יובל ירט, אג'יילספרקס: "קאנבאן תופסת תאוצה, כי היא מספקת תמונה כוללת של תהליך הפיתוח"

"תפיסת קאנבאן (Kanban) משפרת את תהליכי הפיתוח. היא תופסת תאוצה באחרונה, כיוון שהיא מספק תמונת מצב כוללת על תהליך הפיתוח, וכך מאפשרת לגלות במהרה צווארי בקבוק", אמר יובל ירט, יועץ לתחום קאנבאן באג'יילספרקס (AgileSparks).

ירט העביר בשבוע שעבר סמינר למנהלים בנושא. הסמינר נערך במלון דניאל בהרצליה על ידי אג'יילספרקס, העוסקת בתחום ייעוץ והטמעת אג'ייל, והופק על ידי אנשים ומחשבים.

לדברי ירט, "קאנבאן מתחילה לתפוס כמערכת ותפיסה מובילות בעולם של ניהול פרויקטי פיתוח תוכנה, כיוון שהוא מגדיל את יעילות תהליכי הפיתוח, ומיושם בהצלחה בארגונים רבים בעולם ובישראל".

מה זה בעצם קאנבאן?
"מדובר באחד הענפים בתוך המשפחה האג'ילית (אג'ייל, Agile – זריז, גמיש ומסתגל בקלות ובמהירות), והתפיסה משלבת בתוכה היבטים מעולם הניהול הרזה.

התפיסה פותחה ומומשה לראשונה לפני 30 שנים במפעל טויוטה (Toyota) ביפן, ושמה דגש על ה-'Just In Time', משמע – ייצור במשיכה (pull), כיוון שכל שלב בתהליך נמשך בתגובה לשלב הקודם לו. בקאנבאן לא נעשה שימוש בתחזיות. זאת, בניגוד לתפיסת הייצור בדחיפה (push), שלפיה מייצרים לפי תחזיות של צרכים עתידיים, וכך נוצרים פעמים רבות מוצרים למחסנים. המטרה בקאנבאן היא להביא את המוצרים לנקודה מסוימת בתהליך, בזמן שהם נדרשים ובכמות הקטנה ביותר הנדרשת. בדרך זו מצמצמים את הבזבוז וחוסר ההתייעלות ומתמקדים במה שהלקוח צריך כרגע".

מה לקאנבאן בעולם פיתוח התוכנה?
"הניהול הרזה החל בעולם התעשייה ומפעלי הייצור, ומשם הוא עבר לעולם השירותים, לסביבת משרדים ולבתי חולים. מטפורית, הקאנבאן הוא מעין 'נכד' של הניהול הרזה ושל אג'ייל.

קאנבאן אומר למנהלי פרויקטים בעולם הפיתוח: 'הביטו על כל העבודה שיש לכם בתהליך, חישבו על שרשרת הדברים שקורים לכל רכיב ולכל יכולת שאתם צריכים לפתח. עשו זאת כבר בשלב המחשבה הראשונית של הפרויקט והמשיכו בכך בשאר השלבים – תכנון, פיתוח, בדיקה ושחרור. חישבו על עולם הפיתוח כעל פס ייצור של יכולות ורכיבים'.

כשאתה מתחיל לחשוב על התהליך כעל פס ייצור, אתה מפסיק לחשוב בצורה של 'מפל מים', משמע – של כל האפיון בבת אחת וכל הפיתוח והבדיקות במכה. במקום זאת, אתה עושה את כל שנדרש בעבור מקטע עבודה בצורה מסוימת, ולאחר מכן עובר לתכולות הבאות. בדרך זו ניתן להפעיל את כל התובנות של הניהול הרזה ושל תורת האילוצים (TOC – ר"ת Theory Of Constraints), שפותחה על ידי ד"ר אליהו גולדרט, פיזיקאי ישראלי. תורת האילוצים מנסה לתת מענה ניהולי למצב הקיים בשוק המודרני, שבו מעמדו של הלקוח התחזק ומצריך את היצרן להיות גמיש יותר ולהתמודד עם תחרות רבה יותר. היא אומרת: הבה נטפל בקצב שרשרת הייצור, על ידי זיהוי הנקודות החלשות, צווארי הבקבוק, ואז נוכל להשתפר במקום שעוצר או מאט את הקצב.

צוואר הבקבוק יכול להיות בתוך הצוות, בין הצוותים או ברמה הארגונית. מציאתו עוזרת להתחיל בתהליך של KAIZEN, שביפנית משמעותו שיפור מתמיד.

מעבר לכך, קאנבאן מספקת מדדים העוזרים לארגון להבין את ביצועיו ואת יכולתו לעמוד בהבטחות. היא מייצרת דו שיח בריא יותר בין ארגון הפיתוח והארגון העסקי, בין המנמ"ר והצרכנים. קאנבאן משתמשת באמצעים מאד חזותיים, ליבתה היא 'לוח הקאנבאן', שעליו רואים את כל המשימות, מה מצבן, מי עושה אותן, ומה תקוע ודורש טיפול. היא מיישמת את הרעיון של שקיפות במהלך תהליך הפיתוח".

"אחת הסיבות שבגללן הקאנבאן תופס תאוצה היא שהוא נותן תמונה כוללת של תהליך הפיתוח, לצד חיבור טוב יותר בין צד הפיתוח והצד העסקי", אמר ירט. "הקאנבאן מספק גרסה פרגמטית של אג'ייל ומאפשר לעבור לאג'ייל בצורה מדורגת לארגון, תוך מתן לוח מחוונים, המוכוון מאד לציפיות של העסק מעולם הפיתוח. הוא שם דגש על עמידה בהתחייבויות, עמידה בתכנון על פי הצפי ומכוונות מאוד גבוהה לזמן הגעה לשוק ולגמישות. בקיצור – קאנבאן כאן ועכשיו".

בכנס נשא דברים גם ארז טצ'ר, ממייסדי אג'יילספרקס. הוא אמר, כי "אג'ייל נמצא כבר במיינסטרים. אנחנו בפירוש מזהים עלייה במסר החברות הרוצות להטמיע מתודולוגיות פיתוח וניהול חדשניות, על מנת לשפר תהליכים". טצ'ר הוסיף, כי החברה עוסקת בהטמעה ובלווי של פרויקטי פיתוח במתודולוגיה זו ביותר ממאה ארגונים בישראל. לדבריו, "אנחנו בפירוש מזהים גל שני של התעניינות בתחום, לא רק אצל חברות תוכנה, כבעבר, אלא גם אצל ארגונים פיננסיים וחברות טלקום. המגמה בארץ תואמת את המגמה העולמית".