ממשלת ישראל, ברוכה הבאה לענן
המעבר של הממשלה לענן, שסוף סוף קורם עור וגידים, הוא לא פחות מנקודת מפנה בתולדות המשק והמדינה – גורס שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל, ומסביר
משרד האוצר פרסם לפני כמה חודשים את העקרונות שיהוו בסיס למכרז היציאה לענן הממשלתי. מדובר בחלק מההיערכות של הממשלה לפרסום מכרז לאספקת שירותי ענן (פרויקט נימבוס). המהלך מהווה לא פחות מנקודת מפנה בתולדות המשק והמדינה. ניתן לדמות אותו לכניסת האינטרנט או המכשירים הניידים לחיינו. בלעדיהם קשה לדמיין את צמיחת אומת הסטארט-אפ והצלחת ההיי-טק הישראלי. הענן הוא המנוע המרכזי של הכלכלה הדיגיטלית, שמעצבת את חיי כולנו – הן במישור הפרטי והן במישור המקצועי.
ממשלות, ובכללן ממשלת ישראל, נרתעו במשך שנים רבות מלהיכנס לעולם הענן הציבורי. החששות התמקדו בצורך להעביר מידע לאומי רגיש למערכת מחשוב חיצונית, בתפישה הרווחת שהענן "לא מספיק בטוח" ובחשש מתלות בספקיות ענן בינלאומיות, שאינן כפופות לחוק הישראלי. לחששות הללו שותפות לא מעט חברות שמרניות יחסית כמו בנקים וחברות ביטוח.
בשנים האחרונות פחתו, במידה רבה, ההסתייגויות של ממשלות מהענן, ואימותו בקרבן קיבל תאוצה אדירה. מכרז הענן של הפנטגון, בהיקף של 10 מיליארד דולר, נתן גושפנקה גלובלית סופית לענן כתשתית בטוחה ואמינה למערכות המידע הממשלתיות הרגישות ביותר. במקביל, ספקיות הענן הגדולות הוכיחו יכולות אבטחה גבוהות מסוגן, שעולות על אלה של מערכות מידע שמחזיקים ארגונים. התמיכה האוטומטית של תשתיות ענן ברגולציה בתחום הפרטיות (GDPR) הגדילה אף היא את הביטחון של ממשלות בו. ולבסוף, הנכונות של ספקי הענן הגלובליים להקים תשתיות ענן מקומיות מגדילה את הביטחון של ממשלות למסור את המידע לתשתית חיצונית שנתפשת כמקומית.
לצד הסרת החששות, ממשלות מבינות כי אסור להן לפגר אחר המגזר העסקי ועליהן להוביל את תהליכי החדשנות במדינה, באמצעות התשתיות הדיגיטליות המתקדמות ביותר.
הענקיות כבר נערכות
על השפעתו הדרמטית של מכרז הענן הממשלתי הצפוי תעיד העובדה שעוד טרם פרסומו החלו הספקיות הגדולות בעולם להיערך להקמת חוות ענן בישראל ברמה ובהיקף הגבוהים ביותר, כפי שמחייב המכרז. ההשקעות הכרוכות בכך נאמדות במאות מיליוני דולרים לכל חברה, והמשק כולו ייהנה מההון שיוזרם לישראל. יתרה מזאת, ההשקעות יעמיקו את מעורבותן של חברות הענק הללו בהיי-טק הישראלי ואת תרומתן המתמשכת להצלחתו.
הממשלה, כגוף הגדול והמשפיע בכלכלה, היא דה פקטו קובעת הסטנדרטים למגזר העסקי – והמכרז הוא בבחינת איתות עבור כולו שהגיעה העת לנוע במהירות קדימה לעבר הענן וליהנות משלל יתרונותיו.
הענן יניב לממשלה שלל יתרונות תפעוליים וכספיים, ובראשם חסכון משמעותי בתקציבי המחשוב כתוצאה מביטול הצורך לרכוש ולתחזק שרתים, חסכון בנדל"ן, במערכות קירור ועוד. הממשלה תשלם עבור שירותי המחשוב בענן רק על פי הצריכה בפועל, ותוכל להקטין ולהגדיל את השימוש בהתאם לצרכים המשתנים. בנוסף, מערכות גיבוי מתקדמות, הכוללות התאוששות מאסון, יבטיחו כי במקרה של רעידת אדמה, מלחמה או כל אסון אחר שיתרחש בארץ, המערכות שתקרוסנה תשוקמנה במהירות, ללא איבוד נתונים.
עידן חדש של חדשנות דיגיטלית
עם הכניסה לענן, ממשלת ישראל צועדת לעידן חדש של חדשנות דיגיטלית. היא תוכל לפתח בקלות ולהשיק במהירות שירותים מתקדמים חדשים, להנגיש אותם לשימוש עצמי של האזרחים והעסקים, ובכך לשפר את רמת ואיכות השירותים לאזרח ולייעל את עבודתה. באמצעות הענן תוכל הממשלה לאמץ את מיטב הטכנולוגיות החדשות, כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה, למדיה עמוקה ומציאות וירטואלית – שהן הבסיס לדור חדש של אפליקציות מתקדמות. כל אלה יתנו דחיפה נוספת לחדשנות הישראלית ויביאו לפרק ב' של צמיחת אומת הסטארט-אפ הישראלית.
המעבר לענן הוא מסע לטווח ארוך, שיחייב את הממשלה להיערכות מתאימה. הענן מתפתח בקצב מסחרר ולובש תצורות חדשות, למשל ענן היברידי וריבוי עננים. הקצב הדינמי של התפתחות הענן וההתמחויות הנדרשות יחייבו את הממשלה לגייס אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ו/או להכשיר ולשדרג כוח אדם קיים, שיסייעו לה להפיק את המקסימום משירותי הענן המתקדמים ביותר שמציעות החברות הגלובליות. כן נדרשת ממנה תכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שתתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים של סוגי השירותים הנדרשים בראי היעדים.
לסיכום, ממשלת ישראל, ברוכה הבאה לענן – כי הגיע הזמן.
תגובות
(0)