יגאל שניידר, אלכסנדר שניידר: "מערכות IT בהיקף מאות מיליוני שקלים אינן ערוכות לרעידת אדמה"

"למרות שחווינו בחודש האחרון בישראל ובסביבתה 19 רעידות אדמה, אני נאלץ לקבוע בצער: העורף העסקי ובתוכו מערכות IT בהיקף מאות מיליוני שקלים נמצאים בסיכון ואינם ערוכים באופן בולט לתרחיש רעידת אדמה", כך אמר יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר.

שניידר הוא השישי בסדרת המפגשים המיוחדים שעורכת מערכת אנשים ומחשבים. קודם לכן התארחו, לפי סדר כרונולוגי, בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן; משה חורב, מנכ"ל אורקל (Oracle) ישראל; מיכאל גולן, מנכ"ל גולן טלקום; מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; ונתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל.

לדברי שניידר, "רק באחרונה שירטט הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, תרחישים שונים, ובהם טיל מדויק אל עבר בניין המטכ"ל שיפגע בלב הקריה בתל אביב, או מתקפה קיברנטית על אתר המספק שירותים שגרתיים לאזרחי ישראל – הרמזורים יפסיקו לפעול, או הבנקים יושבתו". עוד אמר כי "ברגע שנושא כלשהו נמצא בחדשות, דוגמת תקיפה באיראן, יש עניין במוכנות של הדטה סנטרים ואנו מקבלים פניות רבות להערכת עלויות של בנייה או חיזוק של דטה סנטרים, או בניית DRP. אבל ברגע שהסבירות לאותו אירוע פוחתת, העניין בנושא חולף גם הוא".

בסופו של דבר, אמר שניידר, "כל תחום ההיערכות והתאוששות מאסון ותכנית המשכיות עסקית, DRP ו-BCP, אמור לגעת בכיס של ארגונים. הרי הכל קשור לקיבולת, זמינות, ושרידות – ולא רק לעלות בעלות כוללת (TCO). נושא המיגון הוא אופנתי, אבל איננו רואים בתחום השקעות ענק".

"הדטה סנטר הוא הלב ומרכז העצבים של הארגון"

ארגונים נדרשים להבין, אמר שניידר, "כי הדטה סנטר הוא הלב ומרכז העצבים של הארגון. כיום הם לא מבינים זאת, ויש כשל מבני באופן שהם רואים זאת. ככל שהדיאלוג של המנמ"רים עם דרג ה-'C' בהנהלה יהיה פורה יותר, ככה תמונת המצב של מיגון הדטה סנטרים תהיה טובה יותר".

על פי שניידר, "כלל המגזרים במשק אינו ערוך מפני מתקפה או אסון טבע – הממשלתי, המוניציפאלי, ארגוני אנטרפרייז, היי-טק, תשתיות. בכל המגזרים כמעט יש מקום רב לשיפור ביכולות השרידות שלהם, במקרה של איום פיזי על הדטה סנטר – בין אם זה טילים או רקטות, רעידת אדמה או שיטפון".

מה לגבי ההיערכות מפני מתקפות סייבר?
"למרות שישראל היא יעד מרכזי למתקפות סייבר, הדבר אינו משפיע לחיוב מבחינת הקצאת משאבים להגנה על הדטה סנטר. הלקוחות הארגוניים אינם מקשרים בין הנושאים. יש חשיבות למערכי מיזוג האוויר, מערכות החשמל והבקרה, כי הן כולן יושבות על רשתות, ורשתות אלו נדרשות להיות ממוגנות. נדרש להבין את הסיכונים ולמזער אותם".

מצטרף לאופטימיים

רוב המנכ"לים שהתארחו במערכת אנשים ומחשבים אמרו כי השנה הייתה פחות גרועה מהצפוי, וכי המחצית השנייה שלה, כמו גם 2014, צפויות להיות טובות יותר. גם שניידר שותף לנימה האופטימית. "2013 החלה לא טוב", הוא אומר, "בשליש הראשון של השנה חווינו קיפאון בשוק. להפתעתנו, חלה תנופה משמעותית בהמשך. אנו רואים צמיחה בתחום ה-OEM, במסגרתו אנו משמשים ספקי תשתיות ליצרנים, וגם היו לנו כמה פרויקטי דטה סנטר".

