קצבת השארים לעובד – כל מה שצריך לדעת

מהו גובה קצבת השארים בקרנות הפנסיה החדשות? ● מהו מועד התשלום שלה? ● האם יש התיישנות לתביעה לגמלת קצבת שארים? ● עו"ד אורי אנדלהרד עם כל ההסברים

03/12/2018 15:55
תנ"צ (בדימוס) ד"ר עו"ד אורי אנגלהרד. צילום פרטי

בשבוע שעבר עסק המדור בנושא הפנסיה, שהינו די רחוק מקוראים רבים בגילאי ה-30', ה-40' או ה-50', אלא שכדאי להם "לקרב" אותו אליהם ולדעת מה לעשות לפני שמתחילים לחסוך לגיל שאחרי הפרישה. השבוע דן המדור בהיבט נוסף חשוב של הפנסיה שמן הראוי לתת לו תשומת לב יתרה- קצבת השארים לעובד.

מהי קצבת השארים לעובד?

הפנסיה המשולמת על ידי קרן הפנסיה עקב פטירת העובד המבוטח או הפנסיונר – נקראת קצבת שארים. מאחר ורוב העובדים ובני משפחותיהם לא מודעים למרכיבי הזכות, נביא להלן מספר הבהקים שחשוב לדעת.

קצבת השארים תשולם לשאיר אחת לחודש, כל ימי חייו

גובה קצבת השארים בקרנות הפנסיה החדשות:

סכום הפנסיה לשאירים יהיה מכפלה של קצבת הזקנה ששולמה לפנסיונר על ידי קרנות הפנסיה החדשות בשיעור קצבת השארים שהפנסיונר בחר כשיצא לפנסיה. לדוגמה: אם בחר הפנסיונר בפנסיה של 40% לאלמנה לכל ימי חייה – תקבל האלמנה פנסיה בשיעור 40% מקצבת הזקנה האחרונה שקיבל הפנסיונר (שאול שוחט, "דיני ירושה ועזבון").
מועד תשלום קצבת השארים:

קצבת השארים תשולם לשאיר אחת לחודש, כל ימי חייו. למעט קצבת שאיר יתום שתשולם, ככלל, עד הגיעו לגיל 21.

התיישנות התביעה לגמלת קצבת שארים:

בית הדין הארצי לעבודה פסק ב-24 ליוני 2018 (עיזבון המנוח פיקר שמואל ז"ל נ' מדינת ישראל הממונה על תשלום הגמלאות) כי הידועה בציבור של המנוח אינה זכאית לגמלת שארים, מאחר והתביעה התיישנה לפי סעיף 50 לחוק שירות המדינה (גמלאות), הקובע כי הזכות להגשת תביעה לגמלה המגיעה לשאיר של העובד שנפטר מתיישנת בתום שנתיים מיום פטירת המנוח. אלא אם כן, יעלה בידי המערערת להוכיח כי תביעתה לא הוגשה מסיבות שלא הייתה להן שליטה עליהן. ובמקרה הזה, היא לא הצליחה להוכיח כי תביעתה לא הוגשה מסיבות שלא הייתה להן שליטה עליהן.

הזכאות לקצבת שארים:

בג"צ קבע ב-25 לפברואר 2018 (יפה שמיע נ' בית הדין הארצי לעבודה) כי אלמנת פנסיונר לא תקבל את קצבת השארים של המנוח, משום שאינה עומדת בתנאי תקנון קרן הפנסיה – לא גרה אתו תחת קורת גג אחת במשך שנה רצופה לפני מותו. וזאת על אף שהם חיו יחד במשך 32 שנים עד שנפרדו וגרו בבתים נפרדים, ועל אף שהאלמנה טענה כי המשיכו לחיות כבני זוג נשואים ללא מגורים משותפים. ממילא, האלמנה לא זכאית במקרה הזה לקצבת השארים.

מעסיק שלא הפריש לקרן הפנסיה:

מעסיק שלא קיים את חלקו ולא הפריש לקרן הפנסיה את שנדרש להפריש לטובת העובד – לשאירי העובד שנפטר קיימת זכות תביעה כנגד המעסיק, לתשלום מלוא הסכומים שהיו זכאים לקבל מקרן הפנסיה לו הופרשו אליה הכספים (גד פרידמן נ' משרד הבטחון – מדינת ישראל).

עיקול קצבת שארים, העברה ושעבוד:

קצבת שארים מוגנת מפני עיקול, העברה ושעבוד, בסכומים הנקבעים כאחוז מהשכר הממוצע במשק (חוק הגנת השכר).

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי

הכותב הוא תת ניצב (בדימוס) ועורך דין, מומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים