"הממשלה מבינה את חשיבות ההיי-טק ליציאה מהמשבר"

"בממשלה יודעים שההיי-טק הוא הקטר של המשק ואת יכולתו 'להסיע' את שאר המגזרים", אמר חגי לוין, סמנכ"ל אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות, ברב שיח על השלכות משבר הקורונה על ענף ההיי-טק

חגי לוין, סמנכ"ל אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות. צילום: יח"צ

"תפקידה של רשות החדשנות הוא לייצג את ההיי-טק בממשלה ולהציג את האתגרים שעומדים בפניו. כבכיר ברשות הממשלתית אני יכול להעיד שבממשלה מבינים את המרכזיות של ההיי-טק בחילוץ הכלכלה מהמשבר שאנחנו נמצאים בו. בממשלה יודעים שההיי-טק הוא הקטר של המשק ומכירים את יכולתו 'להסיע' את שאר המגזרים", כך אמר חגי לוין, סמנכ"ל אסטרטגיה וכלכלה ברשות החדשנות.

לוין השתתף בפאנל מנהלים בכירים בהיי-טק, שיזמה מערכת אנשים ומחשבים ושעסק בהשלכות משבר הקורונה על ענף ההיי-טק, כמו גם בדרכים ליציאה מהמשבר. את הכתבות שפורסמו עד כה מרב השיח ניתן לקרוא כאן וכאן.

לדברי לוין, הרשות ערה לירידה הצפויה בהשקעות בהיי-טק. סקרים עדכניים מראים כי התחזית היא שבחצי השנה הקרובה, היקפי ההשקעות ירדו בשיעור של בין 30% ל-40% – ירידה שעלולה ליצור בעיה לחברות צמיחה צעירות. "לעומת זאת", אמר, "יש הזדמנויות בתחומים כמו עבודה מרחוק, לימוד מקוון ופעולות רבות שאזרחים יכולים לעשות אונליין". הוא הדגיש כי החסמים שמנעו או עיכבו עד כה את התחומים האלה מלהתרחב לא היו טכנולוגיים, אלא רגולטוריים.

בדבריו ציין לוין את הפעולות השונות שהרשות נקטה מאז תחילת המשבר כדי לסייע לחברות הצמיחה, כחלק מתקציב כולל שהממשלה אישרה לרשות. "הממשלה אישרה לנו 1.85 מיליארד שקלים, כאשר חצי מיליארד שקלים מוקצים למסלול המהיר הייעודי, שעליו הכרזנו בשבוע שעבר".

הרשות נותנת את המענקים לחברות משלושה סוגים: סטארט-אפים בראשית דרכם, חברות צמיחה שכבר מכרו בסך של עד 15 מיליון דולר וחברות גדולות. "המענקים והמסלולים המהירים מתאימים לחברות הקטנות והבינוניות", אמר. הוא מסכים כי יש למצוא פתרונות רחבים יותר עבור החברות הגדולות, היצרניות, ששם עיקר הפעילות היא שיווק ופיתוח עסקי. "אנחנו מחפשים מקורות מימון בשיתוף עם גורמים פיננסיים חיצוניים, שיכולים לתת הלוואות למטרות אלה", אמר.

מה לגבי שיתוף המשקיעים המוסדיים?
"הם צריכים להגביר את המעורבות שלהם, וגם על כך מתנהלים דיונים בימים אלה".

"החברות יידרשו לקיצוצים משמעותיים"

משתתף נוסף ברב שיח היה עו"ד גיל ברנדס, שותף וראש מחלקת היי-טק במשרד נשיץ ברנדס אמיר. "היציאה מהמשבר הכלכלי צריכה להיות תוצר של פעילות משולבת של כמה גורמים, שיפעלו תחת גורם אחד מתכלל", אמר. "הפעילות של רשות החדשנות מבורכת, אבל זה לא מספיק".

הוא ציין כי "התחזיות של רוב החברות לשני הרבעונים הקרובים הן לירידה בהכנסות. קרנות ההון-סיכון דורשות מחברות הפורטפוליו שלהן תוכניות קיצוץ והתייעלות משמעותיות, הרבה מעבר ל-10%, וברור שזה ישפיע גם על כוח האדם".

עו"ד גיל ברנדס, שותף וראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר. צילום: יעקב מהגר

עו"ד גיל ברנדס, שותף וראש מחלקת ההייטק במשרד עורכי הדין נשיץ ברנדס אמיר. צילום: יעקב מהגר

"יש לקחת בחשבון שהבעיות של חברות היי-טק רבות, עם דגש על סטארט-אפים, נובעות מהמצב בשווקים בעולם, וגם שם יש צפי לירידה", הוסיף.

ברנדס קרא לממשלה "להיות מעורבת הרבה יותר, כי יש תחומים בענף שיש בהם הזדמנויות שיכולות לסייע לכלל המשק בישראל. האימפקט של כלכלת ההיי-טק הוא הרבה מעבר ל-9% אחוזים מכוח האדם במשק המועסקים בה. הענף משפיע על אקו-סיסטם שלם – מספקים ועד לנותני שירותים. בנוסף, אסור לשכוח שהשכר בהיי-טק הוא גבוה, והמס בהתאם".

גם הוא סבור שיש לשלב פתרונות מימון מגורמים נוספים, ולא רק מרשות החדשנות, כמו קרנות מעוף ושילוב המוסדיים.

"סיכוי טוב יותר לקליטת ג'וניורים"

מתי צויג, מנכ"לית סקייל אפ, דיברה על הארגון, שהינו ללא מטרות רווח, ואמרה כי המשימה שהוא לקח על עצמו היא לתת מענה למצוקת כוח האדם בענף בצורה ממוקדת, להכשיר אנשים למקצועות היי-טק שיש להם דרישה ולצייד את העובדים הפוטנציאליים בכלים שיאפשרו להם להשתלב בתפקידים משמעותיים בארגונים. "באופן טבעי", ציינה, "אנחנו נוגעים באוכלוסיות שבדרך כלל לא היה להם עד כה ייצוג בענף, והכוונה היא לנשים, חרדים, ערבים וחיילים משוחררים, שרוצים להשתלב בענף אבל אין להם את הניסיון".

צויג הצביעה על העובדה שמצד אחד היה, נכון לערב פרוץ המשבר, מחסור של 18 אלף עובדים בענף ההיי-טק, ומצד שני יש חברות שפיטרו או הוציאו לחל"ת עובדים ברמה גבוהה. "יש מקום להעריך שיהיה ניוד של העובדים הללו, או חלקם, לחברות שבכל זאת מגייסות עובדים בימים אלה", אמרה.

מתי צוויג, מנכ"לית סקייל אפ. צילום: יח"צ

מתי צויג, מנכ"לית סקייל אפ. צילום: יח"צ

"אנחנו מזהים מגמה שבמסגרתה עובדים בכירים קשובים יותר לשמוע על הצעות עבודה, האוזן כרויה, וזו בהחלט מגמה חיובית", ציינה.

בנוסף, צויג אמרה שמעסיקים פתוחים יותר לקבל ג'וניורים – עובדים בוגרי לימודי מדעים במוסדות אקדמיים שאין להם ניסיון. "לפני המשבר היה קשה יותר לשלב אותם, אבל כעת אני סבורה שיש למעסיקים נכונה רבה יותר לקבל אותם ולתת להם הזדמנות – כדי להתגבר על בעיית המחסור בכוח אדם", הוסיפה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים