לחזות את עתיד ה-IT בלי כדור בדולח

מדי שנה אנחנו טובעים בסיכומי השנה שעברה ובתחזיות לזו הקרובה. הבה נודה על האמת, לעתים התחזיות צופות את הידוע, שלא לומר המובן מאליו, ולעתים הן סתם מפספסות. לכן, על מנת לדעת מה צופן לנו העתיד בכלל ועתיד ה-IT בפרט, אולי כדאי להסתמך על מי שנחשבים ליוצאי דופן במקרה הטוב ומשוגעים במקרה הסביר יותר.

בפברואר 1958, אחרי שברית המועצות שיגרה את הספוטניק 1, שהיה הלוויין הראשון בחלל, ארצות הברית חוותה נחיתות טכנולוגית. דווייט אייזנהאואר, הנשיא האמריקני דאז, מינה את ד"ר ג'יימס קיליאן, נשיא אוניברסיטת MIT, לעמוד בראש צוות הקמה של סוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים  (Advanced Research Projects Agency). מטרת הסוכנות הייתה לקדם את ארצות הברית בתחומי המחקר הטכנולוגי. הפרויקט הראשון שהוטל עליה היה למצוא פתרון טכנולוגי שיאפשר שמירת תקשורת פעילה בתוך ומחוץ ליבשה, במקרה של מתקפת טילים אטומיים שיגיעו מהאויב הסובייטי. הפתרון שנמצא יצר את רשת האינטרנט. ב-1970 צורפה לשם הסוכנות המילה הגנה (Defense), וכך שמה מאז הוא DARPA.

סוכנים שעושים דברים "מחוץ לקופסה"

DARPA ידועה בדעות העצמאיות והלא קונפורמיות של אנשיה ובכך שהעובדים שלה אוהבים לעשות דברים "מחוץ לקופסה". כך, למשל, אחד הפרויקטים שלה הוא פיתוח כלי רכב לא מאויש לשדה הקרב. תקציב הסוכנות הוא רב, קרוב לשלושה מיליארד דולר, אך ההיתכנות של הפרויקטים שלה נמוכה ביותר ויש האומדים אותה בפחות מ-10%. ממילא, רוב הפרויקטים שהיא מבצעת חסויים ומכוונים לצאת נגד המגמות העיקריות המדוברות בשדות הטכנולוגיים השונים. במקביל לפרויקטים המוצלחים היו גם פרויקטים רבים שנכשלו, או שמראש היו בעלי היגיון שנוי במחלוקת, בהם הניסיון ליצור פיל מלאכותי, שיוכל לשאת אנשים וציוד ביערות וייטנאם.

הם בונים גם רובוטים. DARPA. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

בנוסף, עסקה הסוכנות כבר בשנות ה-70 בטכנולוגיות זיהוי דיבור, 30 שנה לפני Siri, ייצרה את עכבר המחשב הראשון, הייתה שותפה לפיתוח ה-GPS, הגתה תוכניות לניקוי החלל מלוויינים ישנים, פיתחה תותבות ביוניות ועוד, כיד הדמיון הטובה עליכם.

הפרויקטים הניסיוניים של DARPA מזכירים לעתים קרובות סטארט-אפים בשילוב סרטי מדע בדיוני: רובוטים, שבבים במוח ומערכות הגנה עם יכולת תיקון עצמי. אבל הם מצביעים גם על כמה מהאתגרים והבעיות בעולם האמיתי, אותם היא מנסה לפתור.

באוקטובר לפני קצת יותר משנה הכריזה הסוכנות על תחרות לבניית מערכת שתהיה מסוגלת לנתח שורות קוד באופן אוטומטי, למצוא את נקודות התורפה שלהן ולתקן אותן כך שתהיינה חסינות מפני התקפה. שווי הפרסים בתחרות הועמד על מיליוני דולרים. DARPA שמה לה בכך למטרה לשנות את האופן בו חברות האבטחה עובדות מהמצב כיום, בו הן מפתחות פתרונות לבעיות רק אחרי שהן מתגלות, למצב בו בעיית האבטחה תתגלה לפני שתהפוך לבעיה.

לפני כשלוש שנים הודיעה סוכנות הביון שהיא מתכוונת להגביר את פיתוח האמצעים המתקדמים ללוחמה מקוונת. לפני שנה וחצי היא חשפה את פרויקט Plan X, שמטרתו להביא לכך שהמשתתפים במלחמה המקוונת יהיו גם משתמשי רשת פשוטים יחסית – האקרים מתחילים או חסרי ניסיון תקיפה כלל, "כאלה שיוכלו להתבונן על דרכים לנהל את שדה הקרב המקוון באופן אינטואיטיבי, כאילו הם משחקים באנגרי בירדס (Angry Birds)", הסבירו החוקרים.

שבב זה ישמיד את עצמו בתוך חמש שניות

בפברואר האחרון חתמה הסוכנות עם יבמ (IBM) על חוזה לפיתוח שבבי CMOS שמסוגלים לקבל מרחוק פקודה להשמדה עצמית ולהפוך את הסיליקון לאבק. הפרויקט, שנושא את השם "משאבים ניתנים לתכנות ולהעלמה" (VAPR), נועד לפתח טכנולוגיות שימנעו ממערכות צבאיות מסווגות ליפול לידי האויב, דוגמת האירוע בו ננטש מסוק של צוות "אריות הים" בעת חיסולו של אוסמה בין לאדן ונפל בידי אנשי אל קאעידה.

ספוטניק 1 – הזרז להקמת DARPA. צילום: אתר נאס"א

חצי שנה לאחר מכן, באוגוסט, חשף הענק הכחול שבב מחשב שפועל באופן שדומה לפעילות המוח האנושי. גודל השבב הוא כשל בול, והוא בעל יכולת עיבוד כמויות מידע גדולות וטיפול בפקודות מכמה מקורות שונים. השבב החדש מנסה לגשר על הפער בין המחשבים הקיימים ליכולות הקוגניטיביות הגבוהות של המוח ולצריכת האנרגיה הנמוכה. הוא פועל בארכיטקטורה נוירונית, עם מיליון נוירונים ו-256 מיליון סינפסות הניתנות לתכנות. השבב מכיל 5.4 מיליארד טרנזיסטורים ומציג ביצועים גבוהים, אף על פי שהזרם שהוא צורך מסתכם רק ב-70 מילי-ואט. DARPA השקיעה בפרויקט עד כה כ-53 מיליון דולר, במסגרת תוכנית "מערכות אלקטרוניקה במורפולוגיה נוירונית בעלות כושר מדרוג והסתגלות פלסטית".

סוכנות? תמנון ענק!

מה עוד עשתה הסוכנות השנה? DARPA מימנה ב-2014 עבור אוניברסיטת הרווארד מחקר לבניית רובוט לביש, שישפר את תקשורת האינטרנט של הלוחמים בשדה הקרב, עסקה בפיתוח רובוטים שיכולים לשאת בשדה הקרב ציוד של עד 400 ק"ג ל-20 ק"מ, מימנה פרויקטים בתחום הבינה המלאכותית ועוד.

יש המדמים את הסוכנות לתמנון ענק, בעל זרועות רבות מכדי לספור. מי שמעוניין לעקוב אחר פועלה מוזמן לעשות זאת בפייסבוק ( Facebook), טוויטר (Twitter), גוגל פלוס (+Google) ויוטיוב (YouTube), שם מדווח לא רק על חוזים, אלא ניתנים גם פרטים מעודכנים על הפרויקטים השונים.