2015: ההיי-טק המשיך לחבק

ההיי-טק הוא אחד הענפים היותר מחבקים את הקהילה במשק הישראלי. חברות תורמות לא מעט דברים חומריים, כספים ושעות עבודה לארגונים, ציבורים שונים בחברה ואפילו ליחידים. בחלק מהן זה כמעט בגדר "חובה". במרוצת השנה דיווחנו לכם במדור היי-טק מחבק על הרבה יוזמות כאלה – חלקן מבוצעות בחגים או בימים מסוימים וחלקן בכל השנה.

השנה לא הייתה שונה משנים אחרות בהיבט זה. תעשיית וקהילת ההיי-טק כאן בשביל החברה לא מ-1 בינואר האחרון, ועוד ימשיכו לעשות זאת שנים רבות. אלא שיש השנה כמה גורמים ואנשים שצדו במיוחד את עיניי.

יוער שזאת לא רשימה מסכמת, יש עוד הרבה מאוד שעוסקים במלאכה – ולכולם מגיעה המילה הטובה. אלא שהנכללים בה בהחלט בלטו השנה.

עמותה ששמתי אליה לב היא צופן, שפועלת למען קידום האוכלוסייה הערבית בהיי-טק הישראלי. העמותה הזאת, שנחשפתי אליה במיוחד בכנס שערכה, בהפקת אנשים ומחשבים, במרץ השנה, עושה בעיניי עבודת קודש. היא גורמת במעשיה בעיקר לשני דברים טובים: ראשית, המטרה שלשמה היא קיימת ושנית, העצמת החיים המשותפים בין ערבים ליהודים במדינה.

צופן נוסדה לפני שנים אחדות בנצרת, על רקע הנתונים העגומים, שמראים שאחוז הערבים בהיי-טק הישראלי בטל בשישים (2,700 מתוך 115 אלף משרות – קצת יותר מ-2%!) ושמרבית הסטודנטים הערבים למקצועות המחשוב כלל לא מועסקים בתעשייה.

מימין: סאמי סעדי ופז הירשמן, המנכ"לים המשותפים של צופן. צילום: יח"צ

העמותה מורכבת מאנשים שחלק לא מבוטל מהם מגיע מההיי-טק, כך שהם מכירים גם את הצד של התעשייה. בין הראויים להערכה ניתן למנות את: ראשית, המייסדים – סאמי סעדי, מנכ"ל משותף, וסמדר נהב, שהשנה פרשה מתפקיד המנכ"לית המשותפת ומשמשת מנהלת קשרי תעשייה וממשל בעמותה. לצידם בולט מי שהחליף את נהב בתפקיד, פז הירשמן. עוד ראויים לציון ד"ר רמזי חלבי, היו"ר; רותי זמיר, אחראית תוכנית המנטורינג ומתאמת השמות; אביטל ינובסקי ובנצי שגב, מנהלי הפיתוח העסקי, ושאר הצוות המסור.

השנה נרשמה אבן דרך משמעותית בתולדותיה של צופן והעמותה פתחה סניף נוסף – בטירה. בכך היא מגיעה לאזור נוסף, המשולש, שהוא אחד האזורים הגדולים בארץ שבהם גרים בני המגזר הערבי, ותוכל לממש עוד יותר את יעדיה. כולי תקווה שהיא אמנם תעשה כן, מאחר ששילוב רב יותר של ערבים, ובני כל המגזרים, בהיי-טק ייטיב איתם, אבל גם עם החברה, ואולי יביא ליותר דו-קיום, אחווה וחיים משותפים בין כל החולקים את הארץ הזאת.

מחשבה טובה – לצמצום הפער הדיגיטלי

עמותה נוספת שצדה את עיניי היא מחשבה טובה, שבראשה עומד היזם הישראלי-איטלקי ד"ר אסטורה מודנה. בניגוד לצופן, שמתמקדת באוכלוסיה הערבית, מחשבה טובה שמה לה למטרה לנסות לצמצם באמצעות הטכנולוגיה את הפער הדיגיטלי, ובאמצעות כך את הפער החברתי, באופן כללי.

העמותה מפעילה ברחבי הארץ מרכזים טכנולוגיים, שמיועדים לכל הגילאים והאוכלוסיות – מבני נוער בסיכון ועד לדורשי תעסוקה, עולים חדשים, חרדים וערבים.

ד"ר אסטורה מודנה, יו"ר מחשבה טובה. צילום: אתר העמותה

מחשבה טובה נוסדה ב-2003 והקימה את המרכז הראשון שלה שנה לאחר מכן, בירושלים. מאז היא הקימה מרכזים נוספים בבירה, וכן בלוד ובקריית ים. היא זכתה להכרה ולפרסים, ביניהם פרס ראש עיריית ירושלים, אות המופת בכנס ישראל-שדרות לחברה ופרס אשלים ג'וינט-ישראל. העמותה מוכרת כאקדמיה של סיסקו (Cisco) ומיקרוסופט (Microsoft) ובעלת תו מידות לאפקטיביות.

"כל חלום פילנתרופי – אפשרי"

עוד ארגון שראוי לציון הוא עמותת מתן – משקיעים בקהילה, בהנהלת אהובה ינאי. העמותה, שנוסדה ב-1999, פועלת למען "שינוי חברתי", על ידי יצירת "חברה אזרחית פעילה ומעורבת". מטרתה היא, לדבריה, "בנייה ופיתוח שותפויות להשקעה אפקטיבית בקהילה בין משקיעים – עסקים, תורמים וקרנות פילנתרופיות – לארגונים חברתיים, עמותות וחברות לתועלת הציבור וגורמי ממשל".

אהובה ינאי, מנכ"לית מתן – משקיעים בקהילה. צילום: אתר העמותה

במתן טוענים ש-"כל חלום פילנתרופי – אפשרי, וכל השקעה איכותית ניתנת לביצוע". לשם כך, הם פיתחו תשתית שמשלבת בין ידע ויצירתיות, ניסיון והקשבה, העזה ויכולת לגשר בין תרבויות. העמותה מציעה כלים שונים לארגונים וליחידים, כדי שההשקעה שלהם תהיה אפקטיבית ומועילה.

תורמים לקהילה – ומקבלים בחזרה

תחום קשרי הקהילה, או האחריות התאגידית, הוא אחד התחומים הצומחים בענף בשנים האחרונות. יותר ויותר חברות ממנות אחראי, וברוב המקרים אחראית, לתחום, בין אם הן רק נכנסות אליו או עוסקות בו כבר זמן רב, מבלי לתת לזה שם. הדבר מעיד על הנתינה הרבה של ההיי-טק הישראלי, שגם אם היא לא מספקת – תמיד אפשר יותר, היא ברוכה.

לפני כשלושה חודשים קיימנו בבית אנשים ומחשבים פאנל של מנהלות קשרי הקהילה, שקיבץ אליו כמה מן הבולטות בתחום. השתתפו בו גילי גינצבורג, מנהלת תקשורת ארגונית במעבדות המו"פ של יבמ (IBM) בישראל; רויטל ביתן, מנהלת האחריות התאגידית באינטל (Intel) ישראל; עינת רובינשטיין, סמנכ"לית בעמותת מתן – משקיעים בקהילה; אטי דה לאון, מנהלת התפעול ומשאבי האנוש של Qlogic; אסנת אביר, אדמיניסטראטורית של מרכז הפיתוח ומרכזת קשרי קהילה בדל (Dell) ישראל; טל נוף, מנהלת מחלקת משאבי אנוש באקס ליבריס; וקרן גולן, מנהלת קשרי קהילה במעבדות סאפ (SAP) ישראל.

הדעה הרווחת בפאנל הייתה שההתנדבות מועילה לא רק לקהילה ולחברה בכללותה, אלא גם לחברות ולעובדים המתנדבים. הסיפוק, התודה והחיוך שהם מקבלים מאלה שקיבלו מהם את התרומה או העזרה שווי ערך פעמים רבות לנתינה.

כל אחת ואחת מהמשתתפות ראויה להערכה על התרומות שהן מארגנות ומנהלות למען האחר, הנזקק, למען החברה בישראל. יש לקוות שב-2016 תתרחב הנתינה, ועוד ועוד חברות ייכנסו לתחום.

גילי גינצבורג, מנהלת תקשורת ארגונית במעבדות המו"פ של יבמ בישראל

רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית באינטל ישראל. צילום: פלי הנמר

עינת רובינשטיין, סמנכ"לית בעמותת מתן – משקיעים בקהילה

אטי דה לאון, מנהלת התפעול ומשאבי האנוש של Qlogic בישראל

אסנת אביר, אדמיניסטראטורית של מרכז הפיתוח ומרכזת קשרי קהילה בדל ישראל

טל נוף, מנהלת מחלקת משאבי אנוש באקס ליבריס

קרן גולן, מנהלת קשרי קהילה בסאפ ישראל