אורות אדומים

הנתונים שמראים על ירידה רבעונית בייצוא ההיי-טק צריכים להדליק נורת אזהרה בוהקת ולגרום לפעולה של הגורמים המוסמכים, לפני שיהיה מאוחר מדי

הייצוא של ההיי-טק הישראלי מרקיע שחקים. אילוסטרציה: BigStock

על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסיטקה שפורסמו אתמול (ב'), ייצוא ההיי-טק, מלבד הסטארט-אפים, ירד ברבעון האחרון ב-13%. אם נוסיף לזה ירידה מדווחת של 1.67% בסוף 2015, הרי שיש בהחלט סיבה לדאגה, כפי שבאה לידי ביטוי אתמול בהודעה שהוציאה התאחדות התעשיינים.

ההיי-טק לא עומד בפני עצמו, אלא הוא חלק מהמשק הישראלי הרחב. ישנה הנחת יסוד, כמעט אקסיומה, שההיי-טק הוא הקטר שמוביל את המשק, כלומר: בזכות הביצועים ובעיקר הייצוא שלו הכלכלה הישראלית יציבה וההכנסות מייצוא ההיי-טק מאפשרות לממן פעילויות חשובות אחרות במשק.

בשנה שעברה ייצא הענף בכ-26 מיליארד דולר. אם מוסיפים לכך את הסכום של קצת יותר מארבעה מיליארד דולר שנשארו בתוך הארץ, מגיעים לכך שהענף מכניס לקופת המדינה מעט למעלה מ-30 מיליארד. הנתונים שפורסמו אתמול צריכים להדליק נורת אזהרה, שתתריע שיש חשש שהמספרים האלה לא יחזרו השנה, אם קצב הייצוא ירד.

יתרה מזאת, המבינים יגידו לכם שלמדינת ישראל אין הרבה ברירות, אלא לגרום לכך שהקטר של המשק יחזור לדהור על הפסים, כי הדרך היא לא אינסופית וגם אין זמן בלתי מוגבל. נכון הוא שחלק מהפרשנים הכלכליים ציינו שאם רוצים להסתכל על חצי הכוס המלאה, רואים בדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים חיוביים המעידים על עלייה בהיקף התיירים (לעומת נתונים שליליים בשנה שעברה) ובייצוא החקלאי, אבל אחרי שמסיימים להתבשם מהם צריכים לחזור למציאות: חוץ מיהלומים, ההיי-טק הוא זה שהיה ועדיין מהווה מקור הייצוא הגדול של ישראל. הרי אין לנו משאבי טבע רבים, אבל את המשאב האנושי יש לנו גם יש. המשאב הזה משך לפה במשך שנים משקיעים ואת מרבית חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות. אלה באות לא רק כדי לקנות חברות ישראליות שעושות אקזיטים אלא גם על מנת לפתח ולייצר פה. די אם נזכיר את אינטל (Intel), על כל מה שהיא מסמלת.

כך יכולה לחלוף לה תהילת עולם

הבעיה היא שתהילת ההיי-טק ופירותיו הטובים למשק מבוססים לא מעט על העבר, על 2-3 עשורים אחורה. מנהיגי המדינה ידעו אז להשקיע בחינוך, ביצירת סביבות חינוך ויצירה טבעיות למדענים, ידעו לייצר את התשתיות שהקימו פה את צ'ק פוינט (Check Point), אמדוקס, טאואר (Tower) ואחרות, ולמשוך לישראל חברות ענק כמו יבמ (IBM), מיקרוסופט (Microsoft), אורקל (Oracle) וסאפ (SAP).

בשלב מסוים התנופה הזו נעצרה. במקום צ'ק פוינט ואמדוקס קיבלנו גשם של סטארט-אפים, שאין חולק על הערך המוסף היחסי שלהם, אבל הם לא יכולים למלא את המקום של החברות היצרניות והמייצאות. רק כדי לסבר את האוזן, הייצוא של הסטארט-אפים הגיע בשנה שעברה ל-3.5 מיליארד דולר – חלק קטן ביותר לעומת הייצוא הכללי של ההיי-טק.

