5G – הקרב על הובלה וחדשנות
רשתות 5G הינן רשתות קריטיות ומנדטוריות להובלה טכנולוגית ושליטה בטכנולוגיות ותקשורת. כל הדורות הסלולריים הקודמים התמקדו באספקת שירותי גלישה סלולרית ובהעלאת מהירויות הגלישה ● אז למה 5G עדיין לא קורה אצלנו בישראל?
אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל
בכל העולם כמעט מהפכת ה-5G כבר בעיצומה: לא רק בשווקים המובילים – ארה"ב, סין, יפן ודרום-קוריאה – אלא גם בסעודיה, אבו-דאבי, רוסיה, בריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה, שוויץ, פינלנד, אירלנד ועוד. באירופה לבדה, הנחשבת למאחרת, יש כבר 125 ערים עם 5G וכן 11 מסדרונות-כבישים בין-מדינתיים, המאפשרים 5G בנדידה. אנחנו בנוקיה, כיצרנית תשתיות תקשורת והענן מהגדולות בעולם, גאים על כ-50 זכיות בחוזי 5G במדינות שונות.
אז למה 5G עדיין לא קורה אצלנו בישראל? איך קרה שאפילו בפיליפינים ובהודו ובצ'ילה יש ניסויי 5G מתקדמים לקראת פריסה מסחרית, ואצלנו לא?
בשנים האחרונות נפתח פער טכנולוגי משמעותי באיכות תשתיות התקשורת הלאומיות, בינינו לבין רוב מדינות העולם. במדינה שבה חבילת סלולר חודשית עולה כמו מנת פלאפל, אין, פשוט אין סיבה לחברות הסלולר הנמצאות בהפסדים להשקיע בפיתוח הרשת. אנו חיים את טראומת העבר מלפני עשור, כשמחירי הסלולר היו יקרים מאוד, אולם הרפורמה שהצליחה ליצור תחרות, הלכה לקיצון השני, ריסקה את שוק הסלולר ויצרה חוסר איזון וכשל שוק, שמונע קדמה, חדשנות ופיתוח רשתות ושירותים חיוניים.
רשתות 5G הינן רשתות קריטיות ומנדטוריות להובלה טכנולוגית ושליטה בטכנולוגיות ותקשורת. כל הדורות הסלולריים הקודמים התמקדו באספקת שירותי גלישה סלולרית ובהעלאת מהירויות הגלישה. ה-5G הוא הראשון שפותח בראש ובראשונה עבור התעשייה, עבור הארגונים העסקיים, המפעלים החכמים, המכוניות החכמות, גופי שיטור והצלה ועוד. ה-5G כולל בתוכו מנגנוני בידול משוכללים, המאפשרים לספק שירותים שונים – כגון מהירות, זמן תגובה, אמינות – לצרכנים שונים, לפי דרישה (וכמובן לפי תשלום). כך למשל, גופי שיטור והצלה ישלמו על שירות סלולרי הנותן להם תיעדוף על המשתמשים הרגילים במקרים של עומס ברשת, גופי רפואה ישלמו על שירות ייעודי המאפשר להם לנטר חולים מרחוק באמינות גבוהה במיוחד, מפעל חכם ישלם על מהירות גבוהה וזמני תגובה קצרים המאפשרים לו לשפר את התפוקה ולהגדיל את הבטיחות, מכונית חכמה (ולאו דווקא אוטונומית מלאה) תוכל לקבל אוטומטית אינדיקציה ממכונית אחרת על מכשול מעבר לעיקול ועוד.
כמובן שגם הצרכנים הפרטים יוכלו ליהנות מכך: גיימרים ישלמו יותר כדי לקבל זמני תגובה קצרים יותר, צופים במשחק כדורגל ישלמו יותר כדי לראות את המשחק בתלת-מימד ו/או עם שכבת מציאות מועשרת בפרטי סטטיסטיקה, וכדומה.
האם יש די ב"מכרז תדרים" של משרד התקשורת?
משרד התקשורת יוצא בימים אלו ב"מכרז תדרים", שתכליתו לעודד כלכלית את סגירת הפער הסלולרי בינינו לבין העולם, הן בדור 4 והן בדור 5. מדובר במהלך מבורך, אך אין בו די, ולא פלא שחברות הסלולר העוסקות בהישרדות מקבלות אותו בסקפטיות.
מדובר בתהליך בו המדינה מוציאה למכרז רישיונות לשימוש בלעדי ברצועות תדר, לשימוש חברות הסלולר. הזכות לשימוש בלעדי מבטיחה לחברה הסלולרית פעולה ללא הפרעות-רדיו, ומאפשרת לה להבטיח שירות לציבור. בדיוק כמו בנדל"ן, כאשר יזמים מתחרים במכרז על הזכות הבלעדית לבנות מגדל מגורים על מגרש מסוים, כך גם בסלולר החברות מתחרות על הזכות הבלעדית להקים רשת סלולרית ברצועת תדר מסוימת. רצועות התדר השונות נבדלות ביניהן בגודל ובמיקום (ממש כמו מגרשים), וזה עתיד להשפיע על מחירן בתהליך המכרזי. מה שעוד ישפיע על המחיר הוא הציפייה של חברת הסלולר לייצר לעצמה הכנסות (כמו שהיזם מצפה למכור דירות במגדל החדש). לצערנו, לחברות הסלולר אין ממש ציפייה כזו.
מכרז התדרים הנוכחי כולל בתוכו רצועות תדר בגדלים שונים בתחומי 700, 2600 ו-3500 מגה-הרץ, והוא מכיל, כאמור, מספר מנגנוני תמרוץ לחברות הסלולר. האם תכנית התמריצים תצליח? האם שוק הסלולר יצא מהבוץ? על פי כל הסימנים, אין בכך די. בהיעדר שינוי מבני בשוק של שישה שחקנים פלוס, לחברות הסלולר המדממות אין תקציבים, ואנחנו נמצאים במצב של "כשל שוק" חמור, אולי החמור ביותר בקרב המדינות המתקדמות וגם הפחות מתקדמות. הסיבות לכך מגוונות: ריבוי מתחרים שאין לו אח ורע בעולם, שגורם לתמחור חבילות במחירים של מנות פלאפל; חוסר מודעות ציבורית למה צריך 5G; ואולי הסיבה העיקרית והפחות מוכרת היא איסור רגולטורי למכירת שירותים המבודלים במהירות ובאמינות! איסור זה מעקר מהשורש את היתרון הגדול בשירותי דור 5 (שפורטו לעיל) ולכן לא מאפשר הגדלת הכנסות משירותי פרימיום.
נותר רק לקוות שהממשלה החדשה בישראל, לכשתקום, תכיר בחשיבות האסטרטגית של 5G למשק הישראלי ותתייחס לנושא כפרויקט בעל עדיפות לאומית. אנחנו בנוקיה ישראל נשמח מצידנו להביא את בשורת ה-5G במהרה לישראל.
