ChatGPT – הפניה הלא נכונה בדרך לחשיבה היצירתית

הצ'טבוט החדש והמאוד תבוני של OpenAI יודע לייצר ולאתר תוכן באופנים שעלולים לייתר יצירתיות אצל בני אדם ● עלינו לפעול לשימוש מתון, מרוסן וביקורתי, כדי להרוויח ממנו, ולא להפסיד יכולות חשובות של המין האנוש

12/01/2023 12:23
ד"ר עדי כץ, ראש המחלקה להנדסת תעשיה וניהול ב-SCE - המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון קמפוס אשדוד.

"ההתקדמות הטכנולוגית סיפקה לנו אמצעים יעילים יותר ללכת אחורה", כך כתב כבר ב-1937 הסופר האנגלי אלדוס האקסלי, ונדמה שגם בימים אלו ציטוט זה נכון מתמיד.

במרכז תשומת הלב היום ניצב צ'טבוט של OpenAI, ששמו ChatGPT, המעורר באופן ויראלי את סקרנותם של רבים. מדובר בממשק דיאלוג טבעי (צ'ט), שיכול לתכנן לכם טיול של שלושה ימים בקרואטיה, לכתוב עבורכם קוד למשחק מחשב ולייצר לכם בסיס נתונים בכל תחום שתרצו.

"טכנולוגיות טובות לא רק פותרות בעיות ועונות על צרכים אמיתיים, הן גם יוצרות בעיות חדשות, מעין תופעות לוואי שכולנו צריכים לתת עליהן את הדעת. רבים וטובים אמרו זאת לפני

נשמע מדהים! טכנולוגיה שתחסוך לנו מאמצים קוגנטיביים, זמן רב בכל תחום, אולם אין לנו אלא לתהות האם הטכנולוגיה המתקדמת לא מובילה אותנו בדרך שגויה בכל הקשור בהתפתחות החשיבה היצירתית?

מומחים רבים כבר הביעו ביקורת ואת הספק שמעורר החידוש הטכנולוגי בשאלות האמינות והדיוק העובדתי, שאלות שמובילות למסקנה כי במצבו הנוכחי צ'ט הבינה המלאכותית יחייב את המשתמש להמשיך להפעיל את יכולות החשיבה הביקורתית. אני אומרת כי התקדמות טכנולוגית זו תחייב תשלום מחיר אחר, מחיר זה איננו שאלה של 'אם?' אלא שאלה ידועה ומוכרת של 'מה?'

ChatGPT, שפותח בידי מעבדת המחקר OpenAI.

ChatGPT, שפותח בידי מעבדת המחקר OpenAI. צילום: לכידת מסך מאתר OpenAI

טכנולוגיות טובות לא רק פותרות בעיות ועונות על צרכים אמיתיים, הן גם יוצרות בעיות חדשות, מעין תופעות לוואי שכולנו צריכים לתת עליהן את הדעת. רבים וטובים אמרו זאת לפני: מרשל מקלוהן, הפילוסוף הקנדי הידוע שהמציא את המושג 'הכפר הגלובלי', אמר שלכל הרחבה של המין האנושי, במיוחד הרחבות טכנולוגיות, יש השפעה של גדיעה או שינוי בהרחבה אחרת. לדוגמה, כלי תחבורה מביאים אותנו במהירות ממקום למקום, אבל יוצרים זיהום סביבתי, גורמים לנו לעשות פחות פעילות גופנית ולהיות פחות בריאים.

על כן, החשש הוא שהשימוש ב-ChatGPT, ששם דגש על התוצר, על המטרה, ומבטל את התהליך ואת הדרך, יפגע בתהליכי חשיבה גבוהים של יכולת קבלת החלטות ויכולת לפתרון בעיות לא שגרתיות.

כאמור, הטכנולוגיה החדשה פותרת לנו כל בעיה מבלי שנתאמץ, מייצרת עבורנו תוצרים שאנו יכולים לשפוט אותם ולהעריך את מידת ההתאמה שלהם למה שרצינו לקבל. אנחנו כבר לא צריכים לחשוב. לא צריכים להיות יצירתיים. לא צריכים להפעיל דמיון. כך, במקום צורת החשיבה החשובה של 'מלמטה למעלה' (bottom up), המייצרת ומפתחת תוצרים 'מאפס' לאחר מאמץ חשיבתי, ישנה התמקדות כמעט רק בחשיבה ובניתוח 'מלמעלה-למטה' (top down), בצורת ביקורת על תוצר קיים. במקום לכתוב קוד, עושים קוד-ריוויו. אלא שמחקרים מראים שיש חשיבות לנוע לסירוגין בין שתי צורות החשיבה (top down/bottom up) בעת פתרון בעיות.

מה יקרה לכישורים ולמיומנויות האנושיות?

במוקד תוכניות החינוך במאה ה-21, מצויים הכישורים והמיומנויות החדשים הנדרשות להתמודד עם אתגרי האנושות. חינוך זה שם דגש על פיתוח מיומנויות להתמודדות עם בעיות מורכבות ועם מציאת פתרונות יצירתיים לעולם המשתנה באופן מהיר ודינמי – 'לחשוב מחוץ לקופסה', יצירתיות, לעבוד בצוותי פיתוח, להיות מסוגלים לתקשורת בינאישית יעילה ומועילה, להפעיל חשיבה אתית, לחשוב באופן עצמאי ועוד.

במוסדות להשכלה גבוהה וגם במערכת החינוך הבינו את החשיבות של כישורים אלו למאה ה-21. כאשר אנו פוגשים את הסטודנטים, אנו שמים דגש רב על כישורים אלה, מציבים בפניהם אתגרים בקורסים מכווני-פרויקטים (Project Oriented), בארגון האקתונים, בהם נדרש מאמץ חשיבתי יצירתי מחוץ לקופסה, וכן בפעילויות רבות בקורסים השונים. כל אלו עלולים ללכת לאיבוד אם נתמכר לאותו שימוש מקצר דרך בטכנולוגיה.

ChatGPT כאן כדי להישאר, לכן על כל בעלי העניין לחשוב כיצד להבטיח שימוש מתון, מרוסן וביקורתי, כדי להרוויח ממנו, מבלי להפסיד יכולות חשובות שמאפיינות את המין האנושי. יחד עם בעלי העניין כדאי שגם כולנו נחשוב מהו המחיר שהבינה המלאכותית דורשת מאיתנו וכיצד אנחנו לא נפטרים על הדרך מהחשיבה היצירתית.

הכותבת היא ראש המחלקה להנדסת תעשיה וניהול ב-SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון קמפוס אשדוד

תגובות

(30)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. שאול כהן

    כתבה מעניינת שבהחלט מציבה דגל אדום בכל הקשור להתפתחות הטכנולוגיה. כן, יש כאן פוטנציאל למשהו טוב, אבל למשל אם סטודנטים ישתמשו בתותכנה הזו לכתוב עבודות, במקום לשבת, לקרוא, להצליב מידע ואז לכתוב, אז איך הם "יגדלו"? איך הפ יהפכול מהנדסים טובים יותר, אם הם לא ילמדו לחשוב כמהנדס. להגיד למערכת, חכמה ככל שתהיה, שתחשוב בשבילך, זה עדיין לא לחשוב בעצמך. אותו דבר לגבי תלמידים בבית-ספר. ומה לגבי מוזיקאים למשל. לבקש מהמערכת לכתוב שיר ולהלחין בסגנון "שלמה ארצי" זמר פופולרי אחר. היתה על זה בדיוק כתבה באחד מערוצי החדשות. איפה היצירתיות? איפה החדשנות?

  2. הרצל

    תבוני? לא מסוגל לענות על שאלות בסיסיות זו לא תבונה, זהו טרנד לעדר המונים חסר השכלה בסיסית במחשוב.

    1. שי מונזון

      הבעיה עם תופעות לוואי היא שקשה מאד לחזות אותן. לדעתי במקרה דנן דווקא נראה עלייה ביצירתיות. בדומה למהפכה התעשיתית שהעלימה את הצורך בסנדאות קרמיקה לייצור כלי בית אבל אמני קרמיקה קיימים מאד והאומנות שלהם באה לידי ביטוי באמירות שהן הרבה מעבר לעבודת אובניים הטכנולוגיות הגנרטיביות בהחלט מדהימות וייתרו משימות 'אנושיות' אבל יש בהן שבלוניות וחזרתיות. מקומם של הכותבים והציירים לא נעלם הם פשוט יאלנו להיות טובים יותר.

