוליה חרדים לא יעיזו ולא יחלמו להשתולל ולהפר כל חוק וכלל כפי שהם עושים בישראל. לכן, לדעתי, חשבון הנפש העמוק צריך להיות על הציבור החרדי וטוב שעה אחת קודם.

אירועים קרובים