ואם לא מספיקים לנו נתוני הלשכה, הרי שפקידים בכירים בממשלה מתריעים כבר זמן רב על ההאטה בקצב הצמיחה של ההיי-טק. בראיון לרגל יום העצמאות אמר המדען הראשי, אבי חסון, לאנשים ומחשבים כי התמיכה הממשלתית במו"פ דורכת במקום כבר שנים. בכנס בנושא ההון האנושי שנערך אתמול במכללת אפקה הזהיר המדען שההון האנושי שלנו מצוי בסכנה, כי מאחר שלא השקיעו בתשתיות ולא עשו מספיק כדי לגדל דורות של מהנדסים, קיים מחסור חמור בכוח אדם. כלומר, גם אם יימצאו משקיעים ויהיו יזמים שירצו להשקיע, סביר להניח שהם יצטרכו לוותר על החלום, כי לא יימצאו האנשים שיעבדו אצלם. לחילופין, הישראליים שבהם עלולים לממש את האיום של גיל שווייד, מנכ"ל צ'ק פוינט, לפיו ייתכן שייאלץ להקים שלוחות בחו"ל, ולא רק בגלל מחסור בכוח אדם.

דומה שכל האזהרות והנורות האדומות כבר החלו לדלוק. הבעיה היא שהאנשים שצריכים לראות אותן ולפעול בעקבות זה לא רואים או מסרבים לראות. כאן צריך לשבור עוד מוסכמה: עד לפני שלושה עשורים היה מקובל לחשוב שההיי-טק מסתדר לבד והסיוע היחיד שהממשלה יכולה לתת לו הוא שהיא לא תפריע. אבל הזמנים השתנו והצרכים גדלו, וכדי שהתעשייה תמשיך לצמוח דרושות תשתיות – דבר שנמצא באחריות הממשלה.

הדבר היותר מסוכן הוא שמרבית הציבור לא מודע לחומרת המצב. רבים סבורים שההיי-טק זה מגזר מצליח, נפרד ממגזרים אחרים בכלכלה הישראלית, שרק אפשר לקנא בו. אחרים קונים את הספינים שמשדרים כלכלנים בחצרות פוליטיקאים, שאומרים שמצב הכלכלה שלנו טוב. הם אמנם לא משקרים, אבל גם לא מספרים את האמת המלאה. הכלכלה מיטיבה אולי עם כל אחד מאיתנו כפרטים, אבל אם הירידה בייצוא ההיי-טק תימשך, גם אנחנו נרגיש זאתף במוקדם או מאוחר. זה הזמן לעשות מעשה ולהניע את הקטר מחדש.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מודי

    בשביל מה לייצר בישראל יקר מדי, הרי מה מחפשים המשקיעים ובעלי המניות לעשות כסף ומהר. עבדתי 24 שנה במוטורולה וכשהקימו את המפעל בערד שהיה פאר התעשיה אמר אחד המנהלים הבכירים מחול בזמנו להנהגת המדינה כולל הנשיא שהמפעל הוקם בכדי להישאר, היכן הוא היום? ואין זאת מכיוון שלמוטורולה אין מה לייצר אלא מכיוון שזול יותר לייצר בסין או במדינה אחרת. ראו את החלמאות של מדינת ישראל כאשר אינטל רצתה להרחיב את המפעל בקרית גת והמדינה לא השכילה להטבות שאינטל רצתה, אז מה עשתה אינטל הלכה והקימה את המפעל במדינת מקלט מס באירלנד. מעבר לכל הנאמר לעיל הרי "תעשיית" הסטארט אפים מעוניית לעשות "מכה" ומהר, בכל יום שני וחמישי אנו שומעים על מכירת סטארט אפ זו או אחר וידוע שהחברות שקונות משאירות את ההון האנושי לזמן קצוב ולאחר מכן מעבירות את החברה לח"ל. יצוא הייטק אינו רק חומרה הוא גם תוכנה.

אירועים קרובים