"במיוחד בקורונה: אי נגישות טכנולוגית לאנשים עם מוגבלות מרחיבה פערים"

"מחובתנו לדאוג שהם לא יישארו מאחור", אמרה ח"כ עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה, בדיון בנושא ● יובל וגנר, מייסד עמותת נגישות ישראל, הגיש לוועדה המלצות כיצד ליישם את ההנגשה

ההגנה על הפרטיות - במוקד הדיון בכנסת.

"טכנולוגיות שאינן נגישות לאנשים עם מוגבלות מעמיקות את הפערים החברתיים, במיוחד בימי הקורונה. מחובתנו לדאוג שהם לא יישארו מאחור", כך אמרה אתמול (ב') ח"כ עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בדיון שערכה הוועדה על הנגשת שירותים וטכנולוגיות למגזר זה.

בדיון הסתבר שלמרות חוק הנגישות ועל אף שנעשו לא מעט פעולות לטובת ההנגשה, עדיין יש לא מעט שירותים טכנולוגיים שחסומים בפני אנשים עם מוגבלות.

על פי נתונים שהוגשו לוועדה על ידי רועי גולדשמיט ממרכז המחקר של הכנסת, ונכונים ל-2019, חיים כיום בישראל יותר מ-700 אלף איש מעל גיל 20 שיש להם מוגבלות תפקודית כלשהי. כמו כן, רק 30% מהאנשים בעלי מוגבלות חמורה – מועסקים.

במסמך נכתב כי "אתרים או שירותים לא מונגשים יוצרים חסמים חדשים בפני אנשים עם מוגבלות. כשם שטכנולוגיה נגישה יכולה להוות הזדמנות ולאפשר לגשר על פערים פיזיים, גיאוגרפיים וכלכליים, טכנולוגיה בלתי נגישה יכולה ליצור חסמים חדשים או חומות וירטואליות, שמגבילות חלק מהאוכלוסייה".

איך משפרים את המצב?

יובל וגנר, מייסד עמותת נגישות ישראל ומיוזמי הדיון, נתן המלצות לשיפור המצב ולהגברת ההנגשה. לדבריו, הממשלה צריכה להכריז על מיזם לאומי לתכלול כל ההנגשה, ולקבוע איזה משרד יאתר את האתגרים ויטפל בהם. כמו כן, הוא קרא למינהל הרכש הממשלתי לחייב חברות שרוצות שהממשלה והרשויות המקומיות ירכשו מהן בהטמעת נגישות טכנולוגית.

יובל וגנר, מייסד עמותת נגישות ישראל. צילום: ניב קנטור

יובל וגנר, מייסד עמותת נגישות ישראל. צילום: ניב קנטור

וגנר התייחס גם ליתרונות שיש להנגשה בצד העסקי. הוא אמר כי "הנגשת אתרים ושירותים לאנשים עם מוגבלות יכולה להגדיל ב-30% את כמות הנכנסים לאתרים אלה, וזה צריך להיות אינטרס של ארגונים רבים. כמו כן, הוכח שהטמעת ההנגשה מראש בשירותים מקוונים חוסכת הרבה מאוד כסף ומשאבים מאשר הנגשתם בדיעבד, שחלקה הגדול הוא על פי חוק".

"אסור לתת יד להרחבת הפערים הדיגיטליים"

יוגב שמני, מנהל אגף ברשות התקשוב הממשלתי האחראי על מימשל זמין, אמר כי הממשלה מכשירה בעלי תפקידים רלוונטיים להנגשת טכנולוגיות ומבצעת סדנאות שבהן משתתפים אנשים עם מוגבלות. בין היתר, ציין, "אנחנו משתמשים בטכנולוגיה להקראת מסך, כדי שגם אנשים עם מוגבלות יוכלו לראות כל מכרז שאנחנו מוציאים".

דוברת נוספת שייצגה את הצד הממשלתי בדיון הייתה מורן דיין ממטה ישראל דיגיטלית. היא ציינה את החלטת הממשלה, שהגדירה את הפעילות והתקציב של משרד הדיגיטל הלאומי, ואמרה כי היא כוללת הטמעת כלי הנגשה שונים. לדבריה, התוכניות הרלוונטיות נמצאות בשלבים האחרונים שלהן.

עו"ד ערן טמיר מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ציין כי "תקנות הנגשה רבות בתחום האינטרנט עדיין לא באות לידי ביטוי. כך, למשל, השידורים ברשת. העולם הזה 'נשאר' בתחילת המאה וחייבים לעדכן אותו". ח"כ קאבלה אמרה בהקשר זה כי הוועדה תקיים דיון המשך, כדי לוודא שהחוקים והתקנות בנושאי נגישות לבעלי מוגבלויות לא יישארו על הנייר בלבד, אלא ימומשו. "לא נכון שהנושא יישאר בבחינת רצון לא ממומש, זה מחויב המציאות עבור אנשים עם מוגבלות, אחרת אנחנו מרחיבים ביודעין את הפערים החברתיים והדיגיטליים במדינה, ואסור לנו לתת לכך יד. הקורונה רק המחישה את הצורך בכך".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים