"למרות שאנו מוצפים בנתונים – יש מעט מאד מידע"

כך אמר פרופ' גדי אריאב, מהפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב, בדבריו בוועידת הפסגה המובילה של ה-IT בישראל, שהתקיימה היום (א') בהפקת אנשים ומחשבים

פרופ' גדי אריאב מהפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

"ארגונים מוצפים בנתונים. אלא שנתונים הם משהו מאוד גולמי. מידע, לעומתם, הוא משהו שניתן לפעול לאורו. אבל אף שאנו מוצפים בנתונים – הרי שיש מעט מאד מידע", כך אמר פרופ' גדי אריאב, מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' אריאב דיבר בוועידת הפסגה המובילה של ה-IT בישראל. האירוע התקיים היום (א') באולם אירועים LAGO בראשון לציון. באירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, השתתפו מאות מנמ"רים ומנכ"לים מובילים במשק. את המליאה המרכזית הנחה פלי הנמר, יזם ונשיא הקבוצה.

משבר הקורונה: "מעין נפילה של אבני דומינו"

לדברי פרופ' אריאב, "את משבר הקורונה ניתן לראות כמעין נפילה של אבני דומינו. הוא החל בינואר 2020, לאחר מעט יותר מחודש, בו הגיעו אותות לא ברורים מאזור ווהאן בסין. משבר הקורונה הגיע ארצה באמצע חודש מרץ. אבני הדומינו שנפלו, היו בממד המדעי. אלה הפילו את אבני הדומינו הרפואי: איך מטפלים בדבר זה, שהביא להפלה של אבני הדומינו של בתי החולים, זו ליבת המשבר.

כל מה שבא לאחר מכן, היה ניסיון, פתטי או הירואי, לשמור על צוואר הבקבוק – בתי החולים. התמודדתם של בתי החולים הביאה למשבר מורכב בפעילות העסקית. האגרגציה של פעילות זו הביאה למשבר כלכלי. אף שהיה חשש למשבר פיננסי בסגנון המשבר העולמי של 2008, זה לא קרה וכנראה שלא יקרה".

פרופ' אריאב המשיך והסביר כי "הגדרת 'משבר' היא סיטואציה בה נדרש להשקיע אמצעים – מהר וגדול יותר – ממה שיש לי ביחס לסיטואציה. בסך הכל, העולם תפקד, למרות נפילתן של חלק מאבני הדומינו. כך, ימים ספורים לאחר חשיפת המגיפה והנגיף, הקורונה כבר מופתה מבחינה גנטית ולחברת מודרנה היה בינואר 2020 כבר חיסון. החוליה החלשה היא ריפוי".

שינו את התמונה. חיסוני הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

שינו את התמונה. חיסוני הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock

"המשבר לא ייגמר: כל עוד ישנן אוכלוסיות  שאינן מחוסנות"

"אבן הדומינו של בתי החולים בישראל", ציין פרופ' אריאב, "לא קרסה. המערכת נוהלה בצורה אגרסיבית מאד על ידי המדינה. כלל התשובות היו ברמה המדינתית, למרות שהמשבר היה גלובלי. בין כלל התשובות, בידוד, מסכות וסגרים – החיסון הוא הפתרון האולטימטיבי לסיפור מגפתי זה".

"לקורונה הייתה השפעה על מערכות מידע בארגונים", ציין, "לאחר שהיה הלם ביקוש, כיום המיקוד הוא פחות על היצע וביקוש, ויותר על שרשראות האספקה. בחלוקה עולמית, ניתן לחלק את הארגונים בעולם לשלוש קטגוריות בהיבט הקורונה. הקבוצה הראשונה, היא של 46% מהעסקים, שלא נפגעו מהנגיף. 15% מהם נפגעו מהסגר, אולם לא מהריחוק החברתי. 38% מהארגונים היו בעלי פוטנציאל צמיחה אדיר – אך נפגעו".

"קשה להשיב לשאלה מה יהיה", סיכם פרופ' אריאב, "הקושי להשיב טמון בקשר לניהול בינלאומי ולחיבוריות. כך, כל ייצוא בשווי של דולר אחד מסין – 33 סנט ממנו מקורו מחוץ למדינה. המשבר לא ייגמר: כל עוד ישנן אוכלוסיות  שאינן מחוסנות, כמו למשל באפריקה, כל עוד יש ולוּ וירוס קורונה אחד – ובעיקר, בגלל הגלובליות, זה עדיין לא נגמר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים