השבוע שהיה

האם שיא הגינס שקבע היום (ה') שמעון פרס בלמידה מרחוק הוא לא יותר מאשר תעלול יחצ"ני? האם בעקבות הדיון בכנסת יחזרו מוחות הביתה? והאם אפל מחרימה את ישראל?

לימוד מרחוק כשיא גינס או תעלול יחצ"ני?

קמפיין יחסי ציבור משולב של רשת עמל וחברת סיסקו (Cisco), בשיתוף יפה של בית הנשיא, הוליד היום (ה') אייטם מעניין לכל הדעות: נשיא המדינה, שמעון פרס, התפנה מעיסוקיו הרבים למשך שעה, הפך להיות מורה לאזרחות ושבר שיא גינס בכך שהעביר ל-7,100 תלמידים ב-215 בתי ספר של רשת עמל את השיעור המקוון הגדול ביותר בעולם.

לימוד מרחוק אינו המצאה חדשה. הוא החל כבר לפני שני עשורים. בישראל ההמצאה הזאת נכשלה כי אנחנו מדינה קטנה ועלויות ההשקעה, אז, בהכנה לתשתיות כדי שתלמידים ילמדו מרחוק לא היו כדאיות בהשוואה לחלופות אחרות, שכירת מבנים או הסעת תלמידים למרכזי למידה. סיסקו הרי לא נותנת את התשתיות בחינם.

הזמנים משתנים וכיום רוחבי הפסים מאפשרים לבצע שיחות וידיאו בצורה זמינה, אפילו מהטלפון הנייד. עורכי ספר השיאים של גינס מתלהבים מהיכולת לדבר בבת אחת עם כל כך הרבה תלמידים וטוב שהיא נשבר בישראל, מדינת ההיי-טק.

אלא שלמרבה הצער, השיא הזה, של דיבור בו זמנית לאלפי תלמידים, לא בא לידי ביטוי בשורה ארוכה של תחומים שקשורים בתקשוב החינוך בישראל. שם אנחנו רחוקים משיאי גינס כמרחק מזרח ממערב, ובניגוד למאמצים הרבים שנדרשים ממי שרוצים לשבור שיא גינס, המשאבים כאן הם בידינו. השאלה היא של סדרי עדיפויות, הפניית תקציבים, הכשרת מורים והעצמת מעמדם בכיתה ובכלל בחברה הישראלית.

כמות הדיבורים וההצהרות עולה על המעשים. שנת 2014 כבר יכולה להיחשב כאבודה, עקב הקיצוצים בתקציב אותם נאלץ שר החינוך, שי פירון, להשית על כל המערכת. לגבי 2015, שום דבר עדיין לא ברור.

השורה התחתונה: אם המופע של פרס יצליח להניע גלגלים תקועים במערכות השלטון ואצל מקבלי ההחלטות ויביא לתגבור התקשוב בחינוך, הרווחנו פעמיים – פעם אחת שיא גינס ופעם שנייה זירוז תוכניות להכשרת הדור הבא של מקבלי פרס נובל.

מי יחזיר את המוחות הביתה?

עוד נושא שדומה אצלנו למזג האוויר הוא בריחת המוחות. הרבה דיבורים, פחות תוצאות. פעם בשנה מכנסת הכנסת דיון "חגיגי" עם מדענים מכובדים, שקיבלו פרסים או הצטיינו, ובתוך מסגרת זו דנים בסוגיה הכואבת של החזרת המדענים המצוינים לישראל. השיח הציבורי עוסק יותר בבריחת המוחות, כאשר לאף אחד לא ברור מדוע מדען שמסיבות כאלה או אחרות רוצה להעמיק את הידע והפעילות שלו בחו"ל נחשב ל-"מוח שבורח", בעוד שאלה שנשארים בארץ ולא עושים מספיק כדי להחזירו נחשבים ל-"מוחות מבריקים".

נשיא המדינה, שמעון פרס, מנופף לתלמידים לשלום במהלך השיעור המקוון. צילום: מארק ניימן, לע"מהריטואל הזה חזר על עצמו גם השבוע בדיון עקר וחסר כל תכלית שקיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הפרלמנט שלנו בנושא זה. הפעם האורחים היו חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2013, פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לויט. בישיבה השתתף גם פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011.

פרופ ורשל אמר כי יש צורך להעלות את קרנו של המדע בעיני התלמידים והתקשורת. הוא הוסיף כי יש לטפח מורים ראויים למדעים שיטמיעו את אהבת המקצוע בתלמידים. לדברי פרופ' לויט, רוב המדענים הסיניים נמצאים בארצות הברית, אולם בסין מציעים להם הרבה כסף כדי שיחזרו. פרופ' שכטמן ביקש מקובעי המדיניות לחשוב בצורה יותר יצירתית: "בואו ניצור מרכזי מחקר אזרחיים כמו סינקוטרון ובנוסף נכשיר מורים טובים יותר ורבים יותר למקצועות המדעיים". פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן, דיבר על חוסר האפשרות של ישראל לקלוט מדענים מחו"ל. לדבריו, לא רק שישראל מייצאת לחו"ל מדענים, היא גם לא יכולה לייבא מדענים טובים מחו"ל בגלל העדר תקציבים. ח"כ משה גפני, יו"ר הוועדה, והח"כים נחמן שי ובועז טופורובסקי קראו לממשלה להעלות את התקציבים למרכזי המצוינות ולמלא בכך את התחייבותה מלפני שנתיים. האם בעקבות הדיון הזה מוח אחד יחזור הביתה? ספק גדול.

אל תקפיאו את השרתים

אין ספק שאחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על סדר יומו של המנמ"ר בשנה הקרובה יהיה תחום התשתיות והדטה סנטר. הוכחה לכך ניתן היה לקבל בכנס השנתי לענייני דטה סנטרים ותשתיות, Data Center 2014, שאנשים ומחשבים ערכה השבוע בתל אביב. הצפיפות הרבה באולמות התצוגות וההרצאות העידה על האתגרים שעומדים כיום בפני הארגונים: שנדרשים להתמודד עם כמויות עצומות של מידע ולהפוך אותן למידע שמניב כסף או שירות טוב יותר, ומצד שני לא לייקר ולא להיכנס להשקעות חדשות. הגורם המרכזי בדטה סנטר שמשפיע על העלויות הוא החשמל, וזה מרכיב גלובלי שקיים בכל מדינה, לא משנה לאיזו חברת חשמל הארגון מחובר. מה שמקפיץ את מחיר החשמל הוא מיזוג האוויר.

טים קוק, מנכ"ל אפל. צילום: ואלרי מרצ'יב, ויקיפדיהעד כאן שום דבר לא חדש. מה כן התחדש? יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר, היה מספיק אמיץ כדי לשחוט במהלך הכנס פרה קדושה מרכזית בנושא: אל תאמינו למי שיגיד לכם שהטמפרטורות בחדר המחשב צריכות להיות פחות מ-25 מעלות. כל מערכת. בטמפרטורה של 25 מעלות ניתן לייצר אנרגיה סבירה, וכדאי לשכוח מהסיפורים שבחדר המחשב צריך להיות "קפוא" כל הזמן. זו אגדה אורבנית שעבר זמנה והאמונה בה נובעת לעתים מחוסר מקצועיות של בעלי תפקידים, שפועלים בדטה סנטר כמו קבלני מיזוג אוויר.

פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI, בישר במהלך הכנס כי יהיו מעבדים שיזללו פחות אנרגיה ובכך יוזילו עוד יותר את העלויות. מדובר במעבדים של ARM שכבר קיימים ובקרוב גם מעבדים של אינטל (Intel).

בשורה התחתונה, המסר של כל הדוברים בוועידה הוא שאם חשבתם שכבר למדתם הכול על חיסכון בדטה סנטר, כדאי שתתעדכנו ותתעוררו, רגע לפני שחשב הארגון שלכם ייתן לכם בראש, אחרי שיראה את חשבון החשמל הקרוב.

האם אפל מחרימה את ישראל?

השבוע התבשרנו כי נשיא אפל (Apple), טים קוק, ביקר בטורקיה, לרגל חנוכת הסניף הראשון של החברה במדינה זו. לא זכור לנו שכאשר חנכו פה את הסניף שמוכר את מוצרי אפל בישראל זכינו לביקור של אורח רם דרג כמו מנכ"ל אפל. יצוין כי אפל מוכרת את מוצריה בישראל מזה שני עשורים לפחות ויש לה כאן שוק די גדול של קהל שבוי ומאמין במוצריה.

האם זה לא מצדיק ביקור נימוסין של מנכ"ל החברה, במיוחד אם הוא במרחק של פחות משעה טיסה לישראל? או שמא אפל נכללת במניין החברות הבינלאומיות שבמודע או שלא במודע מחרימה את ישראל, על ידי כך שפשוט מתעלמת ממנה? נשמח לתשובה ממי שמוסמך לענות על כך.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים