אם כל ניהול הפרויקטים

אחד הדברים המאפיינים כיום את משרד המנמ"ר הוא סביבת עבודה מרובת פרויקטים. יחידות IT נאלצות לנהל בו זמנית מספר רב של פרויקטים, והאתגר הגדול הוא שליטה ובקרה. מנמ"רים עסוקים בחיפוש בלתי פוסק אחר דרכים לשליטה, בקרה וניהול נכון של הפרויקטים, לא רק ברמת שו"ב אלא בתפיסה הכלל ארגונית. כל אלו תחת בקרה של ניהול סיכונים וכפיפות לרגולציה.

כך נולד הבאז שמתחיל לרוץ כעת בשוק הארגוני הנקרא PPM (ר"ת Project portfolio management). עד לפני כמה שנים, ארגונים לא מיהרו להטמיע את הפתרונות הללו, משום שעלותם הייתה יקרה מאוד וה-ROI שלהם הוטל בספק. המיתון האחרון החזיר שוב את תפיסת ה-PPM לסדר היום של המנמ"ר והפעילות בשוק החלה להתעורר שוב.

בשוק יש מספר פתרונות שמוצעים לארגונים ויש כבר אגפי IT שבדקו ואימצו את הפתרונות האלו. אחת החברות שזיהתה את המגמה הזו לפני כשנה, היא חברת פרוסיד (Proceed), בהנהלתם של ד"ר יובל כרמון וגילי רגב. כרמון היה במשך שנים הצלע השנייה, והפחות מוכרת, בקבוצת כלנית כרמון, על גלגוליה השונים. לאחר שהחברה נרכשה לפני כשנה, הוחלט להוציא את כל הפעילות של ניהול פרויקטים ופתרונות ניהול לארגונים לחברה עצמאית שד"ר כרמון הקים יחד עם גילי רגב, שהוא המנכ"ל בפועל.

לפני כמה שבועות הצטרף אליהם גם משה אלון, ממייסדי ובעלי כלנית כרמון, יזם ואיש עסקים, המשמש במשרה חלקית גם כיושב ראש מועצת המנהלים של כלנית, ומסייע להם בשיווק הרעיונות והפתרונות של החברה.

גילי רגב מסביר, כי פתרון ה-PPM הוא חלק מתפיסת ה-GRC. לדבריו, "פרוסיד החליטה לאמץ את פתרון הקלריטי של CA, המסייע לארגונים לנהל את כל הפרויקטים שלהם, ואנו מרגישים שיש לכך ביקוש ער מאוד". אחד הגופים הראשונים שאימץ את פתרון ה-PPM הוא חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד, שם מתבצעים מאות פרויקטים בו זמנית בכל שנה, והכלי של CA מאפשר להם לנהל את הפורטפוליו שלהם.

"אם תרצה אפשר להגדיר את ה-PPM כאבא של כל מנהלי הפרויקטים. בתוך זה תמצא פתרונות ויישומים של ניהול תהליכים מתחילתם ועד סופם", אומר רגב. גופים נוספים שמטמיעים את תפיסת ה-PPM הם השב"ס, מקורות ומשרד התיירות. היקף כל פרויקט כזה הוא מאות אלפי שקלים וגילי רגב ויובל כרמון משוכנעים שהם עלו כאן על טרנד שישטוף את השוק בשנים הקרובות.

"המיתון האחרון דווקא היטיב איתנו", מסביר כרמון, "ביישום תפיסת ה-PPM יש אלמנט מרכזי של התייעלות וחיסכון, כי הוא יוצר רשימה מסודרת ומתועדפת של הפרויקטים והצרכים של הארגון, ולכן – קבלת ההחלטות היא הרבה יותר ממוקדת. ה-PPM מאפשר למנמ"ר להראות סוף ROI אמיתי מול ההנהלה ובעיקר מול מנהל הכספים, שמחפש החזר השקעה מיידי"..

בנוסף להטמעת ה-PPM של CA מבצעת פרוסיד פרויקטי ייעוץ והטעמה בארגונים על פלטפורמות של כל החברות הגדולות בשוק. "ארגונים רבים זקוקים לייעוץ בשלב שלפני בחירת הפרויקט, ואנחנו מסייעים להם בזה", מוסיף רגב.

אבל הסיפור של PPM אינו הסיפור המעניין היחיד בחברת פרוסיד. למעשה, חבירתו של יובל כרמון לחברה והפתרונות שהיא מוכרת הם בבחינת סגירת מעגל. קצת היסטוריה: ד"ר יובל כרמון הקים בשנת 1990 בית תוכנה שהיה אמור למכור פתרונות לניהול. באותה תקופה הופיע בשוק המוצר של מיקרוסופט לתחום, שנקרא פרוג'קט. "מיקרוסופט פנו אליי כדי שאתרגם את התוכנה לעברית, כי היה להם לקוח שהתעניין במוצר אבל הוא היה חייב אותו בשפה העברית", נזכר כרמון, "צוותים שלי ישבו ברדמונד במשך שבוע ימים, למדו את המוצר, ואחר כך סייענו למיקרוסופט להטמיע את המוצר בשוק הישראלי. לימים הפך המוצר להיות אחד הפתרונות היותר מוכרים בשוק הארגוני".

ב-1995 הוקמה חברת כלנית כרמון על ידי משה אלון, שצירף אליו את כרמון, וכעבור זמן קצר מונתה החברה לאחד ממרכזי התמיכה הראשיים של מיקרוסופט בישראל, בעיקר לשוק הארגוני. במשך שנים, לקוחות שצלצלו למוקדי התמיכה של מיקרוסופט לא ידעו שהם מדברים בעצם עם כלנית כרמון, שהפכה את נושא המוקדים לתחום התמחות רווחי ומוביל שלה. במקביל החלה החברה לבצע פרויקטים, וכעת, לאחר שעברה סיבוב מכירה נוסף, הוחלט שכלנית תתמקד בתחום של Help Desk וחברת פרוסיד, תבצע את כל הפרויקטים באמצעות הכלי של CA וכלים אחרים.

כרמון, כאמור, סגר מעגל והשלישייה מובילה כעת את החברה, המונה כיום כ-25 איש, ושואפת להעמיק את חדירתה לשוק הארגוני.