התוכנית החדשה – רוח גבית חשובה לתקשוב הממשלתי

החלטת הממשלה מהיום (א') על תוכנית חדשה להאצת השירותים הדיגיטליים, שגובתה בתקציב משמעותי ליישומה, היא רוח גבית חשובה ביותר לתקשוב הממשלתי, ובעיקר לשירות שניתן לאזרח.

זוהי עוד השפעה של הקורונה, שאילצה את הממשלה לשנות את תפיסת ההפעלה שלה בכל מה שקשור לשירותים דיגיטליים לאזרח, עבודה מרחוק של עובדי המדינה ורציפות השירות. מבלי להסתכן בהגזמה, אפשר לומר שלפחות לגבי הגל ראשון, המדינה עמדה בהצלחה באתגר הזה, וזה כנראה מה שהביא להחלטה להעלות את הנושא לדיון בממשלה. התוכנית גובשה בשלושת החודשים האחרונים על ידי משרד הדיגיטל הלאומי, שאחראי על פעילות התקשוב הממשלתי, השירותים הדיגיטליים, ישראל דיגיטלית ועוד.

אין זו הפעם הראשונה שהממשלה דנה בנושא הדיגיטציה של השירותים הממשלתיים, כחלק מהמאבק בביורוקרטיה. מאז 2013 היו לא פחות מ-10 החלטות ממשלה בנושא, שלא תמיד יושמו. יש את כל הסימנים שהפעם זה יקרה.

איפה החידוש לעומת ההחלטות הקודמות?

החידוש הוא בעיקר בתקציב הנוסף שהממשלה אישרה – 279 מיליון שקלים. זה סכום לא מבוטל גם בתקופה "רגילה", אבל על אחת כמה וכמה בימים אלה של משבר כלכלי חמור בעקבות הקורונה. כשהשיח הוא על קיצוצים קרבים ובאים במשרדי הממשלה, אין זה מובן מאליו שהממשלה מאשרת תקציבים גבוהים בכלל, ולתחומים אלה בפרט.

הסיבה לכך היא שלמקבלי ההחלטות ברור שכל עוד נמשיך לחיות בשגרת הקורונה, תימשך התלות הרבה של המשק בשירותים הממשלתיים, ובפרט אם יוטל שוב סגר מלא. הלקחים מהגל הראשון יצרו טעם של עוד. הם חידדו את הסיבות להשקעות קודמות, שבזכותן הממשלה יכולה הייתה לעבור למוד דיגיטלי מיד עם תחילת משבר הקורונה. אולם, הלקח המרכזי היה זיהוי הצורך בהוספת שירותים אונליין, שיאפשרו לכל אזרח בזמן שהוא צריך אותם וייתרו עבורו את הצורך להגיע למשרד פיזית.

אנחנו עדיין לא שם באופן מלא, אבל מי שמכיר את המערכות האלה יודע שנעשתה בשנים האחרונות כברת דרך גדולה מאוד בכל נושא התקשוב הממשלתי והנגשת השירותים ברשת. לא מעט שירותים מונגשים דיגיטלית והאזור האישי של כל אחד מאתנוט – mygov – צובר תאוצה. הבעיה היא שיש הרבה מאוד אזרחים שלא מודעים לכל מגוון השירותים הדיגיטליים, ואלה שמודעים לא תמיד מאמינים שהכול יפעל כמו שצריך.

כאן יש נקודה חשובה: הרקורד שצברו השירותים הדיגיטליים של הממשלה עד כה, והביורוקרטיה. ההצלחה החלקית של השירותים לא הוסיפה לאמון הציבור ומרתיעה אזרחים רבים מלנסות ולהשתמש בהם. אבל הקורונה גרמה לכך שהביקוש קפץ מאפס לשיא, ויצרה מציאות שממנה אין כבר דרך חזרה. בממשלה הבינו שכדי שהשירותים שלה יותאמו למציאות הזאת, דרושה תוכנית לאומית.

שר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם. צילום: יוסי זמיר

מי שחושב שמחר בבוקר מדינת ישראל תהיה המדינה הכי דיגיטלית בעולם – מוטב שיתאפס. כמו כל תוכנית, גם תוכנית זו לא נבחנת במילים ובהחלטות אלא בביצוע. זוהי המשימה המרכזית: להניע את הארגון הענק הזה, על עובדיו, מנהליו וציבור הלקוחות שלו (אנחנו), לעבר מהפכה של ממש. זהו אתגר שהסיכויים שלו להצליח זהים לסיכוייו להיכשל, 50:50. זה תלוי קודם כל באנשים, במשרדים השונים וביכולת של הצוותים לעבוד ביחד ולמצוא את הפתרונות הנכונים.

בשורה התחתונה: מימוש התוכנית תלוי לא מעט בשר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם, ובצוות משרדו. מדינה ששירותיה דיגיטליים יכולה להניע מהר יותר את גלגלי המשק התקועים, וזוהי המשימה הלאומית השנייה בחשיבותה שעומדת בפי הממשלה, אחרי המשימה הבריאותית. מבלי שיתכוון לכך, השר אמסלם קיבל משרד שהצלחת פעילותו תהיה חלק מהסיפור הגדול של המאבק בקורונה והצלת הכלכלה. אלה הן שעתם היפות של אנשי התקשוב, הדיגיטל והמנמ"רים בממשלה.