"כדי לקדם תחבורה חכמה יש צורך ברגולציה ברמת המדינה"

כך אמרה מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב-יפו, בכנס Smart Cities 2020, והסבירה מדוע אין די ברגולציה מקומית ויש צורך בעזרת המדינה ● ליאורה שכטר, יו''רית פורום המנמ''רים בשלטון המקומי: "כדי לסייע לרשויות המקומיות, נדרש שילוב כוחות בין הרשויות ובין עצמן, ובין הממשלה והשלטון המקומי"

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב-יפו. צילום: ניב קנטור

"התחבורה בתל אביב-יפו נעצרת בגבול העיר. בבואנו לתכנן תחבורה לעיר, אנו רוצים שמרכז הבקרה, המטפל ברמזורים, יהווה כלי לתקשורת בעתיד לרכבים אוטונומיים. העירייה עושה הרבה רגולציה מקומית, אבל אם – בשל מבנה השלטון המקומי – ניעצר בגבולות העיר, אז החזון והטכנולוגיה לא יפתרו את הבעיות. לתחבורה חכמה נדרשת רגולציה ברמת המדינה", כך אמרה מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב-יפו.

להבי, מחזיקת תיק התחבורה בעירייה, דיברה בכנס Smart Cities 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ב') במרכז הכנסים אווניו בהשתתפות מאות אנשי IT וחדשנות מהרשויות המקומיות במדינה. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"המנוע המרכזי לשינוי בעולם התחבורה", אמרה להבי, הוא באיסוף נתונים. למהפך התחבורתי יש שלוש זרועות: תחבורה שיתופית, חשמלית ואוטונומית. רק כך נוכל לצמצם את הפער בין הדרך, שהיא משאב מוגבל, ובין צי הרכב, שהוא משאב בגדילה".

"התניידות כשירות דורשת רגולציה", ציינה להבי, "כדי שכלי רכב חשמליים יפעלו, יש להקים עמדות טעינה. אבל הם מעצור לאוטובוסים, כי כל עמדה דורשת היתר בנייה עם חשמל, מערכת של אישורים האורכת שנתיים וחצי. אם יעד המדינה הוא לעבור להתניידות כשירות, יש לתת עדיפות לרכבים אוטונומיים רבי קיבולת, לשאטלים, למוניות. אבל כדי שזה יקרה נדרשת רגולציה ברמת מדינה. כך גם בבואנו לבנות מרכז בקרה משותף לכמה ערים. גם פה אנו צריכים את המדינה".

"המחר כבר כאן, הוא מתדפק על הדלת", סיכמה להבי, "עלינו להוביל מהלכים פורצי דרך בעולם. עלינו ליטול חלק במהפכת התחבורה ולהוביל את הרגולציה למקומות שישרתו תפיסת עולם חכמה של מהפכת התחבורה".

נדרש שילוב כוחות

 ליאורה שכטר, יו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, אמרה, כי "הרשות המקומית פועלת בכמה זירות, שהמשותף להן הוא מערכת יחסים עם התושב. כך, מיזם דיגיתל שלנו מונה 230 אלף איש. על מנת לאפשר את כל ההטבות לתושבים צריך שתהיה מערכת CRM מאחור, המכילה את כל הפרטים הרלוונטיים, יחד עם מעטפת הגנה כוללת".

"רובד שני לניהול עירייה אפקטיבית", אמרה שכטר, "הוא זרימת מידע בזמן אמת לגבי מה שקורה בעיר, למשל עמוד תאורה תקול. יש כמה מקורות מידע ואפליקציות המאפשרים לתושבים לדווח על מפגעים, יש אוסף פקחים". רובד שלישי, ציינה, "מורכב מטכנולוגיה, IoT וחיישנים. יש ברחבי העיר מצלמות. הן כמו 'עין' של הפקח, שבאמצעותן מזהים רכב החונה בגסות על מדרכה. הטכנולוגיה הולכת ומבשילה ומספקת יכולת לאתר מפגעים חריגים"

ליאורה שכטר, יו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי. צילום: ניב קנטור

"ייסדנו עם אוניברסיטת תל אביב את שדה הניסויים לעיר", אמרה שכטר, "אנו מזמינים חברות סטארט-אפ לבחון את ההיתכנות שלהן, כדי שיבשילו לפתרונות רלוונטיים".

שכטר סיכמה באומרה, כי "יש בישראל 257 רשויות מקומיות. כדי לסייע לכלל הרשויות המקומיות במדינה, נדרש שילוב כוחות: בין הרשויות ובין עצמן, ובין הממשלה והשלטון המקומי. הפערים גדלים – הטכנולוגיה היא המענה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים