פרופ' קמיל פוקס: "לרשת יכולת גדולה יותר לנבא תוצאות בחירות מאשר לסקרים הרגילים"

"לרשת יכולת גדולה יותר לנבא תחזיות מדויקות מאשר לסקרים הרגילים", כך אמר פרופ' קמיל פוקס, ראש פרויקט המדגם.

הדברים נאמרו ברב שיח מיוחד שנערך בבית אנשים ומחשבים לקראת הבחירות הקרבות, תחת הכותרת "אסיפת העם ברשת תכריע את הבחירות?". הנחה את האירוע יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"הכלים שקיימים ברשת מספקים הרבה יותר מידע עלינו ולכן יכולים להניב הרבה יותר דיוק לגבי התוצאות הצפויות. מדגם שנוצר שם נבנה על ידי מרכיבים נוספים, מעבר לשאלה 'מה הצבעת בבחירות הקודמות?' והתייחסות לשאלות דמוגרפיות", הסביר פרופ' פוקס.

הוא הדגים: "גוגל (Google), באמצעות Google Commerce, עשתה סקרים בבחירות 2012 בארצות הברית, במאבק בין ברק אובמה למיט רומני, והתוצאות שהיא הביאה היו מדויקות יותר מכל סקר אחר שנעשה. הסיבה לכך היא שלענקית החיפוש יש יכולת רבה יותר לאסוף מידע עלינו ולהשתמש בו בצורה יעילה".

פוקס סיפר על הרעיון שעומד מאחורי מכון הסקרים פרויקט המדגם שבראשותו: "שיטת העבודה שלנו מבוססת על מאגר אנשים שענו על שאלון דמוגרפי ויחד איתו על השאלה 'מה הצבעת בבחירות הקודמות?'. בכל סקר אנחנו דוגמים 800 איש שמייצגים את ההרכב המדויק של הכנסת הנוכחית ושואלים אותם למי יצביעו בבחירות. התשובה על השאלה 'מה הצבעת בעבר?' מאופסנת אצלנו עוד משלב גיבוש מאגר האנשים. הפאנל הוא אינטרנטי והמערכת הטכנולוגית שלנו יודעת לעצור ברגע שהגיעה לכמות האנשים שהצביעו לאותה מפלגה בפעם הקודמת".

"יש לי 'ויכוח' עם סוקרים אחרים, שאומרים כי ההצבעה הקודמת של אדם היא הזהות שלו ולכן היא נתון משמעותי מאוד בדרך לסקר הבא. לדעתי זה לא נכון, עצם זה שאנשים עונים באינטרנט על השאלה 'לאיזו מפלגה הצבעת בבחירות הקודמות?', בסקר מקדים ומנותק לחלוטין מהסקר העדכני שהם מקבלים, מאפשר לנו להגיע לתוצאות יותר מדויקות".

לדברי פוקס, "מחקרים הראו שהשפעת הסקרים על מערכות הבחירות מועטה, אפילו מועטה מאוד. אחת הדרכים שבאמצעותן בדקו את זה היא בכך ששאלו אנשים 'האם את/ה זוכר/ת מה היה בסקר?' מעט מאוד זכרו את מה שהיה בשאלון ובטח את מה שענו".

אבן הנגף העיקרית בסיקור בחירות 2013 הייתה, לדבריו, העובדה שכמעט שלא נעשו סקרים באינטרנט ורק במעט סקרים נשאלו המשיבים גם באמצעות טלפונים ניידים. פרופ' פוקס מפרט: "בשנת 1998 ביצע ארגון הסטטיסטיקה האמריקני (American Society of Statistics) מחקר שנמשך חצי שנה והגיע למסקנה שיש ספק גדול באמינות הסקרים הטלפוניים, כפי שהם מתבצעים. ההכרזה הייתה שאם אחוז העונים לא יעלה משמעותית מ-24% – השיעור שהיה באותה התקופה, אזי בתוך חמש שנים ייעלמו כל הסקרים הטלפוניים, כפי שאנחנו מכירים אותם. ב-2008, עשור לאחר קביעה זו, אחוז ההיענות המשיך לרדת וגם כיום הסקרים הללו עדיין לא נעלמו. ההמלצה הייתה להשלים את הסקרים הטלפוניים עם סקרים בניידים ובאינטרנט, על מנת שינפיקו תחזית ש-'קרובה יותר למציאות'".

מה יהיה בבחירות 2015? פרופ' פוקס מסכם: "השנה, היכולת לנבא את תוצאות הבחירות הרבה יותר קשה ממערכות בחירות קודמות. הסיבה לכך היא שיש שלוש מפלגות שנעות סביב אחוז החסימה ולכן, כל שינוי קטן במפלגות הללו יכול לשנות את כל המפה. אלה בחירות מאוד קשות לניבוי מבחירות אחרות, בעיקר בגלל העלאת אחוז החסימה. כמו כן, ההשתתפות הגדלה של האוכלוסיה הערבית תשפיע מאוד על התוצאות הסופיות".