זכות העיון – מה זה ואיך עושים את זה?
מאת: רונית קריספין, מנהלת פרטיות ראשית בחברת אנרג'י טים (Energy Team)
בימים האחרונים נרעשנו מאיסוף המידע עלינו על ידי משטרת ישראל. אבל היא לא היחידה שמחזיקה עלינו מידע רגיש.
חשבתם פעם בכמה מאגרי מידע אתם מופיעים? אם אתם אנשים שמקפידים לשמור על הפרטיות שלכם, אתם בודאי מופיעים "רק" בעשרות מאגרי מידע. אם אתם פחות מקפידים על פרטיותכם, יש להניח שבעשרות רבות, ואף יותר.
בדבר אחד אתם יכולים להיות בטוחים: לפי פרסומים שאינם זרים, אתם מופיעים במאגר המידע של משטרת ישראל. גם אם מעולם לא עברתם עבירה. סתם ככה, כי בא להם לשמור עלינו טוב מהנדרש.
האם יש מה לעשות עם זה? כן!
אם במקרה אתם יודעים שאתם במאגר מידע, נניח של חברת האשראי, של הבנק, של מכון מיון שפעם עברתם בו תהליך גיוס לעבודה, דעו שיש לכם זכות לעיין במידע שנשמר עליכם בו, וזאת לפי סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות.
אבל, קחו בחשבון – זכות העיון היא מהזכויות המתישות ביותר למימוש.
אם תחליטו לבקש ממנהל מאגר המידע לממש את זכות העיון במידע ששמר עליכם, תצטרכו לנשום עמוק. למה?
תהליך העיון הוא לא פשוט לא לנושאי המידע (משמע לאנשים שהמידע שלהם מופיע במאגר המידע) ולא למנהלי מאגר המידע (אילו שאוספים את המידע עלינו).
ראשית, אתם נדרשים למלא טופס ייעודי. לבקש באופן מדויק את מה שתרצו ממאגר המידע הנכון, להעביר תשלום זעום ולהגיע לעיר שבה מוחזק המידע, בשעות מוגדרות.
פה תוכלו לראות את הטופס שהנפיקה רשת חנויות iStoreil לאחר שהרשות להגנת הפרטיות פרסמה את ההנחיה לעניין זכות העיון בהקלטות קול, וידיאו ומידע דיגיטלי נוסף.
נוסח לבקשת העיון, כפי שהוא מופיע בתקנות
כן, לעיתים עלולים לדרוש מכם חתימה פיזית על הטופס ולהערים קשיים אחרים, ככל שמאפשר הסעיף הזה בחוק. למשל, תקנה 2 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון) קובעת כי ניתן לדרוש מהמבקש להגיע אל העיר אשר בה מוחזק מאגר המידע, ובשעות שהגדיר מנהל המאגר. תחשבו מה המשמעות של הדבר כאשר מאגר המידע מוחזק בענן.
תקנה 6 לתקנות אילו מאפשרת ממאגר המידע לדרוש תשלום מקסימלי של עד 20 שקלים ישנים (שזה אגורות ספורות לפי ערכם כיום).
מנגד, נדרשת סבלנות להבין שגם למנהלי מאגר המידע אין מדובר בפרוצדורה פשוטה. מימוש הזכות לעיון היא לעיתים קרובות מסורבלת גם עבור מנהלי מאגר המידע – איך שולפים נתונים של נושא מידע אחד? איך מוודאים לטשטש מידע על נושאי מידע אחרים ולהימנע מפגיעה בפרטיות של אנשים אחרים? מי יעסוק בשליפת המידע? מי ישלם על הזמן והמאמץ הנדרשים כדי לשלוף את המידע והכנתו לקראת שליחה למבקש המידע?. וככל שמימוש הזכות הזו יהפוך לשכיח יותר, כך עלויות מימושה עלולות להתגלגל אל נושאי המידע עצמם.
הגשתם בקשה לעיון ולא קיבלתם תשובה תוך 30 יום, או קיבלתם תשובה שלילית? יש לכם זכות לערער לבית משפט השלום הקרוב לעיר שבה מוחזק מאגר המידע. תצטרכו להזדרז, הזכות היא לשלושים יום מרגע הסירוב.
בא לכם לדעת מה נאסף עליכם במשטרת ישראל? הזכות אינה קיימת כלפי מאגרי מידע של רשות ביטחון, רשות בתי הסוהר, רשויות המס וכאילו. בכל זאת, מדינה דמוקרטית.
ב-28.3.23 יתחיל המחזור השני של קורס הכשרת ממונה פרטיות (DPO), שמרצים בו מיטב המומחים בארץ בתחום הגנת הפרטיות. לפרטים נוספים הקישו על הקישור הבא