מהו המניע לביצוע פרויקט הקמת דטה סנטר?
"בכל פעם מחדש אנו מופתעים מהמוטיבציה לבניית דטה סנטר, ומכך שהסיבה אינה הרצון במיגון, וגם לא הרצון בחיסכון באנרגיה.
לעולם המניע יהיה הרצון בעוד קיבולת. ארגונים נשענים על תשתיות מיושנות וזקוקים לעוד ועוד קיבולת".

אחד השירותים אותם מספקת החברה, אמר, "הוא ביצוע סקר סיכונים וביצועים של הדטה סנטר. כך, במהלך השנים אספנו נתונים על עשרות מרכזי מיחשוב בארץ. בכולם עולה אותה תמונת מצב, לפיה היעילות האנרגטית שלהם עצובה. להפתעתי, ארגונים אינם מפנימים כמה מיליוני שקלים בשנה הם עשויים לחסוך, אם רק ייעלו את צריכת האנרגיה שלהם".

אלכסנדר שניידר הוקמה ב-1963, על ידי אביו של יגאל. היא פעלה בעולם מוצרי האלקטרו-אופטיקה לתחום הצבאי. "עם הזמן נטשנו את השוק הצבאי", אומר שניידר, "והפכנו מחברת שירותים הנדסיים לחברת מפיצה ולאינטגרטור". החברה מונה 130 עובדים, 30 מהם גויסו במחצית השנה האחרונה. "בשנת 2001", אמר, "נכנסנו לתחום הדטה סנטר. זיהינו את ההזדמנות להתרחב בתחום בעת מיתון".

לבנות דטה סנטר בחצי שנה

שוק הדטה סנטר המקומי מגלגל, לפי הערכות, 200-150 מיליון שקלים בשנה. על פי שניידר, הם אוחזים ב-40% מהשוק. שחקניות נוספות בו הן APC מקבוצת שניידר אלקטריק, ריטאל, HP ישראל, יבמ (IBM) ישראל, מגלקום ובינת יישום. "השוק נחלק לכמה חלקים", הוא מסביר, "היועצים, אשר אינם מתמחים באינטגרציה, האינטגרטורים והספקים. הייחוד שלי הוא בהיותי מוביל טכנולוגי עם יכולות אינטגרציה".

לדבריו, "ייחודיות נוספת שלי היא זמן הביצוע הקצר. בממשל הפדרלי בארה"ב לוקח חצי שנה ממועד חתימת החוזה ועד הקמת הדטה סנטר. בישראל, במגזר הממשלתי, פרויקט שכזה אורך שנים רבות. אני יכול לספק דטה סנטר של 3-2 מגה-ואט בתוך חצי שנה. השטח כיום אינו מהווה פקטור בבניית דטה סנטר, בניגוד לעבר, כאשר תמהיל העלויות היה 80% המבנה ו-20% ההוצאות על חשמל, מערכות אלקטרוניות ומיזוג אוויר. כיום התמהיל הפוך. לכן היום נהוג למדוד את גודל הדטה סנטר לפי הצריכה ולא המטראז'".

לחברה כמה פרויקטי דגל. אלכסנדר שניידר הייתה שותפה מרכזית בתכנון ובניית הדטה סנטר המרכזי של ממשל זמין בירושלים, בסוף העשור הקודם. זהו חדר שרתים מאובטח ומתקדם, המארח את כל שרתי הממשלה המיועדים לממשל זמין, בשטח שאינו גדול. עוד הייתה שותפה החברה בפרויקט להקמת חוות השרתים החדשה של בנק ישראל.

מה עם פריצה לשוק הבינלאומי?
"אנו צנועים ומתמקדים בשוק הדטה סנטר המקומי".

השתתפו בהכנת הידיעה: פלי הנמר ויהודה קונפורטס