חוסם עורקים למערכת הבריאות

מאת: ג'ימי קוניארסקי

משבר בית החולים הדסה נמשך כבר זמן רב, כאשר הגרעון שנחשף בו מהווה תזכורת למצבה הכלכלי המדרדר של כלל מערכת הבריאות הציבורית בישראל.

מעבר להיותה של מערכת הבריאות גוף שאמון על אספקת שירותי רפואה, היא כוללת גופים כלכליים גדולים ומורכבים לניהול. לדוגמה, סך הכנסות בית החולים הדסה בלבד עומד על 1.6 מיליארד שקלים בשנה והכנסות 11 בתי החולים הממשלתיים הכלליים, המנוהלים על ידי משרד הבריאות, חצו את רף שמונה מיליארד השקלים בשנה. למרות זאת, מערכת הבריאות נאלצת להתקיים במצב של גרעון כרוני: בהדסה הוא עומד על כ-1.3 מיליארד שקלים ובבתי החולים הממשלתיים הוא הגיע בסוף 2012 לכ-900 מיליון.

הגורמים לגרעונות אלה רבים ומגוונים. אחד מהם הוא האופן בו נקבעים תעריפי השירותים הרפואיים. משרד הבריאות, שקובע את תעריפי הטיפולים הרפואיים, מבצע זאת מבלי שיש בידיו את המידע התמחירי המלא של התשומות המושקעות בהליך הרפואי, מה שמייצר עיוות של המחיר, בדרך כלל לרעת הגופים המטפלים, קרי: בתי החולים.

גופים עסקיים גדולים ומורכבים נעזרים לקביעת עלויות הייצור של מוצריהם במערכת תמחיר. מערכת כזו, ברמה כלל ארצית, חסרה במשרד הבריאות. היא תוכל לאפשר לגורמי הניהול והפיקוח במשרד הבריאות, ולמנהלי בתי החולים, לבחון את הקשר בין תשומות לתפוקות ולקבל תמונה קרובה למציאות לגבי עלויות המוצרים והשירותים הרפואיים הניתנים בכל אחד מבתי החולים. מערכת כזו תסייע לקבוע בסיס לתקצוב הוגן של בתי החולים ובאותו הזמן תאפשר להשוות את רמת יעילות הייצור של כל אחד מבתי החולים במערכת.

מבקר המדינה העיר בעשור הקודם, בשני דו"חות נפרדים, על היעדרה של מערכת תמחיר. הוא ציין כי התייעלות בבתי החולים הממשלתיים אמורה להתבסס עליה ושבהעדרה לא ניתן להכין תכנית התייעלות אפקטיבית. משרד הבריאות עצמו, בדו"ח פיננסי על מצב בתי החולים הממשלתיים לשנת 2010, קבע כי העדר מערכת תמחיר ארגונית גורם לכך שמערך מחירי השירותים מעוות ובמקרים רבים לא ריאלי.

בעבר, הקושי המרכזי בהקמה של מערכת כזו היה באופן איסוף המידע בבתי החולים. מערכת תמחיר אפקטיבית דורשת תהליך דיווח מרכזי, שכולל ממשק עם מערכות רפואיות ואדמיניסטרטיביות המנהלות מעקב אחרי מכלול התהליכים בבתי החולים. מערכות כאלה כוללות, לדוגמה, את המערכות: רשומה רפואית לאומית, מזור (ERP במערכת הבריאות), נמ"ר (ר"ת ניהול מרכז רפואי) ועוד. חיבור של המערכות הרפואיות למערכת תמחיר כלל ארצית תספק לצמרת משרד הבריאות את הכלים הניהוליים הנדרשים לייצוב המערכת ולסייע בהבראתה.

על שרת הבריאות, יעל גרמן, ומנכ"ל משרדה, פרופ' רוני גמזו, לבחון את הדוגמאות הקיימות של מערכות תמחיר במדינות צפון ומערב אירופה, שאימצו תהליך דיווח מרכזי על בסיסו נקבעים תעריפי משרד הבריאות. עליהם לפעול להטמעה של מערכת תמחיר ככלי ניהולי במשרד, כזו שתאפשר ראייה כלל ארצית של עלויות הייצור במערכת הבריאות ובחינת היעילות שלה. קידום תהליכי דיווח מרכזיים, הטמעה של מערכת תמחיר ושימוש אפקטיבי בה על ידי הקברניטים יוכלו לתרום להתייצבות כלכלית של מערכת הבריאות ולהקל על הלחץ הכלכלי התמידי בו מצויים בתי החולים בישראל.

הכותב הינו מנכ"ל גולד מיינרס (Gold Miners), המתמחה ביישום של פתרונות לניהול ביצועים עסקיים, ולשעבר מנהל מחלקת תמחיר וניתוחים עסקיים בסלקום.