רגע לפני תש"פ: עוד בכירים בהיי-טק מסכמים את תשע"ט

אורן ישרים, מנהל פעילות אזורי באינפינידט

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"בשנה האחרונה ראינו השפעה ניכרת של רגולציות בינלאומיות על תחום מערכות המידע, ולכן עלה אתגר חדש – היכולת לאזן בין הרצון להחזיר לפרט את הזכות לפרטיות לרצון לאסוף מידע באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ולמנף אותו למטרות עסקיות. רגולציות ה-GDPR וה-PoPi אמנם מסדירות את הנושא, אבל הן לא מתחשבות במשמעות התפעולית של ביצוען. אך להערכתי, הזכות לפרטיות תגבר בסופו של דבר על הצרכים המסחריים של החברות. בישראל, היצוא הטכנולוגי משמעותי בעוד השוק המקומי קטן. לכן, ארגונים ישראליים יאמצו את רגולציות ההגנה על הפרטיות, גם אם במחיר עסקי מסוים, על מנת להמשיך להיות מחוברים לשווקים חיצוניים".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"ב-תש"פ צפויות להתקיים שתי מגמות בו זמנית: מצד אחד, יותר חברות קטנות ייחשפו ליתרונות של שימוש בעננים ציבוריים – דבר שיקל עליהן בתחילת דרכן, ומהצד השני נראה התפכחות של חברות גדולות, שיבינו שהחזר ההשקעה בשימוש בתשתיות ענן ציבורי אינו מספק – הן בהיבט כלכלי והן בהיבט אבטחת המידע.

לכן, צפוי שתחום תשתיות המחשוב יחזור לגדול. נראה יותר שימוש בדטה סנטרים מודרניים – דבר שיאיץ את תחום בניית נדל"ן ה-IT. כבר כיום אנחנו רואים חברות שזיהו את הפוטנציאל והחלו להציע שירותים בתחום זה. לעומת זאת, יש לצפות שארגונים גדולים ובינוניים יעשו שימוש היברידי בעננים מקומיים ובינלאומיים".

אורן ישרים, מנהל פעילות אזורי באינפינידאט. צילום: יח"צ

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"אם בתחילת העשור ראינו צורך גדול של סטארט-אפים לעשות אקזיט ולממש את הפוטנציאל הכספי שלהם, כיום יש מגמה לשמר ידע ולבנות חברות ישראליות שיהפכו לשחקניות משמעותיות בשוק העולמי. חל מעבר מהכמיהה לעושר אישי לרצון להפוך למעצמת היי-טק אסטרטגית. אנחנו עדיין רואים חברות שנמכרות, אבל רואים גם יותר מהן שמניחות תשתית לתעשייה ישראלית יציבה ורבת שנים".

מיהם בעיניך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי הם המנמ"רים המשמעותיים, שמתחילים להגיע למעמד של מנכ"לי חברות. ככל שתחום מערכות המידע הופך אסטרטגי יותר לליבת העסק, כך המנמ"רים הופכים חשובים יותר לעתיד החברה. אנחנו רואים יותר מנמ"רים שעושים את הקפיצה לתפקידים של משנה למנכ"ל או מנכ"ל של חברה, בייחוד בתחום הפיננסי".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל לו להמשיך להמציא מחדש את הגלגל, לגדול ולהתפתח, ולחברות ישראליות להוסיף לצבור תאוצה ותהילה בעולם. לישראל אין משאבים חומריים כמו נפט, אבל יש לה את המשאב החשוב ביותר בעידן הנוכחי – ידע, וממנו תבוא הבשורה".

מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"המגמה הבולטת ביותר בשנה האחרונה הייתה ההתרחבות וההתבססות של טכנולוגיית הבינה המלאכותית ביישומים עסקיים ובאלה שבשימוש של לקוחות. מחשבים עושים עבורנו דברים שעד כה רק אנשים עשו, כמו הפעלת אינטואיציה אנושית על מנת לגלות מידע".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"בשנה הקרובה נראה שלצד התבססות טכנולוגיית הבינה המלאכותית ביישומים שנועדו לקדם את המטרות העסקיות והמעורבות האישית של המשתמשים בה, גם פושעי הסייבר יאמצו אותה וישתמשו בה לפיתוח דרכים חדשות לביצוע פשעים. כבר למדנו שכשטכנולוגיה חדשה מוכיחה עד כמה היא יעילה, גם גורמי פשע מאמצים אותה".

מארק גזית, מנכ"ל ThetaRay. צילום: תומר פולטין

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"בעשור האחרון, תעשיית ההיי-טק הישראלית עברה מהפך של ממש. היא הדביקה את הפער המנטלי והגאוגרפי משאר העולם ומציעה יכולות ניהוליות שאינן נופלות מאלו של האירופים או האמריקנים. ב-10 השנים האחרונות גדל מספרן של החברות 'חדות הקרן' (Unicorns) הישראליות, שמובילות עולמית תחומים רבים. ישראל לקחה את ההובלה גם בתעשיות רבות המשיקות להיי-טק, כמו ביו-טק, אגרוטק ופודטק. כמו כן, תעשיית הון-הסיכון המקומית התפתחה משמעותית וההשקעות הזרות, כולל של שחקנים חדשים יחסית כמו הסינים, תופסות מקום גדל והולך בפעילות של הסטארט-אפים הישראליים".

מיהו בעיניך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"ד"ר אראל מרגלית, שעומד בראש קרן ההשקעות הגדולה בישראל, JVP – שהיא גם המשקיעה הראשונה והמשמעותית ב-ThetaRay. מרגלית הוא איש חזון, שלפני 25 שנים פתח את JVP, ומאז היא הפכה לאחת הקרנות הגדולות והמשמעותיות ביותר בישראל. בשנתיים האחרונות היא מינפה את הידע, המומחיות ויכולות הזיהוי האגדתיות שלה למקומות נוספים ופתחה האב בניו-יורק, ואף התפרשה לתחומי פעילות חדשים, כמו פודטק ואגרוטק. מרגלית השכיל לבנות צוות מנצח, שממנף כל השקעה של הקרן ועובד בצמוד לחברות שבהן היא השקיעה. יכולתו לרתום משקיעים אסטרטגיים מעולמות המסחר, ההיי-טק, מהאקדמיה, מהמגזר הציבורי והממשלתי גורמת לכך שכל חברה שבה JVP משקיעה מקבלת את התנאים המיטביים להצליח".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל לו המשך צמיחה והשקעות מתאימות. אני מצפה מהמדינה ומהתעשייה להשקיע יותר בחינוך ובהכשרה של צעירים, כמו גם באוכלוסיות מהפריפריה ומיעוטים שונים דוגמת החרדים והערבים. כל זאת, כדי שההיי-טק ימשיך להוביל את המשק ושישראל תשמור על הובלה עולמית בחדשנות ובמו"פ. כמו כן, אני מצפה לגידול משמעותי במספר החברות הגדולות שיונפקו ויהפכו לחדי קרן חדשים".

ארן אראל, מנהל פעילות F5 בישראל, יוון וקפריסין

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"אחד הדברים הבולטים ביותר בשנה האחרונה הוא שהיישומים הפכו לנכס החשוב ביותר של הארגון. כתוצאה מכך, ארגונים רבים החלו להסתכל על האפליקציות שלהם כחלק מפורטפוליו שלם. ארגונים אלה לרוב מצליחים לספק רמת הגנה גבוהה יותר – לא רק ליישומים הקריטיים, אלא לכלל הפורטפוליו, מה שמביא אותם למצות את הפוטנציאל שלהם ולהגיע להצלחות עסקיות משמעותיות, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
"ב-תש"פ נראה התחזקות של מגמת השינוי בהון האנושי בארגונים, שהחלה בשנה האחרונה ותמשיך בשנים הקרובות. ארגונים יעסיקו יותר אנשים עם כישורים חברתיים שמחברים פונקציות שונות בארגון ויודעים איך להניע תהליכים לרוחבו. אנחנו רואים עלייה בשימוש בכלי אנליטיקה מתקדמים, חלקם מבוססי בינה מלאכותית, והתוצרים של כלים אלה דורשים ראייה מערכתית ויכולות הובלת תהליכים רוחביות. הצורך בפונקציות כאלה, המחברות בין עולמות שונים וקבוצות שונות בארגון, צומח בקצב מסחרר, ונראה את המגמה הזו מתחזקת גם בשנה הקרובה".

ארן אראל, מנהל פעילות F5 בישראל, יוון וקפריסין. צילום: יח"צ

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"הייתי מכתיר אותו כעשור קצב השינוי. הענף הטכנולוגי אופיין תמיד בשינויים, ובחדשנות שמובילה לשינויים. ארגונים שידעו לייצר חדשנות ושינוי התקדמו, וארגונים שידעו לנהל שינויים, להטמיע אותם ולנצל את הקדמה שהביאו – פרחו. לכן, מה שאפיין את העשור האחרון יותר מכל דבר אחר הנו השינוי בקצב השינוי. אם בעבר, טכנולוגיות חדשות, משנות שוק, יצאו בכל 5-6 שנים, בעשור האחרון ראינו את התקופה מתקצרת עד כדי שנה וחצי בעולמות מסוימים".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
"אני מאחל שנדע להכיל ולשלב אוכלוסיות נוספות, כגון חרדים, ערבים ותושבי הפריפריה הגאוגרפית. אמנם, יש ניצנים של עשייה בתחום, אך נדרשת השקעה מסיבית, גם של ארגונים גדולים וגם של הממשלה, על מנת למצות את הפוטנציאל הגלום באוכלוסיות אלה. בנוסף, אני מאחל לתעשיית ההיי-טק הישראלית להמשיך להשקיע במו"פ, בהון אנושי ובתקציבים מתאימים, כדי להוסיף ולהצמיח את החדשנות הנפלאה שלנו, שאנחנו ידועים בה בכל העולם".

ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל לייטריקס

מה היה הדבר הבולט ביותר בהיי-טק הישראלי בשנה האחרונה?
"המגמה הבולטת ביותר בשנה האחרונה היא שיותר ויותר חברות הגיעו למצב של צמיחה מסיבית. ניתן לראות זאת בסבבי גיוס בסכומים גבוהים, של כ-100 מיליון דולר ומעלה. מדובר בחלק מתהליך רחב יותר שמתרחש בשנים האחרונות בישראל, שבמסגרתו ההסתכלות על ישראל משתנה – הן מצד העולם והן מצדנו כאן, בארץ – ואנחנו עוברים מהיותנו סטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן. תהליך זה טומן בחובו אתגרים רבים, כשאחד המרכזיים שבהם הוא הצורך בגיוסים בהיקפים גדולים בחו״ל. חברות שהגיעו לצמיחה מסיבית מתמודדות עם תופעת בריחת המשרות לחו״ל, ונדמה שהמשק פחות ערוך לכך".

מה יהיה הדבר הבולט ביותר בענף בשנה הקרובה?
״אני לא בטוח שזה הולך לקרות בשנה הקרובה בהכרח, אבל הערכות השווי של סטארט-אפים מושפעות יותר ויותר ממה שקורה בשווקים הציבוריים, שכשלעצמם מושפעים מתהליכים גיאו-פוליטיים עולמיים. למשל, חוסר הוודאות בין סין לארצות הברית גורם לחוסר ודאות כללי בשווקים, אך יחד עם זאת, למשקיעים אין כרגע אופציות אחרות חוץ מללכת על כיוון האקוויטי. תהליכים שקורים בשווקים הציבוריים מחלחלים גם לשווקים הפרטיים, ועם הזמן יש חשש אמיתי שככל שהבועה תגדל יותר, היא תתפוצץ באופן חזק יותר".

ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל לייטריקס. צילום: רועי ברקוביץ'

בראש השנה הקרוב אנחנו מציינים גם סיום עשור (של השנים העבריות). כיצד היית מסכם את העשור בהיי-טק הישראלי?
"קשה לעשות את זה בכמה משפטים, אבל אם אני צריך להתמקד בתופעה אחת, הייתי אומר שהעשור הזה התאפיין בהבנת תהליכים ובירידה לפרטים, ברמה עמוקה יותר מבעבר. ניתן לראות ב-10 השנים האחרונות את השינוי בהתייחסות, הן של העיתונות הכלכלית והן מצד האקו-סיסטם, לפעילות חברות ההיי-טק והסטארט-אפים. אם פעם היינו מתלהבים מכל אקזיט, גם אם הוא היה בסכומים קטנים, כיום אנחנו מחפשים הצלחות גדולות ומעניינות יותר, בעלות השפעה מכרעת על המשק. כאשר מוקמים מרכזי פיתוח גדולים במקומות שונים בארץ או כאשר הסכומים בהן חברות נמכרות הם גבוהים מאוד, ההשפעה על השוק ועל המשק היא משמעותית. התהליך הזה משקף התבגרות שלנו: אנחנו כבר לא רק טופחים לעצמנו על השכם בגאווה, אלא רוצים להבין באופן עמוק יותר את הדברים, ואני בהחלט רואה בכך מגמה חיובית".

מיהי בעיניך חברת השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני רוצה לפרגן למאנדיי, שהשנה נכנסה למועדון חדי הקרן. הפלטפורמה שלה מחברת בין עובדים ותהליכי עבודה, כשהרעיון הוא יצירת שקיפות ומתן האפשרות לכל חלק בארגון לדעת ולעקוב אחרי סטטוס של פרויקטים ומשימות שונות. ביולי האחרון החברה השלימה גיוס בגובה 150 מיליון דולר לפי הערכות של 1.9 מיליארד, ואני בהחלט חושב שהחבר'ה שם עושים עבודה מצוינת".

מה אתה מאחל להיי-טק הישראלי לשנה הקרובה ולעשור הקרוב?
״אני מאחל לכולנו להמשיך ולחזק את מגמת הסקייל-אפ שעליה דיברתי קודם, תוך שמירה על צירוף של אנשים חזקים לתעשיית ההיי-טק – מגזרות שונות ומתחומים שונים. אני מאמין שכך נוכל להשפיע בצורה משמעותית יותר על המשק הישראלי ולאורך טווח. בנוסף, בתור מי שהגיע להיי-טק מהאקדמיה, הייתי רוצה שאנשי ההיי-טק ימשיכו לחשוב כיצד כולנו יכולים לתרום לשגשוג הענף תוך כדי השקעה בחינוך כבר מהשלבים הראשונים".