אין לך מזומן? אין לך תירוץ: הארנקים הדיגיטליים מתעצמים

בסקנדינביה בקושי רואים שטרות • בסין המוכר בדוכן הפירות יסרוק לכם את הנייד • ואצלנו? סוף סוף תראו חזרה את הכסף על הפיצה שהזמנתם לחברים • יישומי ארנק דיגיטלי מגדירים מחדש את האופן בו אנו משלמים

04/12/2018 10:10
שי שגב, סמנכ"ל אשראי צרכני POS ב-ERN, ואמיר עוז, לשעבר מנמ"ר מימון ישיר וכיום יועץ טכנולוגי לארגונים. צילום: יח"צ

יצירת נוחות ואיכות החיים היא אחת ההשראות הגדולות ביותר לפיתוח טכנולוגיות חדשות. בזכות אלו יש לנו אינטרנט מהיר יותר, טלפונים חכמים יותר ואפילו טלוויזיות גדולות ומרשימות יותר.

ארנקים דיגיטליים הם אפליקציות שנועדו להכניס סטנדרט חדש של נוחות לחיינו, הפעם באופן שבו אנחנו משלמים על הדברים שאנו קונים. לא עוד מזומן מסורבל או כרטיסי אשראי שהולכים לאיבוד – בשנים הקרובות נתחיל לשלם עם הסמארטפון.

על המהפכה השקטה שתאפשר לנו לקנות הרבה יותר בנוח, ובאופן כללי הרבה יותר.

הכי משתלם להחליף כסף בנייד: ארנקים דיגיטליים בעולם

לאפל יש כזו. גם לגוגל. ולפייסבוק, לסמסונג, וולמארט, עשרות בנקים ברחבי העולם ושלל סטארט-אפים עצמאיים. אנחנו מדברים כמובן על אפליקציות ארנק דיגיטלי, שמאפשרות ביצוע תשלומים בלי מזומן או אשראי, אלא באמצעות הסמארטפון בלבד. חלקן מאפשרות העברה ישירה לאנשי קשר, אחרות מאפשרות סריקת ברקוד של הסוחר או החנות והעברת תשלום אליו. במילים אחרות: הטכנולוגיה כבר קיימת. כמה עמוק היא הוטמעה?

בארצות הברית שימוש בארנקים דיגיטליים יחסית שכיח: כ-110 מיליון אמריקנים (כשליש מהאוכלוסיה) השתמשו ביישומי ארנק דיגיטלי, מספר שצפוי לעלות תודות להתפשטות הטכנולוגיה מחד והתבגרות בני דור ה- Z
מאידך.

אבל במפתיע, ארצות הברית איננה המובילה העולמית של המגמה, אלא דווקא סקנדינביה. שם לפי הערכות כ- 65% מהעסקאות של השנים האחרונות מתבצעות עם ארנקים דיגיטליים. וסין, שבה המגמה תפסה באופן חזק במיוחד. השימוש בארנקים דיגיטליים בסין כה נפוץ בימינו, שגם בדוכני הרחוב הפשוטים ניתן למצוא כיום שלטים עם קוד QR לסריקה ותשלום אוטומטי לבעל הדוכן.

מה הסיבות לפופולאריות הגוברת של ארנקים דיגיטליים? סביר להניח שבמקומות כמו ארצות סקנדינביה נושאים כמו חיסכון בנייר ועלות ייצור שטרות תופסים מקום משמעותי, אולם נראה שבמקומות כמו ארצות הברית וסין, שיקולי נוחות שימוש הם המנחים העיקריים.

ובינתיים בישראל: סוף עידן ה"אל תדאג, נחזיר לך"

ישראל, כפי שהוכח אין ספור פעמים, היא מעצמה טכנולוגית. גם אצלנו בארץ יש את האפליקציות המקומיות לתשלומים דיגיטליים, בראשן Pepper Pay (של בנק לאומי), Bit (פועלים) ו-PayBox (דיסקונט). כל השלוש מצטיינו בחווית משתמש (UX) נוחה ויעילה. בשלושתן ניתן להעביר כסף לכל אדם מרשימת אנשי הקשר שלכם, לשלוח דרישת תשלום או לפתוח קבוצה שבה נאסף כסף לטובת מטרה משותפת (למשל: מתנה ממספר אנשים).

מצד אחד, מדובר בפריצת דרך. קבוצות רבות של אנשים פרטיים החלו להשתמש ביישומי העברת כספים מהירה אחד לשני, בלי קשר לכמות המזומן שבארנק. המשפט עתיק היומין "אל תדאג, נחזיר לך על הפיצה, הקניות וכו'" מתחיל להעלם מהז'רגון המקומי, וטוב שכך (כי כמה באמת החזירו לכם לאורך השנים?).

מצד שני, נכון להיום נראה שזהו השימוש העיקרי לאפליקציות ארנק דיגיטלי: העברת כספים בין אנשים. ברוב החנויות והמסעדות בארץ עדיין אין מסופי סריקה לאפליקציות תשלומים, וגם אם יש – מעטים משתמשים בהם.

חשוב להדגיש שבישראל ישנם דווקא גופים משמעותיים לקידום תשלומים דיגיטליים, בראשם וועדה לאומית לקידום אמצעי תשלום חכמים בראשות עירית מנדלסון, שמקדמת את הנושא מטעם המדינה. אז מדוע דווקא כאן, בלב אומת הסטארט-אפ, אנחנו עדיין מתעקשים ללכת עם ארנק מלא שטרות וכרטיסי אשראי? יתכן והתשובה להתנהלות כספית לא טמונה בקידמה הטכנולוגית שכולנו מתגאים בה אלא בסבא וסבתא שנהגו להחביא דולרים מתחת לבלטות. התלאות וחוסר הוודאות שחוו הדורות הקודמים, גרמו להם לרצות להרגיש את הכסף ביד, מנהג שמלווה אותנו עד היום.

עם כל הכבוד לקידמה, יש הרגלים שאפליקציה לא יכולה לשנות בזמן כה קצר.

תורידו את הארנק: האם 'בית הנייר' יצטרכו לשנות קונספט?

אחת הסדרות המדוברות לאחרונה היא 'בית הנייר'. מבלי לעשות ספויילרים, הסידרה מתארת שוד של המטבעה הלאומית של ספרד, שם מודפסים שטרות בשווי מיליוני יורו מדי יום. אחת הסיבות שהסידרה מעוררת התלהבות כה רבה, היא צילומים מרהיבים של כסף – ערימות של שטרות בסדרי גודל בלתי נתפסים.

בעיני רובנו, ערימות השטרות הללו מהוות סימן לעושר ואפשרויות בלתי מוגבלות. ועדיין, כל הסימנים מעידים שגם לדימוי כזה של עושר יש תאריך תפוגה. בשונה מטכנולוגיות כמו בלוקצ'יין
שעדיין לא ברור איך ישפיעו על העתיד הפיננסי, מבחינת תשלומים נראה שהעולם הולך לכיוון אחד – ארנקים דיגיטליים נוחים, לא מזהמים ופשוטים לשימוש. ואם נלך צעד אחד קדימה נפגוש מיזמים כמו Colu הישראלית, שמנסה להפוך את הארנק הדיגיטלי לסביבה פיננסית עצמאית. היא עושה זאת על ידי הענקת מטבעות קריפטו ייחודיים עם כל טעינה של הארנק, שגם איתם (לפי חזון החברה) משתמשי האפליקציה יוכלו לשלם – מעין אסימוני קריפטו (Tokens) בעלי ערך כספי.

גם אצלנו בישראל המגמה ניכרת, גם אם איטית מהמצופה. אולם בסופו של דבר הנוחות והפשטות צפויים לנצח. הילדים שלנו עדיין יוכלו להתחבר לסדרה כמו 'בית הנייר'. הילדים שלהם, ככל הנראה, לא יבינו למה סבא וסבתא כל־כך מתרגשים מערימות נייר בתוך שקיות.

הכותב שי שגב הוא סמנכ"ל אשראי צרכני POS באי.אר.אן (ERN) והכותב אמיר עוז כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים.

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. עובד במימון ישיר

    אמיר עוז הוא אדם סופר מוכשר. היה לי הכבוד לעבוד איתו

  2. רועי

    מעניין מאוד מה העתיד צופן לנו. אני מקווה שהארנקים הללו יהיו מאובטחים

  3. טטיאנה

    השימוש בארנק גם מצמצם את האפשרות של חיובים בגין רכישות שלא בוצעו על ידנו. אין ספק שכך נשלם בעתיד. אהבתי את הדוגמה של בית הנייר :)

אירועים קרובים