עד כה בקמא-טק: יותר מ-1,100 סטארט-אפים שהוקמו על ידי חרדים

"כשהקמנו את מאיץ קמא-טק ב-2013 פנו אלינו חמישה סטארט-אפים בבקשת סיוע", כך אמר מוישי פרידמן, מייסד שותף ומנכ״ל קמא-טק, באירוע לרגל הצגת 10 החברות שסיימו את המחזור השלישי. "עד פתיחת המחזור הראשון פנו 224 חברות ובחרנו מתוכם שמונה. היום המספר כבר הגיע ל-1,100 חברות שפנו לתוכניות השונות במאיץ".

לדבריו, "אנו עושים מה שכל אקסלרטור עושה – נותנים הדרכה של מנטורים, מסייעים בפיתוח עסקי ופיתוח טכנולוגי, אבל בנוסף –  סטארט-אפים חילוניים גדולים מארחים סטארט-אפים חרדים. בין היתר מדובר בחברות כגון קלטורה (Kaltura), Wix, טאבולה (Taboola) ואאוטבריין (Outbrain). אפילו האקסלרטור של מיקרוסופט (Microsoft) מאמץ סטארט-אפים של קמא-טק".

עוד נתון מפתיע, מבין יזמי הסטארט-אפים שעברו עד כה במאיץ, 40% הן נשים. הסטארט-אפים, גם מהמחזורים הקודמים, גייסו עד כה למעלה מ-60 מיליון דולר ומעסיקים 160 עובדים, ונתון מיוחד לחברה החרדית – לכולם ביחד יש 150 ילדים.

לאחר מכן עלו היזמים והציגו את החברות:

• Joku נוסדה על ידי אושי אבלס ומנדי קוריץ מבני ברק. החברה מבקשת מבעלי עסקים הרשאה למצלמות האבטחה החיצוניות שלהם (אלו הפונות למרחב הציבורי) ובונה את הדור הבא של העיר החכמה והמצולמת באמצעות מצלמות ההמונים. כיום לחברה כמה מאות עסקים שהצטרפו לשירות, ולחברה לקוחות גדולים כמו משטרת ישראל וחברות ביטוח.
• Cognitive ID נוסדה על ידי היזם הסדרתי שלמה נרקולייב. החברה פיתחה טכנולוגיה המבוססת על בינה מלאכותית שיודעת לזהות את התנהגות המשתמש הקבוע בתוך זמן קצר מאוד, ולפי הפרופיל שלו היא מגלה בשניות בודדות שמשתמש אחר יושב על המערכת, וכך היא מתריעה או חוסמת אותו. החברה גייסה כמיליון דולר ממשקיעים פרטיים.
• Webbing Labs נוסדה על ידי אברהם אורבך ושותפו איוון צ'רניק כמערכת הפעלה לקבוצות עבודה וקבוצות שונות. התוכנה משלבת בין קבוצות פייסבוק (Facebook) וקבוצות ווטסאפ (WhatsApp) עם יכולות טכניות שמותאמות לקבוצות משתמשים שונים. באפליקציה כבר עושים שימוש גופים שונים עם אלפי משתמשים והיא תרה אחר מימון לצמיחה והמשף פיתוח.
• 2Drive נוסדה על ידי אלי ממן ולוי קירשנבאום. שני חסידי חב"ד שמעוניינים לעשות לתחום לימודי הנהיגה בארצות הברית את מה שעשתה אובר (Uber) לתחום המוניות. בארצות הברית לימודי הנהיגה הם בעיקר תרגול על ידי נהגים ותיקים ולא על ידי מורים.  2Drive מאפשרת לתלמידים לחפש נהגים ותיקים מהסביבה שילמדו אותם בתשלום.
• Membit נוסדה על ידי רותי מרגליות. בעברה מייסדת חברת פיתוח התוכנה Irox. החברה מפתחת פתרונות צ'טבוט לעסקים וארגונים שביכולתם לא רק לפטפט עם הלקוח ולהבין מה הוא מחפש בשירות הלקוחות, אלא גם לעשות פעולות של ממש דרכה, כמו תשלומים, מילויי טפסים ועוד.
• Knowledge Works נוסדה על ידי רוני רנדל במטרה ליצור את סדר היום שלנו מתיבת הדוא"ל, זאת תוך שימוש ביכולות בינה מלאכותיות שפיתחה החברה. החברה גייסה גיוס פרה-סיד של כ-100 אלף דולר.
• MilkStrip נוסדה על ידי אביטל בק והדס שץ. השתיים שנושאות תואר ד"ר ממכון ויצמן פיתחו סטריפ שטובל בחלב אם שאוב ונותן הצצה לאיכות חלב האם בזמן אמת באמצעות אפליקציה. הסטריפ שעלותו נמוכה מאוד מאפשר לכל אם לדעת מה שלום החלב שלה אחרי שהוא יוצא מהמקרר, לפעמים אפילו שבועות אחרי השאיבה.
• Galileo שנוסדה על ידי אלי אריאל, מפתחת רכיב GPS שאינו זקוק למשדר מעבר למקלט ה-GPS, אלא מבוסס תוכנה בלבד. מה שמעניק יתרון משמעותי גם במחיר הרכיב וגם באיכותו ובצריכת הסוללה של המכשיר הסלולרי. המוצר נמכר לענקיות הסלולר בעולם באצמעות CEVA  וקיידנס. Galileo גייסה כמה מליוני דולרים וכעת בתהליך גיוס A ממשקיעים אסטרטגיים מובילים בעולם.
• CauseMatch נוסדה על ידי היזם הירושלמי ג'וזף בורשטיין במטרה להפוך את גיוס הכספים הפילנתרופי להמוני וחכם. CauseMatch בנתה מנוע המבוסס על בינה מלאכותית שיודע לאתר תורמים פוטנציאליים ולפנות אליהם בצורה ממוקדת וחכמה. עד היום גויסו באמצעות CauseMatch כ-80 מליון שקלים בקמפיינים שונים.
• Anomalee נוסדה על ידי היזמת אסתר יהודית ובעלה ליאור קשטנוב, עם המנכ"ל ליאור פריד. Anomalee היא פלטפורמה שיושבת על השרתים והמחשבים ומתריעה בפניהם על תקיפות עתידיות, זאת באמצעות מנוע בינה מלאכותית ו-Big Data שמגלים את החשיפה לעיתים שעה לפני שהיא מתרחשת ולעיתים אפילו חודש קודם.

