סטארט-אפים ששומרים על כדור הארץ

הקלינטק הפך להיות אחד התחומים היותר מבוקשים בעולם החדשנות והסטארט-אפים, ולא בכדי: התייעלות אנרגטית היא דבר שיש לו ביקוש רב, כי הוא יכול לא רק לעזור לאיכות הסביבה אלא גם לחסוך בהוצאות. בהרבה הוצאות.

ישראל ידועה כארץ של חדשנות ומציאת פתרונות בתחום האנרגיה. על פי הערכת מכון היצוא, בישראל פועלות יותר מ-200 חברות בתחום הקלינטק, המספקות מענה בתחומים השונים שהוא עוסק בהם: אנרגיה חכמה, אגירת אנרגיה, מחזור… ובקיצור – התייעלות אנרגטית. הדבר מסייע לכך שישראל מדורגת בכל שנה כמובילה במדד הקלינטק הבינלאומי – במספר הסטארט-אפים הישראליים הפועלים בתחום, הפטנטים ועוד.

הממשלה עוזרת גם היא: באמצעות רשות החדשנות, היא מעודדת בשנים האחרונות מחקרים וחממות טכנולוגיות. אחת מהן היא חממת האצ'יסון כנרות, שפועלת תחת זיכיון של הרשות מאז 2013 (כשהיא עוד הייתה המדען הראשי). אם השם האצ'יסון מזכיר לכם קשר עם חברת סלולר ידועה – לא טעיתם. מדובר באותו קונצרן שמלבד עסקי סלולר יש לו זרועות ענקיות בתחומים נוספים כמו הקלינטק.

המשקיע הגדול בחממה הוא CK Hutchison Holdings – קונגלומרט רב לאומי שנסחר בבורסה בהונג קונג, פועל ביותר מ-50 מדינות ומעסיק מעל ל-270 אלף עובדים ברחבי העולם.

לפני כניסתן עוברות החברות המועמדות להאצ'יסון כנרות סינון קפדני, שאליו עוד אשוב. אלה שעברו את הסינון מקבלות מרשות החדשנות תקציב של 2.2 מיליון שקלים לתקופת פעילות של עד שנתיים.

החברות שפועלות בחממה

בביקור בחממה בנתניה שמע החתום מטה על כמה סטארט-אפים שפועלים בהאצ'יסון כנרות וממציאים את הדור הבא של תחום האנרגיה המתחדשת. הם נעזרים בטכנולוגיות כמו אינטרנט של הדברים ובפיתוח במודלים חדשים.

אחת מהחברות הללו היא איננסטו, שפיתחה אב טיפוס לסוללה בעלת תכולה אנרגטית שלדבריה גדולה יותר מכל סוללה אחרת בשוק – עד פי חמישה. הסוללה מבוססת על חומרים שאינם דליקים או נפיצים וידידותיים לסביבה. איננסטו פונה בעיקר לחברות אינטרנט של הדברים, לכאלה שעוסקות בתחומי הרפואה וליצרניות מכשירי שמיעה, שבהם טווח חיי הסוללה הוא דבר קריטי. בימים אלה נמצאת החברה במגעים עם מספר גורמים לפיתוח סוללות לשימושים ייעודיים, בין השאר לתחום הרחפנים – מה שיכול להאריך את זמן הטיסה שלהם .

בין החברות הנוספות שפועלות בחממה: Mercuremoval, שפיתחה טכנולוגיה להרחקת כספית שנפלטת בגזים שנוצרים כתוצאה מתהליכים תעשייתיים שונים. מדובר באחד המזהמים הבעייתיים ביותר, והנושא נמצא תחת רגולציה בינלאומית הולכת ומחמירה; 3PLW, שהטכנולוגיה שלה הופכת פסולת אורגנית לביו-פלסטיק מתכלה; ו-Hydrop, שמפתחת טכנולוגיה להפחתת האנרגיה הנדרשת בהליך האוסמוזה ההפוכה, שתפחית עלויות של התפלת מים.

החממה מצוידת בכל המערכות והאביזרים הדרושים לביצוע ניסויים, והעובדים בחברות שנמצאות בה מלווים במנטורים ואנשי מקצוע מטעם החממה, שמסייעים להם לפרוץ החוצה.

מימין: איילת שטיינברג, מנכ"לית האצ'יסון כנרות, וד"ר גאיה לורן, מנהלת הטכנולוגיות של החממה. צילום: יח"צ

איך מתקבלים לחממה?

איילת שטיינברג, מנכ"לית החממה, יזמית ומנהלת בתחום ההיי-טק מזה שנים, סיפרה על הקריטריונים שלפיהם מחליטה האצ'יסון כנרות באילו חברות להשקיע. "במסגרת תהליך הבדיקה והקבלה לחממה, אנחנו בוחנים את הטכנולוגיה; הסביבה הפטנטית והרגולטורית, שנדרשת להיות חדשנית ובעלת עומק משמעותי; השוק והמודל העסקי; ובראש ובראשונה את צוות היזמים עצמם. לאחר מכן מתבצעת בחינה מדוקדקת מצד בודק מטעם רשות החדשנות, שמומחה בתחום פעילותן. אישור רשות החדשנות מהווה עבור החברה תו איכות נוסף", אמרה.

ד"ר גאיה לורן, המנהלת הטכנולוגית של החממה, אחראית על איתור ובחינת המועמדים ומסייעת בליווי הפרויקטים החדשים באספקט של מו"פ מותאם יעדים עסקיים. היא בעלת דוקטורט (PhD) בביו-אינפורמטיקה מהאוניברסיטה העברית, תארי MSc ו-BSc בפיזיקה ופוסט דוקטורט בחקר המוח ממכון וייצמן. יש לה ניסיון רב במו"פ בתעשיות ההיי-טק והביו-טק. לדבריה, "אתגר מרכזי אצלנו, בחממה, הוא לאתר עבור פרויקטים ממגוון תחומים – חקלאות, אנרגיה, פסולת, ערים חכמות ועוד – את השוק המתאים ביותר לחדירה ראשונית ואת המודל העסקי היעיל ביותר. זאת, כדי להביא את חזון הקיימות לכדי מימוש תחת הסביבה העסקית".

השורה התחתונה: עידוד טכנולוגיות מתחדשות כגון הקלינטק, לצד טרנדים חמים כמו רכב אוטונומי, טכנולוגיות מים ואחרים, מהווה חוד החנית במדיניות ההשקעות של המדינה, דרך הרשויות השונות. הפוטנציאל הרבה יותר גדול מאשר היכולת לתת מענה לכולם ולכן, יש לקוות שיימצאו המשאבים להקמת חממות נוספות, כמו זו של האצ'יסון כנרות בנתניה.