  3. פרא נויה

    כשהמציאו את מכונות התפירה הייתה מחאת תופרות גדולה, בטענה שלא תהיה להן עבודה. במאה ה 19 היו בפרנויה שהעולם יטבע בתוך חרא של סוסים (לפני שהמכוניות הפכו נגישות לכל). יש עוד מלא דוגמאות כאלה. שורה תחתונה: העולם ממשיך והכל בסדר (בערך)

    1. תמר

      גישה קצת פשטנית.... בסדר זה מושג מאוד שטחי

  4. הלוחש למכונות

    ״רכבת הקיטור היא תעלול מסוכן. כיצד בני אדם יוכלו לנוע במהירות האיומה של עשרה מיילים לשעה? דמם יוקז מאפם בעוד מנוע הבעירה היוקד בוער כאש גיהנום״

  5. עידו

    מעניין מאוד ואכן מדאיג. זווית ראיה שעוד לא חשבתי עליה

  6. נדב חורש

    מחשב יגיע ויעבור כל גבול שתציב בין אדם למכונה. הבעיה האנושית הופכת להיות המסוגלות להתאים לסביבה חדשה ומשתנית. בעיה שנטחנה לעייפה, אבל ההתפתחויות האחרונות הופכות אותה לבוערת לא פחות ממשבר האקלים.

  7. שרון

    הפוך ד"ר. כל טכנולוגיות טובות, הריצו את האנושות קדימה עוד יותר.

    1. נעמה

      גם קדימה וגם אחורה .... יש יתרונות ויש חסרונות . טכנולוגיות הם טובות ועוזרות אבל גם מקלקלות

  8. פעם לא היה כזה

    זה כולה עוד כלי לא? אנחנו בוחרים איך להיעזר...

  9. פוקחעין

    כתבה איומה שמשדרת אנכרוניסטיות ריאקציונרית מתובלת בהתקרבנות טיפוסית למי שחוששת מאבדן מקום עבודתה. טקסט רע מאד

  10. Pp

    האם אפשר לשאול שאלות בעברית? או כרגע רק באנגלית

  11. ז.ב.ע.

    יש לטמון את הראש בחול בתור דבר ראשון. ואז לבטל את הגלגל, החקלאות, הדואר, החשמל והמחשבים בכלל. ואז לקרוא שוב את הכתבה המוזרה.

  12. איציק

    כתבה מצויינת, מביאה נקודת מבט חשובה ומעניינת

  13. יששכר בן-צילון

    כתבה מעניינת מאוד. אכן מדאיג

  14. קלילו

    אומנם הכתבה צודקת, אך אני תלמיד חטיבה אשר נמצא בדוברי אנגלית והשתמשתי בChat GPT בשביל לבדוק את ה"בוק ריפורט" לא כדי שהוא יכין לי אותו, אלא שייתן חוות דעת ושיסביר מה טוב בבוק ריפורט ומה ניתן לשפר בו.

  15. אלון123

    איני מסכים שהטכנולוגיה תפגע בחשיבה עצמאית. להיפך. היא תאפשר לבעלי רעיונות יצירתיים לבדוק וליישם את הרעיונות שלהם.

  16. אברהם

    בינתיים לא מצליחים פה בישראל להוריד

  17. אליהו הנביא

    כל המטרה של היא להתקדם. הצד האפל קיחם תמיד ומביא לפחד מיות. אין טעם לחשש. זה לא יעזור.

  18. אורנית

    מאמר חשוב מאוד. מטריד מאוד מה יקרה לדורות הבאים כשתעלם יכולת היצירתיות. יש מצב שהאנושות תהפוך לרובוטית?

  19. דנה מנור

    מאמר חשוב מאד ומעורר תהיה לגבי דרך החשיבה של דור העתיד.

  20. בחור ת״א

    הדורות הבאים יהפכו להיות יותר טיפשים ועצלנים בגלל ה- AI

    1. אורי

      כן כמו שהיום כולם כלכך יותר טיפשים לעומת מי שחי בתחילת המאה ורק קרא ספרים והקשיב למורים בכיתה

אירועים קרובים