לסיכום האירוע נערך פאנל בהשתתפות מנכ"לית קלטורה, מיכל צור (שייסדה בזמנו את סיוטה ביחד עם השר נפתלי בנט), מנכ"ל איירון סורס (Ironsource), תומר בר זאב, ויינון ברכה שהקים וניהל את פריים-סנס עד שזו נמכרה לאפל (Apple).

מיכל צור, מנכ"לית קלטורה. צילום: אבי בליזובסקי

לדברי צור, "פגשתי את מוישי במקרה באירוע בירושלים. מישהו חיבר בינינו אז והתעניינתי לשמוע מה עושה קמא-טק. פגשתי אנשים מעניינים שעושים פריצות דרך. גם החיבור עם עולם החרדי מרתק אותי. מאז אני נרתמת עד כמה שאני יכולה".

"אני רואה הרבה סטארט-אפים ומחפשת מי היזמים. בעולם החילוני קל מאוד לסווג יזמים לפי קריטריונים. מאוד ריתק אותי להבין. מבחינת הרעיונות וההצגה מדובר ברמה יותר גבוהה ממקומות אחרים. גם חלק מהרעיונות מעניינים במיוחד. האתגר – לפחות שלי – הוא איך מסווגים. איך מבינים אם באמת היזם לגמרי משוגע לדבר. סטארט-אפ זה רכבת הרים – צריך לראות אם לאנשים יש כוחות נפשיים לעשות את המסע הזה. אנשים מדהימים, רעיונות טובים. גם אצלנו בחברה אנחנו מעסיקים חרדים. מאוד מעניין".

תומר בר זאב, מנכ"ל איירון סורס. צילום: אבי בליזובסקי

לדברי בר זאב, "גם לפני שקמא-טק הוקמה, העסקנו עובדים דתיים ואפילו חרדים. התעניינתי בעולמות שלהם ונוצרה הפגישה. להיות יזם ולהקים חברה זה כל כך קשה – אתה צריך מניע פנימי. דווקא בקהילות האלה אם קם יזם ואומר 'אני רוצה לעשות את זה' – זו כבר מסננת מאוד טובה, כי זו לא ברירת המחדל".

בנוסף, אמר, "כשאנחנו מעסיקים חרדים או אלו שאירחנו, יצאנו מתוך הנחה שצריך לבצע התאמות – מטבח מיוחד, אולי לומר ללקוחות להגיע בלבוש צנוע – אבל בסוף לא עשינו שום דבר. יש תפיסה מוטעית שאלו עולמות שונים נורא. בסוף הם אנשים, הם קמים בבוקר ורוצים לתקשר. אני לא מחבק אותם – אבל חוץ  מזה הכל אותו דבר".

יינון ברכה, מייסד פריים-סנס. צילום: אבי בליזובסקי

"פגשתי אנשים מוכשרים עם מוטיבציה גבוהה להצליח", אמר ברכה. "מה שמפתיע הוא שאני רואה הרבה מאוד משותף ביניהם לבין סטארט-אפיסטים חילונים. מה שחסר זה נטוורקינג. הם גדלו בסביבה מסוימת ולא כל כך מבינים איך התעשיה עובדת. אין להם קשרים וזה מה שקמא-טק והמנטורים יכולים לתת להם. כל סטארט-אפ שנולד, הסיכויים שלו להצליח נמוכים. צריך להאמין, להיות נחושים וגם בעלי מזל. צריך את העצות הטובות בזמן הנכון."