ברונו לביא, שיבא: "הגיע הזמן להתבסס על מערכות IT רפואיות לטובת ניהול סיכונים ושירות לקוחות"

"מה שיעשה בעתיד את ההבדל אלה בין שירות רפואי טוב ללא טוב הם תחומי שירות ללקוח ומניעת סיכונים וניהולם", אמר לביא, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בית החולים ● לדבריו, "הגורם מספר אחת לגרימת תקלות וניהול סיכונים זה תקשורת: בין אנשים, בין מטופלים או בין מטופל למטפל" ● הוא ציין מספר פרויקטים שבוצעו בבית החולים בנושא, בהם כאלה שבאמצעותם יכול המטופל לקבל מידע ישירות לביתו ולהיות בקשר עם המחלקה

"מערכות ה-IT בעולם הרפואה עושות עבודה טובה, אך לא מספיק טובה. כעת נדרש להעביר אותן לטובת שני תחומים נוספים – ניהול סיכונים ושירות לקוחות – ולהתבסס עליהן לצורך כך", כך אמר ברונו לביא, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בית החולים שיבא-תל השומר.

לביא דיבר בכנס Smart Doctor 2012, שנערך היום (ה') במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"חשבנו שהשירות הרפואי מספיק, אבל הוא לא מספיק טוב", אמר לביא. "מה שיעשה בעתיד את ההבדל אלה תחומי שירות ללקוח ומניעת סיכונים וניהולם".

לדבריו, "הגורם מספר אחת לגרימת תקלות וניהול סיכונים זה תקשורת: בין אנשים, בין מטופלים או בין מטופל למטפל. ניהול סיכונים וצמצומם יכולים להיעשות על בסיס תקשורת. אנחנו טועים לחשוב שאם נתנו למטופל ספר הוראות ב-'סינית', עשינו את שלנו, או אם שלחנו לרופא בקהילה ספר הנחיות, הוא יקרא ויבין את הכתוב. יש פער בין רופא הקהילה לרופא המומחה ונדרש ליצור שינוי פרדיגמה".

"אלגוריתמיקה ש-'מולבשת' על התקשורת הדו-כיוונית, זו שבין גורמים רפואיים, בין שני מטפלים, בין מטפל למטופל ובין מטפל למכונה מסייעת לרופא, מזהה ומתריעה אותו", הוסיף לביא. "הרופא יכול לתת ערך נוסף, ואז המכונה עונה לו. בצורה כזו ניתן להפחית את הטעויות במתן תרופות או לשפר את רמת האבחון".

עוד הוא אמר, כי יש חשיבות ליכולת של הרופאים בקהילה להגיע לרופאים המומחים, בבתי החולים, אלא שבעיות לוגיסטיות ומרחק מונעות זאת לעיתים. "הרופא בקהילה לא ליודע תמיד מהם הטלפון וכתובת האי-מייל של הרופא המומחה", ציין. לדבריו, "אנחנו רוצים לקדם את המסרים שעוברים בין התיקים הרפואיים. יש תיק רפואי בכל קופה, כמו גם ברוב בתי החולים, אז למה לא ליצור דיאלוג בין התיקים הרפואיים? יש מידע שמגיע מבית החולים, כזה שיכול להיות בעל ערך. הטיפול במטופל לא מתחיל בקהילה או בבית החולים, עליו להיות רציף ומתמשך, תוך העברת מידע כל הזמן".

סוג תקשורת נוסף אותו ציין לביא הוא בין ספק רפואי למטופל. "בחודשים האחרונים יזמנו את פרויקט 'שיבא ישיר', במסגרתו אנחנו נמצאים בקשר עם המטופל גם כשהוא בבית ומעבירים לו מידע הביתה. אם יש לו שאלות, הוא מקבל מענה בתוך 72 שעות. בעתיד נרחיב את המידע גם למחלקות. המטרה היא העצמת המטופל. אנחנו מכניסים לאתר הרצאות מקוונות והרצאות ארכיון, לדוגמה. הטכניקות והאפשרויות לעשות זאת הן אינסופיות".

פרויקט נוסף אותו ציין לביא הוא "מחשב לכל מטופל" שלדבריו, "המטרה שלו היא שהמחשב יהווה תשתית לתקשורת עם המטופל מול המחלקה, הוא יקבל הנחיות וכך יועצם".

לביא סיכם באמרו, כי "השלב הבא הוא ניצול ה-IT לטובת ניהול סיכונים, שביעות רצון המטופלים כחלק משירות ללקוח וטיוב הטיפול. הטכנולוגיה נדרשת לתת מענה לכך שכוח האדם לא יכול לתת מענה להכול, בשל מגבלות משאבים וכוח אדם. נתמקד בנושא התקשורת. עשינו צעד אחד ענק בכך שיש תיק רפואי בבתי חולים וזו תשתית תקשורת נפלאה בתוך הארגון. כעת המטרה היא להנגיש את המידע והתקשורת הללו לקהילה ולמטופלים בבית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים