יום חג למסחר האלקטרוני

Black Friday, שיתקיים מחר (ו'), מהווה ביטוי למהפכה הדיגיטלית שעוברת על עולם הקניות ● וגם: האם סגירת פוליקום ישראל מעידה על עתיד התעשייה בארץ?

Black Friday - היום שבו מהפכת המסחר המקוון באה לידי ביטוי. אילוסטרציה: BigStock

מיליוני גולשים ברחבי העולם יהיו צמודים במהלך סוף השבוע ותחילת השבוע הבא אל צגי המחשבים והטלפונים הניידים שלהם, כדי לרכוש מוצרים שהם חפצים בהם, בתקווה שיצליחו למצוא אותם במחירים מוזלים. מחר (ו') חל יום שישי השחור – Black Friday, וביום שני זהו Cyber Monday.

השם יום שישי השחור לא כל כך מוצלח ולא תואם את היום הזה. יום שישי השחור הוא יום כתום ושמח לספקיות הפלטפורמות למסחר האלקטרוני, שמסמנות את המהפכה הצרכנית שרשת האינטרנט חוללה מאז היווסדה.

למה קוראים לו בכל זאת כך? על פי ויקיפדיה (Wikipedia), מקור השם הוא בביטוי "In the black", שמבטא מוסכמה בעולם ראיית החשבון לפיה ערכים מספריים חיוביים מודפסים בדיו שחורה, בניגוד לערכים שליליים, שמודפסים באדום. ואכן, יום שישי השחור הקרוב עתיד להיות בסימן חיובי מאוד עבור חברות הסחר המקוון.

העיתוי של שני הימים הללו איננו מקרי: הם מגיעים בסוף השבוע של חג ההודיה, עם תחילת עונת הקניות לחגים בעולם המערבי וכחודש לפני חג המולד. על הגל הזה רוכבים היצרנים והמשווקים, והגלובליות של הרשת הפכה אותו לאחד הימים הרווחיים והעמוסים ביותר בעולם הקניות.

ישראל, כמובן, לא מפגרת גם כאן אחרי מדינות אחרות. על פי סקר שבוצע עבור PayPal, ישראל היא לא רק Start Up Nation אלא גם E-Commerce Nation. אחד הדברים החביבים ביותר על הישראלים הוא לקנות ברשת. הסקר מראה ש-73% מהישראלים קנו מוצרים באינטרנט בשנה שעברה ועד סוף השנה הנוכחית, המכירות יגיעו ל-9.3 מיליארד שקלים – עלייה של 19% לעומת השנה שעברה. הישראלים קונים בעיקר מוצרי אלקטרוניקה, צעצועים ותחביבים. הם מחפשים מציאות, יודעים שיש באתרים העולמיים מגוון מוצרים והכי חשוב – רוב המשלוחים הם בחינם.

יום שישי השחור הוא יום מבחן חשוב מאוד לטכנולוגיה, לאפליקציות וליכולת של חנויות מקוונות לעמוד בעומס. יש רבים שאורבים בפינה לפלטפורמות שמארחות את החנויות המקוונות וכל נפילה מקבלת מימדים של קריסה חמורה. היא גם מופצת, כמובן, ברשתות החברתיות.

הכלי הפופולרי ביותר ביום מכירות מרוכז זה הוא ה-BI. אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של eBay ישראל, אמר בראיון לאנשים ומחשבים שהחברה הקימה דפי נחיתה ייעודיים לקונים ישראליים, המתבססות על מערכות BI ו-Big Data. המערכות מייצרות פרופילים שמזהים את הצרכים של הלקוחות ודואגות שדפי הנחיתה שהם מגיעים אליהם יהיו מותאמים לדרישותיהם. ביום שישי השחור, המושג פרסונליזציה עובד שעות נוספות, לא רק ב-eBay, אלא אצל כל החברות.

יום הקניות המרוכז הוא גם יום שבו חושפות החברות את השיפורים שהן עשו בממשק המשתמש באתרים שלהן. אנחנו על סף עידן שבו הלקוח הוא המלך והבידול העיקרי בין חברות, בוודאי אלה שמוכרות דרך הרשת, הוא חוויית הקנייה שלו ובראשה האמינות – אספקת המוצר בזמן.

אם כן, יום שישי השחור הוא לא רק חגיגת קניות אלא גם מבחן למהפכה הדיגיטלית והטכנולוגית שעוברת על תחום הקמעונות ועל העולם בכלל. הקניות ברשת הולכות וצומחות, ומאתגרות את העסקים והרשתות שעדיין פועלות במודלים של העולם הישן.

פוליקום כמשל?

סגירת מרכז הפיתוח של פוליקום (Polycom) בישראל מאירה באור חזק את העובדה שלמרות הזוהר וההילה שיש מאחורי עבודה במרכז פיתוח, העובדים הם החוליה החלשה בשרשרת. מאחורי חוזים אישיים נאים ותנאים שאולי לא קיימים בארגונים אחרים, לעובדים אין הגנה מינימלית מבחינת הביטחון התעסוקתי שלהם. סביר להניח שהם יקבלו את מלוא הפיצויים שמגיעים להם, אבל כל אחד מהם יצטרך להתחיל לחפש מקום עבודה חדש, בתנאי שוק לא פשוטים.

העובדות הללו מובילות למסקנה שהתארגנות עובדים בחברות היי-טק אינה מותרות ולא מהווה איום על החברה, אלא קודם כל נועדה להגן על העובדים עצמם, כדי שתהיה להם כתובת למי לפנות אם וכאשר הם יגיעו יום אחד לעבודתם ויקבלו הודעת פיטורים.

ועכשיו לשאלה: האם סגירת מרכז הפיתוח של פוליקום היא תחילתה של תקופה לא נעימה? הדעה הרווחת היא שהחברות הרב לאומיות שפתחו כאן מרכזי פיתוח באו בגלל המוח האנושי שלנו, בגלל החדשנות ובגלל היצירתיות, ולא בגלל עלות העבודה של מהנדס ישראלי. זו כבר מזמן אינה זולה. אבל זה לא מספיק:  יש גם עניין של אווירה עסקית ותדמית לא נכונה שיכולה להיות חלק מהשיקולים.

נכון, עד היום היא לכאורה לא השפיעה, אבל אנחנו חיים במציאות מטורפת בכל החזיתות – מדינית, ביטחונית וכלכלית. הביטחון בכל העולם מעורער, וזו סיבה מספיק טובה להרתיע משקיעים וחברות מלהרחיב את פעילותן.

התדמית של ישראל בעולם מצויה בשפל, וגם כאן אסור להיות שאננים ולהתבסס על מה שקרה עד כה. ההסתה נגד ישראל לא פגעה עדיין בהיי-טק, אבל שום דבר אינו בטוח ומה שיהיה לא בהכרח דומה למה שהיה. לכן, מי שאחראי על ההסברה הישראלית בחו"ל חייב להשתמש בהיי-טק ובטכנולוגיה כקלף חזק ולעבוד הרבה יותר קשה.

השורה התחתונה: סגירת פוליקום יכולה להתקבל כצעד של חברה אחת, אבל היא גם עלולה להיות סנונית שלא מבשרת את האביב בהיי-טק הישראלי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים