מחאת ההיי-טקיסטים: זה לא הזמן לשבת על הגדר

ההיי-טק הישראלי סער השבוע סביב התוכנית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יריב לוין, להחליש את מערכת המשפט. יותר מ-1,000 היי-טקיסטים הפגינו ביום ג' במקומות שונים בארץ וחסמו רחוב מרכזי בתל אביב, קרנות בולטות – פאפאיה גלובל של עינת גז ושתי הקרנות של טל ברנוח – הודיעו שהן מוציאות את ניהול הכספים שלהן מישראל, הפגיעה האפשרית כתוצאה מהתוכנית הוזכרה בבולטות במכתב ששלחו 270 בכירים בכלכלה הישראלית לנתניהו ומשקיעים מחו"ל התחילו לשאול מה קורה כאן.

מנגד, יש בענף כאלה שמתנגדים להתנגדות של עמיתיהם לתוכנית הממשלתית ומביעים תמיכה בצעדים של נתניהו ולוין, אבל עמדתם נשמעת בעיקר בשיחות מסדרון ונאמרת שלא לציטוט. התומכים בתוכנית מהססים להביע את דעתם, מחשש פן יבולע להם. הם לא רוצים לצאת נגד העמדה הבולטת בענף, ואפשר להבין את זה. יש לקוות שהם ישמיעו את קולם בימים הקרובים.

לצד זאת, יש את החברות שיושבות על הגדר ומסרבות להסגיר האם הן תומכות במהלכים שמסעירים את המדינה או מתנגדות להם. בניגוד לתומכים, שמגיעים בדרך כלל מסטארט-אפים וקרנות הון-סיכון, או שהם אנשים שקנו להם מעמד בכיר בהיי-טק שלנו ואין להם הרבה ממה לחשוש, רוב החברות הנמנעות הן רב לאומיות או ענקיות טק ישראליות. אלה האחרונות בולטות במיוחד, משום שהן ישראליות.

הכוונה היא לספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי. בניגוד לקרנות הון-סיכון בולטות כגון פיטנגו, פאפאיה גלובל ודיסרפטיב, וליוניקורנים כגון וויז, שראשיה בלטו במחאה, עדיין לא שמענו מה חושבים הבעלים והמנהלים של חברות כגון צ'ק פוינט, אמדוקס ואמן. ואלה רק שלוש דוגמאות, כדי להמחיש על מה מדובר – השמות עוד רבים. יוצא דופן הוא ברק עילם, מנכ"ל נייס, שאמר השבוע שהתוכנית של נתניהו ולוין, שתביא לפגיעה בעצמאות של המערכת המשפטית, תפגע בהיי-טק הישראלי.

משונה שחברות בולטות מאוד בענף שחרט על דגלו את הקידמה, החדשנות, הדמוקרטיה וערכי הליברליזם לא מביעות את עמדתן על תוכנית שעלולה לפגוע בכל אלה

ענקיות הטק "לא צריכות להתערב"; האמנם?

שיחות עם גורמים בענף, שמכירים את המטריה מקרוב, מראות שיש חשש רב בענקיות ההיי-טק הישראלי מלהביע את עמדתן. הסיבות לכך מגוונות ומובנות: רבות מהחברות האלה עובדות עם הממשלה, חלק מהעובדים שלהן תומכים בתוכנית וחלקם האחר מתנגדים, הלקוחות עלולים שלא לאהוב הצהרה שלהן בנושא – לכיוון זה או אחר, וקיימת עדיין התפיסה ש-"אנחנו היי-טק, אנחנו לא צריכים להתערב בפוליטיקה".

התפיסה הזאת הייתה טובה ונכונה עד ל-לפני כמה שנים. אלא שבשנים האחרונות חלו שתי התפתחויות בולטות: הראשונה היא שהקיטוב בחברה הישראלית, שגם ככה היה רחב, התרחב עוד יותר, ואפילו בצורה קיצונית. בגדול, התפתחה וממשיכה להתפתח עוינות ממשית בין שני המחנות: זה שדוגל בדמוקרטיה ובליברליות, אל מול זה שדוגל בערכים שמרניים. הסיבה השנייה היא שענקיות הטק הרב לאומיות החלו להביע את דעתן בנושאים מסוימים ששנויים במחלוקת, וההיי-טק הישראלי הרי קשוב מאוד למה שנעשה בענף בשאר העולם, ובפרט בארצות הברית. חברות כגון מיקרוסופט, אפל, מטא וגוגל מתבטאות בעיקר כשמדובר בסוגיות של זכויות אדם, גיוון והכלה, וליברליות (ושוב, השמות הם רק דוגמאות). הן יוצאות למען זכויות של להט"בים, נשים, אפרו-אמריקנים וקבוצות אחרות, מדברות בעד הדמוקרטיה (ופועלות במדינות לא דמוקרטיות, שחלקן מפרות זכויות אדם בסיטונות – אבל זה נושא לטור אחר), ותומכות, בגדול, בצד הדמוקרטי של הפוליטיקה האמריקנית. שלא לדבר על ההתנגדות הגורפת של הענף למלחמה של רוסיה באוקראינה.

יש כאלה ששותקים – ויש כאלה שחוסמים את הרחוב. צילום: יניב הלפרין

השתיקה של ענקיות הטק הישראליות בולטת על רקע שתי ההתפתחויות האלה, ועל רקע העובדה שהתוכנית של נתניהו ולוין כל כך שנויה במחלוקת ומעוררת בכירים וגופים בולטים אחרים בענף להתנגד לה. אם לקחת את זה עוד קצת קדימה, משונה שחברות בולטות מאוד בענף שחרט על דגלו את הקידמה, החדשנות, הדמוקרטיה וערכי הליברליזם לא מביעות את עמדתן על תוכנית שעלולה לפגוע בכל אלה. לא אפול מהכיסא אם מישהו יאמר שהעובדה שהן שתקו תירשם לחובתן בדברי הימים.

לשבת על הגדר, רגל פה רגל שם, זה מאוד נוח. ככה התומכים לא יוצאים נגדך, וגם לא רוב המתנגדים. זה מאפשר לנהל את העסקים יותר בשקט וביציבות. אלא שכאשר היציבות הזאת מתערערת בישראל – כללית, חברתית וכנראה שגם כלכלית, מצופה ואך טבעי שספינות הדגל של ההיי-טק והכלכלה בישראל יביעו את דעתן. בוודאי אם הן נגד התוכנית ההרסנית, אבל גם אם הן בעד.